ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אלקנה משה בן מנחם
תוקפו של ההסכם פג בתום שנת תשנ"ח. אולם התובע המשיך לעבוד עם הנתבעת גם לאחר מכן, בתחילת שנת תשנ"ט, ללא הסכם חתום. עקב חוסר הצלחה בגידולים של התובע, החליטה הנתבעת להפסיק את ההתקשרות ביניהם. הנתבעת שילמה סך של 3000 ₪ כפיצוי חלקי על הפסדיו של התובע.
התביעה :
התובע טוען, שהוא אמר לנתבעת, שעקב החום הכבד, הוא לא צופה הצלחה בגידולים שאותם רצתה הנתבעת שיגדל. לטענתו, הנתבעת התחייבה לו בעל פה, לפצותו באופן מלא, אם לא יצליח. לכן, הוא תובע סך של 15,000 ₪, לכיסוי הפסדיו.
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
43 - טענת פרעון נגד כתב יד הלוה
44 - פסק דין: פיצוי על נזק ומניעת רווח עקב הפרת הסכם
45 - פסק דין: התחייבות לתשלום שכר בעת מחלה
טען עוד
כמו כן, התובע טוען, שאף שההסכם בינו לבין הנתבעת פג בסוף שנת תשנ"ח, הרי המשיך לעבוד גם בתשנ"ט, ולכן יש לראות את ההסכם כאילו חל גם על תקופה זו. ביטול ההתקשרות מצד הנתבעת מהווה הפרה של ההסכם ביניהם, וגרם לו הפסד רווחים עתידיים, מאחר שהוא איחר את המועיד בו ניתן להתחיל גידולים אחרים. על כן, הוא תובע פיצויים עבור הפסד הרווחים, על פי סעיף בהסכם המחייב את המפר את ההסכם בפיצויים בסך של 25,000 ₪.
תשובת הנתבעת:
הנתבעת מודה שהתחייבה לעזור לתובע במידה שהגידולים לא יצליחו, אבל מכחישה את העובדה שהובטח פיצוי מלא. לטענתה, 3000 ₪ שכבר הועברו, מהווים כיסוי מלא להתחייבות שלה.
לגבי הפיצויים עבור הפרת ההסכם, טענה הנתבעת, שההסכם לא חודש בתחילת תשנ"ט, וראיה לדבר, שעם חקלאים אחרים חודש ההסכם בכתב.
פסק הדין:
בית הדין דחה את התביעה לפיצויים עבור ההפסדים שכבר נגרמו לתובע, אבל קיבל את התביעה לפיצוי על ההפסדים העתידיים. גובה הפיצוי נקבע על סמך תחשיב של ההפסד הצפוי.
הנימוקים:
בגמרא בכתובות (קא ע"ב) נאמר: "האומר לחבירו חייב אני לך מנה - רבי יוחנן אמר חייב, וריש לקיש אמר פטור". לדעת רוב הראשונים, מדובר בגמרא באדם המחייב את עצמו בדבר שלא היה חייב בו עדיין. בשולחן ערוך (חושן משפט סימן מ סעיף א) נפסק שאדם יכול להתחייב בדבר שלא חייב עדיין. אלא, שלדעת הרמב"ם, התחייבות זו יכולה להיעשות אפילו באמירה בלבד, ואילו לדעת הרמב"ן והרשב"א, רק בכתיבה.
גם לדעת הרמב"ם, התחייבות מועילה רק בתנאי שהיא ללא תנאי, ונעשתה בנוכחות עדים. בנידון דידן, מדובר בהתחייבות בעל פה, שנעשתה על תנאי, ובלא נוכחות עדים, ולכן אין לה תוקף.
לכן, יש לומר שאין כאן התחייבות כלל, ואת סך 3,000 ₪ שהנתבעת כבר שילמה, יש לראות כמתנה בעלמא. כמו כן, היות שבין התובע לנתבעת ישנה מחלוקת מהו גובה הסכום המדויק שהנתבעת התחייבה עליו - האם פיצוי מלא, או רק פיצוי חלקי, יש לומר 'המוציא מחברו עליו הראיה'.
בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שיב סעיף יד) נפסק: "מקום שנוהגין שיש להם ראש שנה קבוע לשכירות הבתים, וראובן שכר בית משמעון לשנה אחת, ואחר שכלתה השנה נשאר בבית חדש אחד ולא דברו זה עם זה כלום בשכירות שנה הבאה, ורצה ראובן לצאת מהבית ושמעון מעכב על ידו שלא צאת עד תשלום שנה שניה, הדין עם שמעון".
הטעם לכך ששמעון יכול לחייב את ראובן לשלם לו בעבור שכירות השנה השנייה הוא, שיהיה לו קשה למצוא שוכר חלופי, מאחר שעונת השכירות הקבועה עברה.
משמעות הלכה זו היא, שאם הצדדים המשיכו את ההתקשרות ביניהם באותה מתכונת שהייתה נהוגה ביניהם גם לאחר סיום תקופת ההסכם, ההסכם תקף. דין זה אינו דווקא בהלכות שכירות, אלא גם בתחומים אחרים. הוא מופיע בעוד מספר מקומות בשולחן ערוך, וזוהי גם מסקנתו של הרב יועזר אריאל (תורת המשפט עמ' 221-227 'שתיקה אחר שפג תוקף ההסכם').
בנידון דידן, הצדדים המשיכו את ההתקשרות ביניהם גם לאחר סיום תקופת ההסכם. העובדה שהנתבעת לא חתמה עם התובע, ועם שאר המגדלים כן חתמה, אינה פוטרת אותה מלשלם לתובע, מאחר שהיא המשיכה לעבוד עמו גם לאחר ראש השנה תשנ"ט, בכך שניתנו לו שתילים חדשים.
מאחר שהנתבעת הפרה את ההסכם, עליה לשאת בפיצויים על ההפסדים שייגרמו לתובע. וזאת על פי הסעיף בהסכם, הקובע שאם הנתבעת לא תעמוד בהתחיבויותיה, יהיה התובע זכאי לפיצוי מלא בגין נזקיו הממשיים.
גם לולי סעיף זה הייתה הנתבעת צריכה לשלם לתובע. זאת על פי דברי הירושלמי (בבא מציעא פרק ה הלכה ג): "אמר ר' יצחק: המבטל כיסו של חברו, אין לו עליו אלא תרעומת. המבטל שדה חבירו חייב לשפות לו".
בהגהות אשר"י (בבא מציעא פ"ט סי' ג) הובאו דברי האור זרוע, שהטעם שהמבטל שדה חברו חייב לפצותו הוא מכיוון שהתחייב לו בכתב. הנמוקי יוסף (בבא מציעא מד ע"א ד"ה רב) כותב בשם רב האי גאון והרמב"ן, שזוהי תקנת חכמים, והיא מחייבת אף אם הצדדים לא התחייבו בכתב.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
