ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
יש באפשרותי לקלוט אינטרנט אלחוטי במחשב ביתי (ברדיוס של 200 מטרים) מכל אחד מהשכנים המשתמשים ב"ראוטר אלחוטי" ע"י הוספת חלק ל-usb, שנמכר בכל חנות למחשבים באופן חוקי. שאלותיי הם:
א. מאחר והאנטנה קולטת את האינטרנט לתוך ביתי מאליה, ללא פריצת גדר שהיא, האם הדבר מוגדר כ"זה נהנה וזה לא חסר"?
ב. לגבי בקשת רשות שימוש מהשכן - אין באפשרותי לדעת מאיזה דייר מסיים אני מקבל את השירות, זאת מחמת ריבוי הדיירים בבניין.
ג. לגבי ל"רוחב פס" שהשכן 'ניזוק' בגללי – הלא באפשרותו לחסום את שימושם של זרים ברשת. ומאחר ואיננו עושה זאת, קרוב לודאי שהדבר איננו מפריע לו.
ד. האם הדין מוגדר כ"היזק שאינו נכר לא שמיה היזק"?
תשובה:
א. הכלל "זה נהנה וזה לא חסר" איננו תלוי במיקומך, אלא בשאלה האם נגרם חיסרון לחברך על ידך.
בנידון זה, כל גולש ברשת מקבל מן השרת 'פס' ברוחב מסוים. במידה ומישהו נוסף משתמש באותו הפס, הרי שמהירות הגלישה איטית יותר, והרי חיסרון, ומוגדר כ"זה נהנה וזה חסר".
אולם כל זה נכון רק כאשר השכן שלך אכן משתמש באותו זמן באינטרנט, אך בזמן שידוע שאינו משתמש, בהחלט ניתן להגדיר זאת "זה נהנה וזה לא חסר" (מסכת בבא קמא דף כ ע"א, שו"ע חו"מ סימן שס"ג סעיף ו').
ב. אף אם מחמת ריבוי הדיירים בבניין אינך יודע ממי אתה מקבל את השירות שיש ליטול רשות ממנו, אין בכך כדי להתיר את האיסור.
ג. הטענה שהעלית שהיות ולכל משתמש אפשרות לחסום שימוש זרים ברשת, ממילא מי שאינו עושה כן נחשב שמוחל על-כך, (ולפי-זה יש לברר שכל מי שלא חסם כן מודע לאפשרות החסימה וביצועה 2 ). אולם, לענ"ד יש להגביל זאת לשימוש לזמן קצר מאד, כי אף אם נאמר שמחל, יש להניח שלא על-דעת להינזק בדבר מחל.
ד. אף אם נגדיר את השימוש בפס האינטרנט של השכנים כ"היזק שאינו ניכר", הדין הוא שהיזק שאינו ניכר אסור לכתחילה, ואף בדיעבד קנסו חכמים לשלם הנזק אם לא שהיה שוגג או אנוס (ראה שו"ע חו"מ סימן שפ"ה סעיף א'), ובספר "ערוך השולחן" (שם סעיף א') משתמע שאף שבשוגג פטור - היינו דווקא בדיני אדם, אולם בדיני שמים חייב.
למעשה נראה שניתן להתיר שימוש בקליטת האינטרנט לזמן קצר, או לזמן ארוך במידה וברור בוודאות ש'בעל הפס' אינו משתמש, אך בשום אופן אין להתיר הורדת קבצים ותוכנות או צפייה בסרטים וכיוצא בהם.
אמנם ראיתי שהרה"ג דוב ליאור שליט"א כתב שלמרות שיתכן שמותר באופנים מסוימים, הרי שמוסרית אין הדבר טוב, ודומה הדבר לאדם שעולה על 'טרמפ' מבלי לבקש רשות מהנהג (והגם שיש מה להשיב על דבריו ולחלק, שב'טרמפ' מוסיף משקל ומחסרו בדלק, אולם מה שאין כן כאן שפעמים רבות אין מחסרו כלל כגון כשאינו בבית באותה שעה וכיוצא בזה), על-כן מהיות טוב ראוי לבקש רשות לדבר, ואפשר שאף על-ידי מודעה כללית הדבר יתאפשר. אולם מעיקר הדין נראה שבאופנים שנתבארו אין איסור בדבר.
^ 1.המושג "אינטרנט" חוזר על עצמו פעמים רבות לאורך הספר. השימוש באינטרנט טומן בחובו סכנות רבות, ושאלת היתר השימוש באינטרנט הונחה לפני גדולי ישראל, אולם בין כה וכה במציאות הציבור הרחב משתמש באינטרנט. אין להבין ח"ו מתוך דברינו שיש היתר גורף להשתמש באינטרנט, והרוצה להתחבר לרשת האינטרנט יעשה זאת ע"י ספק אינטרנט בפיקוח רבני.
^ 2.וידי"נ הרב חננאל פאטשינו הי"ו העיר שלפי זה יש לחלק בין מי שגר במקום בו הבניה רוויה, ומודע לכך שאחרים קולטים את הנתב שלו (ראוטר) ולמרות זאת אינו חוסם, לבין מי שגר בבית בודד ואינו חוסם מאחר וסבור שממילא אין אחרים קולטים באמצעותו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








