ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- נזקי שכנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- שכנים ושותפים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אני גר בבית משותף. לאחרונה עלה בדעתי רעיון לחלק את הרשות שלי לשניים, ולהשכיר חלק אחד ממנה. האם הדבר אפשרי מבחינת ההלכה?
תשובה:
שאלתך נידונת במסכת בבא בתרא שם אמרו (דף ס' ע"א):
"לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר השותפין. מאי טעמא? מפני שמרבה עליהם את הדרך. אימא סיפא: אלא אם רצה - בונה את החדר לפנים מביתו, ובונה עלייה על גבי ביתו; והלא מרבה עליו את הדרך! אמר רב הונא: מאי חדר? שחלקו בשנים, ומאי עלייה? אפתאי".
בהבנת הסוגיה נאמרו כמה דרכים בדברי הראשונים והפוסקים, ודבריהם נזכרו בדברי השו"ע והרמ"א (סימן קנ"ד סעיפים א'-ב') כפי שנצטט.
בעל "ערוך השולחן" (שם סעיף א') מסכם את דברי הראשונים בסוגיה:
"שותפים שהיה להם חצר בשותפות והבתים מיוחדים לכל אחד אם אחד מהשותפים הביא לביתו אנשי בית אחרת שידורו עמו יחד בביתו, כתב הרמב"ם (פרק ה משכנים) דיש לחבירו לעכב עליו מפני שמרבה עליו את הדרך שמוסיף אנשים אחרים בחצר השותפות, ואף על גב דלא קפדי אינשי אדריסת הרגל שבחצר - זהו באנשים מן השוק שעוברים בהעברה בעלמא. אבל זה הדר בקביעות ויש לו הילוך ותשמיש תדיר בחצר קפדי אינשי [סמ"ע].
וכן המשכיר ביתו לבעל בית אחד ואחר כך הביא עמו קרוביו או מיודעיו לשכון עמו כאחד בקביעות בביתו - הרי המשכיר מעכב עליו.
ואם הם סמוכים על שולחנו, אינו יכול לעכב עליו לא השותף ולא המשכיר, דאיך יכול לעכב שלא ידורו בביתו אותם שמאוכלי שולחנו אף שנתווספו אחר-כך, כיון שאין כוונתו לפרנסה כמו אכסניא, אלא אוכלים בחינם.
ורבים חולקים בשותף - כיון שהבית שלו יכול למלאות ביתו אכסנאים ודיורים כל שאינו מוסיף בניין חדש... ולכן אפילו חולק ביתו לדיורים אינו יכול לעכב עליו, שהרי דיורים יכול למלאות כמה שירצה לדיעה זו, ואיזה היזק הוא להשותף במה שחולק את ביתו?".
אחר כך מוסיף ואומר (סעיף ה'):
"כל מה שנתבאר זה דווקא כשקנו חצר בשותפות, ובית לכל אחד, ונתרצו לדור כמו שהוא - דאז אסורים לשנות בפתחים ובכל מה שנתבאר, וכל שכן אם ירשו כן או שבנאו על מנת כן.
אבל אם בעת שקנאו נתרצו שכל אחד יעשה לו איזה שינוי בבניינו כפי צרכיו או כפי מנהג המקום , אף שעבר זמן רב ולא עשה - לא אמרינן דמחל, דאין שום ראייה על מחילתו, דאין דרך למחול על צרכיו, וביכולת כל אחד לעשות כפי צורכו או כפי המנהג אפילו אחר זמן רב - אלא אם-כן יביאו ראיה שנתרצו אחר כך בקניין שתישאר כמות שהיא - דאז אין יכול אחד מהם לשנות, וכן אם בנאו והתנו בשעה שבנאו לעשות כפי מנהג המקום ואם בא אחד לשנות ממנהג מקומו חבירו מעכב עליו, דכיון שלא פירשו - מסתמא על מנהג המקום נתרצו".
העולה מן הדברים, שחלקו הראשונים האם בבית או חצר משותפים רשאי האחד לחלק את רשותו לשניים על-מנת להוסיף דיורים.
למעשה הדין תלוי במנהג המקום, ובמידה והמנהג להקל בדבר אומרים אנו שנתרצו הדיירים בכך וקיבלו הנוהג על-עצמם. אם למרות זאת מעורר אחד מן השכנים, יש לגשת לבית-דין.
הנזכר כאן אמור על-פי שורת הדין בדיוני שכנים. אולם חוק המדינה בעניין (סעיף 145) אומר:
"שינוי פנימי - שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבניין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבניין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור ".
לכן למעשה, חלוקה פנימית בשטח הדירה מותרת רק לצרכי הדייר, ואין רשות לחלק את הדירה לדירות קטנות בכדי להשכירם בלא הגשת בקשה לרשות המקומית.
זאת משום שבענייני הדיור אנו הולכים אחר 'דינא דמלכותא', כפי שנתבאר לעיל (סימן י"ד) ובהערה שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
