ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
תיאור המקרה: התובע והנתבע שכנים, ולשניהם יש דירות צמודות בקומת קרקע, הפתוחות לחצר המשותפת של הבניין. הנתבע הרחיב את דירתו, ובנה מחסן נמוך בחצרו. התובע הרחיב גם הוא את דירתו, ובנה חדר להשכרה, ובו חלון המשקיף אל גג המחסן של הנתבע. הנתבע מחה בפני התובע על פתיחת החלון משום שהתובע יוכל להסתכל דרכו לדירתו של הנתבע, והתובע אכן סתם את החלון; אולם לאחר זמן פתח התובע את החלון, ואף פתח חלון נוסף.
לאחר כמה זמן, הנתבע החליט להפוך את המחסן שלו לחדר להשכרה, ולשם כך הוא מעוניין להגביה את המחסן. כמובן, הדבר יגרום לכך שלא ייכנס אור לחדרו של התובע.
התביעה : התובע דורש מהנתבע להרחיק את כותלו שישה מטרים כפי המקובל כיום בארץ, על מנת שייכנס אור לחדרו. התובע טוען, שאמנם את החלון הראשון הוא פתח שלא בהסכמת הנתבע, אבל לגבי החלון השני הנתבע לא אמר דבר, ולגביו, לכל הפחות, יש לתובע חזקה.
תשובת הנתבע : הנתבע טוען, שאין הבדל בין החלון הראשון לשני והוא מחה כבר, ואין לתובע שום חזקה בחלונות אלו.
פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה. אולם, אם יוכיח התובע לבית הדין שבניית ההרחבה שלו נעשתה ברישיון, יוכל לדרוש מהנתבע להרחיק את כותלו מחלון התובע.
הנימוקים: הראשונים נחלקו אם אדם רשאי לפתוח חלון אל חורבתו של חברו, כאשר בעל החורבה אינו ניזוק כעת מהחלון, אבל הוא חושש שכאשר ירצה לבנות את החורבה, ויהיה ניזוק מחמת שהחלון פונה לדירתו, לא יסכים בעל החלון לסתום, ויצטרך לרדת עמו לדין. מחלוקת זו הובאה בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קנד סעיף טז), והשולחן ערוך פוסק, שבעל החורבה רשאי למנוע מבעל החלון לפתוח שם חלון.
אילו לא היה הנתבע מוחה בפני התובע, היה מקום לדון, האם לתובע ישנה חזקה בחלון זה, ושוב לא יוכל הנתבע למחות. דין זה שנוי במחלוקת ראשונים. דעת רבנו יונה (מובאת ברא"ש בבא בתרא פרק ב סי' א-ג), שכיוון שבעל החורבה יכול למחות בבעל החלון, ממילא, אם לא מחה - יש לבעל החלון חזקה, ושוב לא יוכל בעל החורבה למחות בבעל החלון. אבל הרא"ש (שם) חולק, וסובר שכיוון שכרגע אין בעל החלון מזיק לבעל החורבה, אינו חייב למחות, וממילא, העובדה שלא מחה אינה יוצרת אצל בעל החלון חזקה.
ונראה, שבנידון דידן, כולי עלמא יודו, שאף אם הנתבע לא היה מוחה בתובע, אין לתובע חזקה. וזאת משום שכל מחלוקת הראשונים אם יש חזקה לבעל חלון כאשר פתח על חורבה, היא משום שהחורבה עומדת להיבנות, ובעל החורבה יכול לצפות לכך שכאשר יבנה יזיק לו בעל החלון. אבל במקום שבו אין לבעל החורבה מקום לחשוש כלל מהיזק שייגרם על ידי החלון, לכולי עלמא אינו חייב למחות ולא נוצרת חזקה. דוגמא לדין זה נמצאת בדברי הרמ"א (שם):
"ראובן שהיו לו חלונות בביתו נגד חצירו או גינתו של חבירו וכותל ביניהן, ונפל הכותל וע"י זה ראובן רואה לרשות חבירו, צריך לסתום חלונותיו, ואע"פ שעשאם בהיתר".
והוא הדין בנידון דידן: כל זמן שהיה המחסן של הנתבע בנוי, לא הזיק החלון של התובע לנתבע כלל, ורק לאחר שהחליט הנתבע להחליף את המחסן בחדר, גרם החלון להיזק לנתבע. על כן, אין בחוסר המחאה של הנתבע, קודם שהחליף את המחסן בחדר, משום יצירת חזקה של התובע.
למרות שלא היה צריך, הנתבע מחה בפני התובע. בית הדין קבע, שטענה נגד אחד החלונות באותו צד נחשבת כמחאה נגד כל החלונות, ואין צריך למחות על כל חלון וחלון. ולכן טענתו של התובע כאילו הנתבע לא מחה על החלון החדש, מלבד היותה לא רלוונטית, גם אינה בעלת משמעות לדינא.
אמנם, אם יוכיח התובע שהוא בנה את ההרחבה שלו ברישיון מהעיריה, אזי נראה שיש לתובע חזקה בחלונו. בשולחן ערוך (שם סעיף כא) כתב:
"מי שהיתה לו חלון בכותלו, ובא חבירו ועשה חצר בצדו - אינו יכול לומר לבעל החלון זה: סתום חלון זה כדי שלא תביט בי, שהרי החזיק בהיזק זה. אם בא חבירו לבנות כותלו כנגד החלון כדי שיסיר היזק ראייתו, צריך להרחיק את כותלו מכנגד החלון ד' אמות, כדי שלא יאפיל עליו".
וכתב הסמ"ע (סק"ג) שהוא הדין לכל מי שהיה לו חלון בהיתר לעבר חצר חברו, בכל אופן שיהיה, ירחיק בעל החצר את בנייתו על מנת שלא להאפיל על בעל החלון.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
