ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
הסתכל החוזה בפתק, ראה את שם האיש ושם אימו, התפלא מאוד ואמר:
"מה תרצו מהאיש הזה? הלא פניו מאירים ככהן העומד על גבי המזבח ומקריב קרבנות".
ספרו החסידים לחוזה על מעשיו הרעים של אותו אדם, אך החוזה הסתכל שוב בפתק וחזר על דבריו הראשונים. החסידים התפלאו מאוד על העניין, ולכן לפני שנסעו חזרה לביתם, נתנו לו שוב את הפתק על אותו רשע. והנה, הפעם כשקרא החוזה בפתק, מיד קלל את אותו רשע, ואמר שדין המוסר הוא "מורידין ולא מעלין". ויהי הדבר לפלא.
כשהגיעו החסידים לעירם, נודע להם שביום שהחוזה קרא בפעם הראשונה את הפתק, אותו מוסר הכניס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, ואמרו חז"ל שהמל את בנו דומה למקריב קרבן על גבי המזבח... (סיפורי חסידים, תורה, מס' 29).
סיפור זה טומן בחובו מסר חשוב להבנת עניינו של יום הכיפורים. רובנו חוששים שיש אצלנו משהו לא אמיתי. הרי בוא נודה על האמת, ביום כיפור אנחנו שבים מכל חטאתינו, ומקבלים על עצמנו בעז"ה להיות מושלמים, אך תכל'ס בחיים בפועל כנראה שלצערנו לא נהיה מושלמים, ואם כן – כיצד נמחלים עוונותינו?
והרי חלק מהותי מהחזרה בתשובה היא הקבלה לעתיד, כדברי הרמב"ם (הלכות תשובה ב, ב) "ומה היא התשובה? הוא שיעזוב החוטא חטאו ויסירו ממחשבתו, ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו', וכן יתנחם על שעבר שנאמר כי אחרי שובי נחמתי, ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם...". ומי יכול להגיד על עצמו ביום כיפור, שלא ישוב לחטאיו לעולם?
מספר תשובות נאמרו על שאלה זו, ואחת מהם היא ההבנה שביום כיפור אנו מגיעים למקום הפנימי האמיתי שלנו, המקום שהיינו רוצים להיות בו.
בסיפור שבו פתחנו, מסופר על רשע גדול מאוד. ובכל זאת גם לרשע זה יש נקודה טובה. והחוזה מלמד את תלמידיו שנקודה זו לא נעלמת. נכון, הוא רשע גדול, הראוי לעונש חמור של מוות, ובכל זאת בשעה שהוא מל את בנו, ומתחבר לברית היסודית של עם ישראל עם ה', מתגלה באותו יהודי הקדושה הפנימית שלו, ובאותה שעה הוא מאיר מאוד ומצוי בתדרגה גבוהה.
ביום כיפור, אנו מתחברים לנקודה פנימית ויסודית זו. ביום כיפור, הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים. הכהן הגדול הוא לא כהן של עצמו אלא הוא שליח של כלל ישראל. רק מי שעם ישראל ישלח אותו, זוכה ונכנס פנימה אל הקודש, כי כניסתו מבטאת את כניסת כל עם ישראל למקום הקדוש והפנימי שלנו, ובתוך הלב והנשמה יהודי כלל לא חטא. ומכח כניסה זו מתכפרים חטאתינו, כי כשאנו חיים את הפנימיות שלנו, אנו קדושים וטהורים, ובמקום זה אנו כלל לא חוטאים.
זכיתי ב"ה השנה לתקוע בראש השנה ליהודים ברחוב. תקעתי בשופר לקבוצה של חבר'ה, והנה כשסיימתי את התקיעות, הגיע רכב למקום, ויהודי ירד ממנו במהירות, שם כיפה וביקש שאתקע לו.
עכשיו, נתבונן בדבר – מה עניינו של יהודי זה? מיהו? האם הוא יהודי רחוק מה', שהרי הוא מחלל את החג ונוסע ברכב? או שהוא קרוב לה', שהרי הוא משתוקק לקיים מצוות ה' ולשמוע תקיעת שופר?
ביום כיפור, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, כי אנו מגלים שאין יהודי עבריין. כל יהודי חי ביום זה את הנקודה הפנימית שלו, הנקודה שבה הוא כלל לא חטא.
השנה, ראינו המוני יהודים שנראים רחוקים מאוד, והנה הם מתגייסים בהמוניהם, ומוכנים למסור נפשם על קידוש ה', ולהציל יהודי אחר. וודאי התגלתה השנה נשמתם הטהורה של ישראל במלוא גדלוה, ובזכות זאת נזכה ונחתם לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה לישראל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











