ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
כמה לך בשרי בחנות הפירות והירקות
העובדה שיש הבדל פיזי בין אבני הארץ לאבני חוץ לארץ, באה לבטא את האמירה שהמפגש עם ה' מתרחש בארץ גם ברמה הגשמית המוחשית. הארץ היא קודם כל אדמת קודש, בה אפילו האדמה – הדומם הנמוך ביותר, שכולם דורכים עליו – קדושה. וכדי להמחיש זאת, יש אמירות בחז"ל, שלאדמת ארץ ישראל יש מאפיינים פיזיים שונים מאדמת חוץ לארץ.
ואכן היו מגדולי ישראל שהבינו את קדושת ארץ ישראל כפשוטה, שהיא טבועה ב'חפצא' של כל אבן וכל גרגיר חול. וכך מסופר על הסבא מסלבודקא, מגדולי תנועת המוסר, שבזמן ששכב בחודשיו האחרונים על ערש דווי בירושלים, והצטער על כך שלעיתים לא היה בכוחו לעסוק בתורה, ניחם עצמו בכך שהוא שואף לקרבו את אווירה של ירושלים, שכל נשימה ונשימה בה היא בקדושה. ועל רבי אליהו לופיאן מסופר שבתחילת בואו לארץ ישראל, כשהיה צריך לירוק, היה יורק לתוך מטפחת ולא על האדמה, כי לא רצה לירוק על אדמת הארץ הקדושה (שו"ת עטרת פז, ח"א, כרך ג, אבן העזר, הערה יב בהקדמה).
בעת ששהה דוד במדבר יהודה, בארץ ציה ועיף בלי מים, הוא זעק ממעמקי לבבו: "צמאה לך נפשי, כמה לך בשרי" (תהילים סב). זעקה זו תמוהה היא עד מאוד – הנפש צמאה לאלוקים, אך הבשר כמה הוא לאוכל ומים, הכיצד ממיר דוד את צמאון הבשר למים לכמיהה עד כלות לאלוקים?
יש כאן אמירה עמוקה מאוד, אכן גם בגוף ובבשר יש ניצוץ אלוקי, ואף הוא כמה ומשתוקק להיפגש עם מקורו האלוקי.
הכמיהה לאלוקים היא תאוות בשרים ממש!
בגלות, עת הֵשַׁלְנוּ מעלינו מבחינות רבות את המימוש המעשי והחומרי של תורתנו, והפכנו להיות אומה הפורחת באוויר, ללא אדמה ומצוות הארץ, פגשנו את ה' רק בנשמה ובנפש. אולם, השיבה לארץ היא גם השיבה לבשר, שיבת המפגש עם ה' בכל רבדי החיים.
לאור זאת, דומה, שעד שנשוב למקדש ונאכל מבשר הקרבנות, הביטוי העמוק ביותר לכמיהת הבשר לה' – מצוי בפירות הארץ. כשיהודי משתוקק לטעמו הערב של הפרי, אוכל אותו, מתענג על מתיקותו, הוא חש בפיו ובבשרו את המפגש עם ה' המתגלה בקדושתו של הפרי.
כך למעשה, כיום, אכילת פירות הארץ מתוך כוונת הלב למפגש עם ה', היא היכולת לגלות את ה' ברובד הבשר, רובד נוסף ו'תחתון' יותר בעולם, וכך אנו מממשים באופן שלם יותר את תכלית בריאתנו בעולם, "וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאת כל העולמות, עליונים ותחתונים, להיות לו יתברך דירה בתחתונים" (תניא, פרק לג).
בימים אלה, יצא חוק חדש המחייב את רשתות השיווק לסמן בחנויות את מקורו של כל פרי וירק. כעת, אפשר בקלות להשתדל לרכוש דווקא מפירות ארצנו הקדושה, ולקדש את גופינו ונפשנו. (וכמובן, לחזק בכך גם את החקלאים השומרים במסירות על גבולות ארצנו).
ט"ו בשבט שיחול בשבוע הקרוב הוא היום שקבעו גדולי ישראל להתעורר לעניין זה, הבה נתחזק ב'כמה לך בשרי', ונזכה בקרוב לאכול מבשר הקודשים בבית המקדש!
רבנים בבית המדרש
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.
תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.
רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו
תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?
אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.
אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.
תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.
הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.
עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.
תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
