ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן חנה
אכן מצאנו, גם מבחינה הלכתית, צורך בהכרה ציבורית. כנראה שאי אפשר למנות מלך על הציבור ללא קבלת רשות הציבור. לשיטת הרמב"ם והרשב"ם "דינא דמלכותא דינא" מבוסס על הסכמת העם. כנראה שאי אפשר גם למנות דיין-שופט ללא הסכמת העם וללא הכרזה מצד הציבור כי איש זה הוא "ידוע לשבטו".
מאידך גיסא, מדד הפופולריות הוא גם חרב פיפיות. חיפוש המכנה המשותף הנמוך מדרדר את הציבור לשפל מדרגה מבחינה רוחנית. מנהיג שפועל אך ורק לאחר שאנשיו סקרו את דעת הקהל, איננו מנהיג כי אם מונהג. אישיות שכזו איננה מסוגלת לרומם את העם. משבר מנהיגות הוא תוצאה כמעט ודאית של מצב שכזה.
התורה מתארת ערב יציאת מצרים את מצבו של משה רבנו מבחינה ציבורית:
" וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרָיִם גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם" (שמות י"א ג)
נחלקו הראשונים בהסבר הפסוק. ל"אבן עזרא" ברור שהכתוב עוסק במעמדו של עם ישראל בכלל ושל משה בפרט בעיני המצרים ורק בעיניהם. ההערכה כלפי הישראלים ומנהיגם באה לידי ביטוי בנכונות לתת בידם כלי כסף וכלי זהב. לפירושו, הסמיכות בין הפסוק הקודם העוסק בציווי על ההשאלה לפסוקנו ברורה וגם הקשר בין הרישא של הפסוק וההמשך ברור מאוד. וז"ל:
"ויתן ספר הכתוב, כי השם קיים מה שהבטיח למשה, ונתתי את חן העם הזה (שמות ג, כא). וטעם גם האיש משה כי היו רבים משאילים אותם מפני כבוד משה. ובעיני העם עם מצרים" (הפירוש הארוך).
הרמב"ן חולק על "אבן עזרא" וטוען שמבחינה לשונית אי אפשר לקשר בין הציווי "דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב" המופיע בפסוק הקודם לבין פסוקינו. ואלו דבריו:
"ולא יתכן לפרש כי ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים הוא חן ההשאלה, כי עתה בזמן ההבטחה לא יאמר "ויתן ה'", אבל היה אומר "ואני אתן את חן העם", ולמטה בשעת מעשה נאמר וה' נתן (להלן י"ב לו)".
לכן מסביר הרמב"ן את הפסוק בדרך זו:
"וטעם ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים - שלא היו אנשי מצרים שונאים אותם על המכות, אבל מוסיפין בהם אהבה ונושאים חן בעיניהם, לאמר, אנחנו הרשעים גם עושים חמס, וראוי הוא שיחונן אתכם האלהים. גם האיש משה, המביא עליהם המכות, גדול מאד בכל ארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ואנשי ריבו".
אומנם, הביטוי החותם את הפסוק "וּבְעֵינֵי הָעָם" הוא עוסק במעמדו הציבורי של משה בתוך עם ישראל. החידוש לשיטת הרמב"ן הוא, שמשה היה עקבי בדרכו גם כשזו לא הייתה פופולרית והוא "זכה" לביקורת קשה. לכן מדגיש הכתוב כי הדבקות באמת משתלמת לבסוף, "אחרי שאמרו לו 'ירא ה' עליכם וישפוט' (לעיל ה כא), ואחרי 'ולא שמעו אל משה מקוצר רוח' (שם ו ט), נתגדל מאד בעיניהם בראותם כי נאמן הוא לנביא לד' ".
נסיים בהסבר על פי חידושו של בעל ה"משך חכמה", בפסוקנו. הוא פוסע במסלול שסלל "אבן עזרא". כל הפסוק עוסק במעמדו הציבורי של משה בעיני המצרים.
יש שתי דרכים להשיג מעמד: האחת להרשים את החלק האיכותי של ההנהגה באמצעות מידות תרומיות ועקביות בדבקות בסולם ערכים נעלה. רק בשלב שני יחלחל המסר לכל שכבות העם, גם אל החלקים היותר שטחיים. זו דרך ארוכה יותר ואמיתית יותר.
הדרך השניה היא להשיג פופולריות רחבה על ידי תרגילים תקשורתיים, "ספינים" וכדו' ומתוך כך להגיע לעמדת השפעה גם כלפי אנשי המעלה. השפעה זו מקורה בכוח שהפופולריות מקנה ולא מכוח ערכי אמת שהאדם מייצג בהליכותיו.
לכן הכתוב מדגיש: "גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". באיזו דרך הגיע משה למעמדו? קודם "בְּעֵינֵי עַבְדֵי פַרְעֹה" שהכירו במעלותיו תוך כדי המשא והמתן הארוך שניהל בארמון. רק אחר כך "וּבְעֵינֵי הָעָם". הבה נתפלל שנזכה ונהיה ראויים למנהיגים מ"זן" שכזה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
