ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תצא
לא נוכל להיכנס לכל פרטי ההלכות. נברר נושא אחד: שמירת זכויותיו של הלווה להמשיך ולחיות בכבוד.
הדרך המעולה ביותר לנתינת צדקה היא ציוד הדל ב"חכה". ה"חכה" מאפשרת לעני לדאוג למאכל לבני ביתו, ובמקרה של סייעתא דשמיא גם לצרכים אחרים. הלוואה לנצרך כדי להקים עסק, שיש לו סיכוי סביר להיות ריווחי, היא הדרך המומלצת יותר. בדרך זו מותר למלווה להתנות את ההלוואה בהשתתפות ברווחים עתידיים, אם וכאשר הם יהיו. על המלווה גם לקבל על עצמו שותפות בהפסדים, ח"ו, כדי להימנע מאיסור ריבית. במקרה של כשלון עסקי, לא יהיה חיוב להחזיר אפילו את הקרן, כיוון שהעשיר והעני הפכו להיות שותפים, לרווח ולהפסד. מותר למלווה לדרוש ביטחונות, כדי להגן על ההלוואה או על ההשקעה בשותפות העסקית, כולל גם במתן הלוואה ללא ריבית. התורה איננה אוסרת על המלווה לקחת ביטחונות שיבטיחו את כספו. אומנם, יש עניין חשוב לעזור, ביתר שאת, ובכל דרך, למי שאין באפשרותו לתת ערבויות. מצד שני, הלווה חייב לעשות הכל כדי לפרוע את חובותיו, ולא לפגוע במיטיבו הצדיק, שנתן לו הלוואה ללא ריבית וללא ביטחונות. כך מגדיר הכתוב את מעמדו של הלווה: "וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה" (משלי כב, ז). לשימוש של הכתוב בביטוי עֶבֶד, יש משמעות חמורה מבחינה גופנית. לכן, השתמשנו בביטוי "לעשות הכל". חז"ל השתמשו גם בביטוי רוחני וטבעו את המטבע: "פריעת בעל חוב מצווה", כדי לחזק את מחויבות הלווה (כתובות דף פו ע"א).
בפרשתנו מבטיחה התורה למלווה שנוהג לפי ההלכה: "וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ" (דברים כד, יג).
התורה הקפידה מאוד על האיסור ללחוץ על הלווה (שאין לו) להחזיר את חובו. וז"ל מדרש ההלכה: "לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה (שמות כב, כד) שלא תראה לו בכל זמן" (מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דכספא פרשה יט) ומסבירה הפסיקתא זוטרתא: "שלא יתבייש" (לקח טוב, שמות שם).
יש כאן לקח ומסר עצום, עד כמה צריך להיזהר בכבוד חברך, קל וחומר במי שבמצוקתו נאלץ ללוות ואין לו אפשרות להחזיר. המשמעות המעשית היא שאסור למלווה אפילו לחלוף מול חלונותיו של הלווה שאין לו, כדי להזכיר לו את החוב, קל וחומר שאין להפעיל עליו לחץ חזק יותר.
נחזור עתה לשאלה שהצבנו בכותרת: 'האם אפשר לתת הלוואה להקב"ה? ואולי אפילו יותר מזה?'
התשובה נמצאת בסוגיות הצדקה, בפרק ראשון של מסכת בבא בתרא. וז"ל הגמרא: "א"ר יוחנן, מאי דכתיב: מַלְוֵה יְקֹוָק חוֹנֵן דָּל? (משלי יט, יז) אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו, כביכול, עֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה" (דף י ע"א).
סוגיא זו מחברת את שני הפסוקים מספר משלי, ומגיעה למסקנה מדהימה, שאי אפשר היה להעלות על שפתינו, אם לא היתה נכתבת במפורש. הפסוק מפרק יט מלמד אותנו שמי שעוזר לדל – לעני, הופך להיות, כביכול, מלווה של הקב"ה. הפסוק מפרק כב מלמדנו שהלווה נחשב כעבד של המלווה. החיבור מלמד אותנו כי מי שעוזר וחונן דל, הקב"ה בכבודו ובעצמו, כביכול, הופך להיות עבדו. מסר חזק מאוד שמהדהד גם מפרשת כי תצא.
כדי להשוות בין תורת אמת מפי משה רבנו, לחוק שעל פיו דנו אומות העולם במשך שנים רבות, נביא בע"ה, בשבוע הבא, דוגמאות מספרי החוקים של אומות העולם, לאורך ההיסטוריה האנושית בנושא גביית חוב והסדרי האכיפה.
בשבוע האחרון קיבלנו שיעור נוסף להבדל בין תורת ישראל לדרכם של אחרים. זאת כאשר התברר לנו שוב שמחבלי החמאס רוצחים חטופים באכזריות נוראה, תוך הכרזה: אנחנו איננו בני אנוש, אנחנו איננו באמת אבות ואימהות, אנחנו האם השקרנית שהכריזה גם לי גם לך לא יהיה, גזורו – תרצחו. מי שמתנהג בדרך זו, מוציא את עצמו מההגדרה של מי שמגיע לו ליהנות מחוקי המלחמה, חוקים שמגבילים צבאות במלחמות בין עמים.
נתפלל שכל החטופים יחזרו בקרוב למשפחותיהם, שכל הפצועים יחלימו במהרה, שכל המשפחות שאיבדו את יקיריהם יתנחמו, שחיילי צה"ל האמיצים יסיימו את משימותיהם ויחזרו לבתיהם כגיבורים עוד בשנה זו. אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
