ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
אמר לו שמואל: אם אותו אדם הוא בן ישראל, לא יתקיים מה שחזית בו. אלא הוא יחזור ולא ימות, לפי שאין מזל לישראל, והוא יכול להינצל ממה שנגזר עליו בכוכבים ובמזלות.
בינתיים הלך וחזר אותו אדם מהאגם, קם אבלא, והוריד את משא הקנים מאותו אדם, ומצא שם נחש חתוך לשתי חתיכות, שקצץ את הנחש יחד עם הקנים, בלא ידיעתו.
אמר שמואל לאותו אדם: מה המעשה שעשית, שבזכותו ניצלת?
אמר לו: כל יום, אנו כל בני החבורה מניחים את הלחם שלנו ביחד בסל אחד, ומחלקים מהסל לכולם ואוכלים ביחד. היום הבחנתי שלאחד מבני החבורה אין לחם לשים בסל והוא מתבייש בכך. התנדבתי להיות זה שאוסף את הלחם, וכשהגעתי לחבר שלא הביא לחם, עשיתי את עצמי כאילו אני לוקח ממנו לחם, כדי שלא יתבייש.
אמר לו שמואל: עשית מצווה ובזכותה נצלת מהנחש. יצא שמואל ודרש: כתוב "וצדקה תציל ממות", לא ממיתה משונה בלבד היא מצילתו להביאו למיתה הגונה, אלא ממיתה עצמה הוא ניצל, והיא נותנת לו חיים.
בסיפור זה, יש במעשהו הנאצל של אותו פועל, כמה וכמה מעלות, כמו הרגישות לכבוד הזולת שלא ילבינו פניו, שעל כך נאמר (ברכות מג:) "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". ובכל זאת, מכל המעלות, מדגיש שמואל דווקא את מצוות הצדקה, וברור לו שהיא זו שהצילה את הפועל ממוות.
ואפשר לשאול – למה? מדוע דווקא מצוות הצדקה מצילה ממוות?
תשובה מעניינת לכך אפשר ללמוד מפרשת השבוע שלנו. בפרשתנו אנו מצטווים במצוות וידוי מעשר. פעמיים בשבע שנים, כשמסתיימת תקופת הפרשת מעשר עני, מצווה מי שהפריש את מעשרותיו ונתנם למי שעליו לתת, להתוודות לפני ה' ולומר: "בערתי הקודש מן הבית, וגם נתתיו ללוי, ולגר, ליתום ולאלמנה... השקיפה ממעון קדשך מן השמים, וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו...".
כלומר, האדם מספר שהוא נתן את מעשרותיו, ומכח זה הוא מבקש מה' שגם הוא יברך את עם ישראל וארץ ישראל. בקשת הברכה כאן מתאפיינת במילה מיוחדת – "השקיפה".
על לשון זו, נאמר בקשר להפיכת סדום, שמתחילה בביטוי על המלאכים "וישקיפו על פני סדום", ועל כך אומר שם רש"י: "כל השקפה שבמקרא לרעה, חוץ מהשקיפה ממעון קדשך (דברים כו טו), שגדול כח מתנות עניים שהופך מדת רוגז לרחמים".
כלומר, יש כאן אמירה ייחודית. ה' משקיף על העולם, אולם אם האנשים נתנו צדקה לעניים, זו הבטה טובה, ואם חלילה לא נתנו – זה הופך להיות מבט שהופך ומחריב את העולם
באופן דומה מצאנו גם בירושלמי (ברכות ט, ב) את דברי רבי נהוראי, שהקשה: "כתוב אחד אומר [דברים יא יב] תמיד עיני ה' אלהיך בה, וכתוב אחד [תהילים קד לב] המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו".
וכיצד יתקיימו שני כתובין הללו? והרי ההסתכלות של ה' בפסוק הראשון היא הסתכלות טובה, המלמדת את השגחת ה' על ארץ ישראל, ואילו מהפסוק השני לומד שהסתכלותו של ה' יוצרת חורבן של רעידת אדמה ועשן?
ועונה רבי נהוראי: "בשעה שישראל עושין רצונו של מקום, ומוציאין מעשרותיהן כתיקונן - תמיד עיני ה' אלהיך בה מראשית השנה ועד אחרית השנה ואינה ניזוקת כלום. בשעה שאין ישראל עושין רצונו של מקום, ואינן מוציאין מעשרותיהן כתיקונן - המביט לארץ ותרעד".
אם כן, בדיוק כמו בלשון "ההשקפה". סדום שהיו קמצנים, ולא נתנו לעניים, ההבטה עליהם גרמה לכך שהאדמה רעדה והתהפכה, ועשן עלה מהמקום, אך כשנותנים צדקה לעניים, ההבטה של ה' היא לטובה ולברכה.
ונראה שזה העניין. סדום היא בארץ ישראל. זוהי ארץ שה' מתגלה בה ומאיר בה באור גדול. אדם שנותן מכספו וממעשרותיו לעניים הוא אדם שמבין שאת כוחות החיים והברכה שקיבל מה', עליו חלוק עם האחרים, ממילא כשה' מאיר עליו אור גדול, הוא לא נשרף מכך, כי האור והחיים מתחלקים.
אך מי ששומר הכל לעצמו, כמו אנשי סדום, הרי הוא כמי שמסתכל ישירות באור השמש, וחלילה אור זה שורף את עיניו ומכלה אותו.
וכך גם בצדקה. יש מהספרים שכותבים שהמוות נגרם מכך שאור ה' מתגלה בעוצמה אלוקית לאדם, ומעוצמת האור הוא נדבק בשכינה ונשמתו פורחת למרומים. אך מי שנותן צדקה, וחולק מאורו לאחרים, הרי שעוצמת האור מתעמעמת, נשמתו נותרת בגופו, וחייו מתארכים.
ימים אלו, ימי אלול, לקראת השנה החדשה, נתעצם באשר למדונות רבותינו: "ותשובה ותפילה וצדקה, מעבירין את רוע הגזירה", ויהי רצון שנכתב ונחתם כולנו לחיים טובים ארוכים ולשלום!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
