ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
אמר הצדיק: כך ה' ברא אותו, וכך טוב שישאר.
כשהפצירו בצדיק שירפאהו, אמר לילד: אמור, מה תעשה כשתגדל?
פתח הילד את פיו, ואמר רק משפט אחד בחייו – 'אהיה מוסר! ואמסור ואלשין על ישראל'!
הבינו כולם את העניין...
פרשתנו עוסקת בבניית המשכן. מצאנו במפרשים, שהמשכן הוא תיקון לחטא העגל, שדרכו שבים ומשרים את השכינה שזכינו לה במעמד הר סיני, והסתלקה בחטא העגל, ושבה לשרות בקרבנו במשכן.
לפי זה אפשר להמשיך ולומר, הרי התשובה ושיבת השראת השכינה לאחר חטא העגל באה דרך תפילתו ותחנוניו של משה רבינו 80 יום לפני ה', התפילה הארוכה ביותר. והלא המשכן והמקדש עניינם גם להיות בית תפילה, "כי ביתי בית תפילה יקרא", נמצא שהם ממשיכים לדורות את עבודת התפילה המתקנת את חטא העגל.
נתבונן מעט כיצד עבודת התפילה שלאחר חטא העגל יכולה ללמד אותנו את עבודת התפילה לדורות.
(שבוע שעבר כתבנו על פי דברי חז"ל), שהעגל יצא בעקבות מיכה שהשליך את הטס שכתב משה 'עלה שור' לאש. ואמרו חז"ל שמיכה היה ילד שהמצרים שמו כלבנה בבניין, ו"אמר לו משה להקדוש ברוך הוא: אתה הרעות לעם הזה - שעכשיו אם אין להם לבנים משימין בניהם של ישראל בבנין. אמר לו הקדוש ברוך הוא: קוצים הם מכלין, שגלוי לפני אילו הם חיים היו רשעים [גמורים], ואם תרצה, תנסה והוציא אחד מהן, הלך והוציא את מיכה".
במילים אחרות, אומרים חז"ל שמשה חשב כביכול שהוא יודע לנהל את העולם טוב יותר מה', וצורת מחשבה זו שאינה בביטול מוחלט לה' זה כביכול יצירת עגל. (כמובן, הכל לפי גובה מדרגתו של משה רבינו).
לאור זאת, אפשר לומר, שגם כיום כשאנו מביעים אי נחת ומשיגים על הנהגת ה' בעולם, הרי זו תודעה אנושית חלקית שאנו תופסים בה את הנהגת-התגלות ה' לעולם, והיא המקבילה לעגל - עבודה זרה בשיתוף.
ואולי זה יכול ללמד אותנו משהו על עבודת התפילה. לעיתים, כמו בסיפור שפתחנו, אדם מתפלל לה' מתוך תודעה, שמה שה' עושה הוא חלילה פחות טוב, ואנו מתפללים שזה ישתנה כי אנו מבינים טוב יותר. זו טעות.
אז איך צריך להתפלל?
נראה שה' מלמד אותנו זאת דרך עבודת התפילה והתשובה בעקבות חטא העגל, ונבחן זאת דרך שלושה שלבים.
(א. סיבת התפילה) - כשה' מספר למשה על החטא, הוא אומר לו מיד "ועתה הניחה לי, ויחר אפי בהם ואכלם". לשון זו היא קשה, וכי משה תופס בה' ולא נותן לו לכלות אותם, שה' צריך שיניח לו? אומרים חז"ל (ברכות לב.), שכאן רמז ה' למשה, שיתפלל עליהם ויציל אותם.
למדנו מכאן, שהתפילה היא חלק מרצון ה'. אנו מתפללים מתוך שרצונו של ה' שנתפלל, והיא חלק מהתוכנית האלוקית. התפילה היא לא השגה אנושית שלנו על התוכנית האלוקית, אלא חלק מהתוכנית האלוקית.
(ב. כוונת התפילה) - מתוך זה תפילתו של משה מועילה, כי כל כולה מכוונת לביטול לרצון ה' ולמען עם ישראל. הקב"ה מציע לו עסקה מצויינת, אכלה אותם ואעשה אותך לגוי גדול, אך משה מתפלל להציל את בני דורו. הוא לא מחפש את 'התפתחותו האישית' כאבי האומה, אלא כל כולו למען ישראל.
מכח תפילה זו, הוא מכלה את העגל, כי הוא מכלה את התודעה האנושית הרוצה לנהל את העולם כפי תפישתו החלקית של האדם, ומתפלל מתוך ביטול מוחלט לדבר ה'.
ומכאן לעבודת התשובה והתפילה שלאחר חטא העגל. משה פונה לה' ואומר לו במסירות נפש "אם תשא חטאתם – ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת", שהיה מוכן להמחות אפילו מספר התורה, מעולם הזה ומעולם הבא, כלומר מוחק עצמו לחלוטין והכל למען ה' וישראל (ברכות לב., ר"ה טז:, משפט כהן קמד, עיין מסילת ישרים סוף פרק יט).
(ג. התקבלות התפילה) - מכוח אותה מסירות נפש למען ה' וישראל, זוכים שהתפילה מתקבלת. ומצאנו (בעל הטורים, תחילת תצווה) שגם בקשתו של משה שימחה שמו מהספר מתקבלת, שהרי "קללת חכם אפילו על תנאי" מתקיימת, ולכן יש פרשה אחת – פרשת תצווה, ששמו של משה לא מופיע בה.
אך דווקא בפרשת תצווה, משה מתעלה למדריגה שהפרשה מתחילה במילים "ואתה תצווה", כביכול הוא מושווה לאלוקים המצווה. וזה סוד התקבלות התפילה, שדווקא מי שבביטול לה', הרי הוא עם ה' ביחד, וכיוון שהוא רוצה את רצון ה', אז הוא ורצון ה' חד הם, ואז גם ה' רוצה את רצונו ותפילתו מתקבלת, כדברי המשנה (אבות ב, ד): "עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך".
וכך מסופר על החפץ חיים, שפעם שאלו את בנו – ספר לנו על אביך סיפור של 'צדיק גוזר והקב"ה מקיים'. ענה הבן, סיפור כזה איני יודע אם יכול אני לספר, אך יכול אני לספר סיפורים רבים של 'הקב"ה גוזר וצדיק מקיים'.
ובאמת, זה סוד התפילה, מתוך שה' גוזר וצדיק מקיים, אז הצדיק בטל לה' והוא עם ה', וממילא גם הצדיק גוזר וה' מקיים.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵן
חַס וְשָׁלוֹם שֶׁתִּשְׁתַּכַּח תּוֹרָה מִיִּשְׂרָאֵל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
