ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
כך בדורנו הגענו לשפל ללא תקדים. ודאי כי יש אנשים אומללים החולים בסטיות מיניות, למרות אזהרות חמורות של התורה (ויקרא כ, יג). אבל לעשות מזה "מצעד הגאוה" ולהתפאר בכך? שומו שמים. בדורם של חז"ל הכירו כי מחלה זו נמצאת בין אומות העולם. אבל יש להם מעלה, שאינם כותבים "שטר כתובה" לזכרים (חולין צב ע"ב) כלומר לא ממסדים הדבר כלגיטמי.
מצאנו חטא זה בסדום. וכאשר באו המלאכים להפוך את העיר, עמד לוט וסנגר על בני עירו, כדרך שלמד לעשות בבית דודו אברהם. אבל כאשר רשעי העיר באו לפרוץ הדלת, גערו המלאכים בלוט "עוד מי לך פה?" (בראשית יט, יב) ורש"י מביא מדרש (ב"ר כו, ה) שאין לנקד "פה" בחולם כי אם בסגול. זו לשון רש"י: "מאחר שעושים נבלה כזאת, מי לך פתחון פה ללמד סניגוריא עליהם?". לכאורה לשון "עושים" אינה מדוייקת, כי טרם עשו והיה צריך לומר "רוצים לעשות". אלא הקטרוג הוא לא על מעשה כפייה, בו מדובר אצל אורחי לוט, אלא "עושים", נתגלה כי אנשי העיר רגילים תדיר בסטיה נפשעת זו. ועל זה אין ללמד זכות. כך אמרו המלאכים ללוט.
אמנם עיקר תלונת שומרי תורה איננה על החולים ההם, אלא על נציגי הממשלה שאיפשרו התרסה גסה זו נגד כל נורמות הדת. לא יצר גופני הסית את נציגי הממשלה, אלא מחשבה זדונית (להכעיס) לעקור שמירת התורה מארצנו, שתהיה "מודרנית" עם חופש הדיבור ו"דמוקרטיה". גם כאשר אלו שהופיעו לפני הבג"צ הסבו את תשומת לבם שפעמים אין מספר המשטרה מנעה הפגנות הפוגעות בציבור, מפני תסיסה מיותרת שתגרום להם (או אפילו הפרעה לתנועה ברחובות); ומדוע אין להשתמש אף כאן בתקדימים ההם? לא מצאו השופטים המלומדים אומץ בנפשם לצוות על ביטול ההפגנה. והרי מכאן חטא גדול יותר מאשר עצם הסטייה המינית והגופנית.
ובכן יש כאלו בדורנו שהם "כולו חייב".
ומכאן אנו יכולים לראות "אור" בסוף המנהרה. יש לספר כאן נפלאות הבורא. חבורת החוטאים תכננו לערוך מפגן בינלאומי, שיבואו מכל קצות תבל גוים בני סטיות מין כאלו. הביא עלינו הקב"ה "מלחמת לבנון השניה", ובלי ברירה המשטרה נאלצה לדחות את המצעד, מפני מצב המלחמה וההרס הרב שנגרם לאחינו שבגליל. ודאי שיש להצטער ולהתאבל על אותם מאה חמשים וששה חיילים ואזרחי מדינתנו שקפחו חייהם במלחמה זו. אבל למרות הרע, הקב"ה היסב המלחמה גם להועיל לנו מכמה וכמה טעמים. אחד מהם כדי להוקיע את התרשלותם והזנחתם של קובעי מדיניות ארצנו משך שש שנים האחרונות, שלא דאגו לבטחון האומה מפני החיזבאללה. הדבר שימש כמו "חיסון" לעורר אותנו להתכונן ביתר יעילות לשלב הבא. אבל היתה עוד תועלת סמויה בזמנה, אבל ניכרת יותר כחלוף הזמן, שהמלחמה גרמה ביטול השתתפותם של כמאתיים אלף משתתפים גוים (מספר שנקבו המארגרנים). ודאי אילו הגיעו ארצה, לא היתה המשטרה והפרקליטות אוזרות אומץ לב לבטל את האירוע, ואפילו בפשרה. וניצלנו מזה.
נס נוסף אירע לנו. יום לפני המצעד המתועב, ירו תותחי צה"ל בטעות ופגעו באזרחי כפר בית חאנון. נהרגו תשעה עשר איש. הערבים איימו בנקמה ובפיגועים. המשטרה פרסמה שנודע לה על קרוב לעשרים מתאבדים צפויים, "סכנות ממוקדות", המאיימים עלינו. אי לכך לא היתה ביכולת המשטרה להקציב לשמירת המצעד שנים עשרה אלף שוטרים, כמתוכנן מראש. כי לא ידעו אם הפיגועים יגיעו לצפון הארץ או לדרומה או למישור החוף. ודאי חריצות זו לאסוף שנים עשרה אלף שוטרים (כולל יס"מ הידועים) מבטאת רצון נחוש לא לוותר להפגנות החרדים. לפי עתון "מעריב" פינתה המשטרה כמה מקומות בבתי סוהר, כדי לאסור כאלף מפגינים חרדים. (וכמובן, עד לתום ההליכים של חדשים מספר, כמיטב המסורת של "הדמוקרטיה הישראלית" נגד מי שאינו רצוי לשלטונות). טעות הירי טרפה את הקלפים. וכיצד הקב"ה פעל כל זאת? העתון מודיע כי שבוע לפני זה החליפו בצה"ל אביזר מסויים במק"ם של אחד התותחים. אביזר לקוי זה הוא שגרם לסטיה של חמש מאות מטר, וכך נהרגו הערבים. אילו טעות זו היתה נעשית כמה ימים לפני המפגן, או כמה ימים אחרי, לא היתה בזה שום השפעה על קובעי המדיניות, נציגי הממשלה. והרי משרד החוץ אף קבל שדר רשמי מהאפיפיור (ווטיקן), המוחה על הפגיעה בעיר הקודש לשלשת הדתות. וגם על זה לא מצא ראש הממשלה, וגם לא השר לבטחון פנים, ולא שרת החוץ, ולא הבג"צ וכו' וכו' לא מצאו און בנפשם לבטל הפגנה של כאלפיים מפגינים (זה המספר שהגיעו בפועל לאצטדיון בגבעת רם, ולא שבעת אלפים המיועדים לצעוד, כהתרברבות המארגנים). יש כאן הקצנה במרדם בה' ובתורתו.
הרי שני נסים הללו מלמדים אותנו כמה הקב"ה משגיח עלינו. עלינו להתעודד מהעובדה שה' שומר את עמו, גם כאשר אין אנו מוצאים כל מוצא ודרך כיצד להנצל. נכלל בזה הנס שהערבים ירו למעלה מאלף קאסמי"ם מתוך כפר חאנון, מאז ההתנתקות. ולא השיגו מה שבקשו לעשות לנו. אבל אין זאת אומרת שנסמוך על הנס, אלא יש בתורה מצוות וחיוב ההשתדלות לפי מיטב כוחותינו. ועלינו לקיים "לא תעמוד על דם רעך".
אמנם כן, הצדיקים בדור שלנו הם צדיקים ברמה גבוהה מאד, לעמוד מול כל לחצי הממשלה. לעומתם מתקיים "בירור" עכשיו. נתברר שהרשעים הם רשעים מוחלטים, המרימים יד נגד תורת ה', ולאו דוקא מפני יצר גופני. וה' הוא המשגיח עלינו ומצילנו מידם. יש לספר תמיד נפלאות הבורא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
