ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בא
"וַיְהִי מִקֵּץ שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה, וַיְהִי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה יָצְאוּ כׇּל צִבְאוֹת יְהֹוָה מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יב, מ).
הכרזה זו בפרשתנו ממשיכה את ההכרזה האלוהית בברית בין הבתרים:
וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה... וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל... וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֺן הָאֱמֹרִי עַד הֵנָּה (בראשית טו, יג-טז).
מה משמעות הסיפא של הדברים במעמד כריתת ברית בין הבתרים, ומה משמעותם בפועל בזמן יציאת מצרים?
במדרשים מופיע בעיקר הפירוש שאכן עברו ארבעה דורות בין דורו של יעקב לבין דור יוצאי מצרים. זו דרכו של המדרש שאיננו רואה כל בעיה בכך שאנשים גדולים חיו מאות רבות של שנים. לדוגמא, סרח בת אשר והנביא אחיה השילוני. המדרש גם לא רואה בעיה בכך שיוכבד בת לוי הייתה בגיל מופלג כאשר ילדה את ילדיה. בהמשך לכך, הנס שקרה ליוכבד ועמרם, מפתיע הרבה יותר מהנס שאירע לאברהם ושרה. גם מפני שיוכבד ילדה שלשה ילדים וגם בגלל שבאותה עת היא הייתה הרבה יותר זקנה משרה.
בשיטה זו מפרשים ראשונים חשובים כמו רש"י (ורמב"ן בעקבותיו) וז"ל: "לאחר שיגלו למצרים יהיו שם שלשה דורות, והרביעי ישובו לארץ הזאת, לפי שבארץ כנען היה מדבר עמו (עם אברהם) וכרת ברית זו, כדכתיב "לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ" (טו, ז), וכן היה, יעקב ירד למצרים, צא וחשוב דורותיו יהודה, פרץ, חצרון, וכלב בן חצרון מבאי הארץ היה" (לא נדון כאן בשאלת זיהוי כלב בן יפונה עם כלב בן חצרון).
נכדו של רש"י - הרשב"ם (שם) יוצא בחריפות נגד זקנו וז"ל: "המפרש דור רביעי של ישראל ישובו הנה לארץ ישראל טועה הוא. כי מאחר שנתן קצבה של ארבע מאות שנה, מה לנו אם דור רביעי או דור חמישי? והלא מכל מקום יתעכבו ארבע מאות שנה? אלא טעם נתן הקדוש ברוך הוא לדבריו. למה אני צריך לעכב ארבע מאות שנה? לפי שאחר דור רביעי של אמוריים ישובו ישראל הנה. שהדור מאה שנה ..., והרי ארבע מאות = ארבעה דורות. ... זהו פשוטו".
בעקרון הנכד מסכים עם הסבא ששיעור משך הדור גדול ממה שהיה אחר כך, אבל מניין השנים הוא ארבע מאות מבחינת עם ישראל. הסיבה היא שעוון האמורי עדיין לא נשלם קודם שיעברו ארבע דורות.
גם אבן עזרא (שם) התחבט מאוד כיצד להתמודד עם הביטוי 'דוֹר רְבִיעִי' ואלו דבריו: "ודור רביעי רובי המפרשים השתבשו בפירוש דור. והנה אמרו הקדמונים עשרה דורות (אבות ה, ב), ונמצא לאלף דור (דבר' ז, ט), ובאיוב ארבעה דורות (איוב מב, טז). והנכון בעיני כי פי' דור כמו יושב, מדור באהלי רשע (תה' פד, יא), ומדתו הקץ שידור אדם בחלדו, ויש ארוך ויש קצר. ודור רביעי אחר היות זרעו גר. והטעם על מצרים. וכן כתוב כי גר היית בארצו (דבר' כג, ח), וכן היה קהת גר ועמרם ומשה גם אהרן, ובניהם שבו אל ארץ כנען"
ר' חיים פלטיאל מגדולי הראשונים (שם, והביא רעיון זה גם רבי יעקב בעל הטורים) מציע הסבר על דרך הרמז "ודור רביעי. ור"ד שנים יהיו ישראל במצרים ואז ישובו הנה, ודר אותיות רד"ו".
אומנם מצאנו במדרש כיוון חדש. וז"ל המכילתא: "רבי אומר כתוב אחד אומר וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה וכתוב אחד אומר 'וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה', כיצד יתקיימו שני כתובין אלו? אמר הקדוש ב"ה אם עושין תשובה אני גואלם לדורות ואם לאו אני גואלם לשנים" (מכילתא דרבי ישמעאל בא - מסכתא דפסחא פרשה יד).
לפי דברי המכילתא הייתה, הרבה שנים קודם, אפשרות לגאולת מצרים, לפני שעברו ארבע מאות שנים.
בעקבות מדרש זה נציע בענווה את ההסבר הבא: הירידה למצרים הייתה תוצאה ישירה של מכירת יוסף והסכסוך העמוק שפרץ בין האחים. משבר שליווה אותנו מפרשת וישב עד פרשת ויחי. יוסף אומנם לא נקם ביהודה על מכירתו, אבל גם לא הציע לו שותפות בהנהגה, ללא אחדות אין תשובה שלמה. ללא אחדות אמיתית, שכוללת את שותפות בניה של לאה בהנהגה עם בניה של רחל, אי אפשר לזכות לגאולה שלמה. גם בני אפרים שניסו לצאת לפני משה רבנו, לא שיתפו את בני יהודה. יהושע בן נון גם הוא לא שיתף מנהיג משבט יהודה. שאול המלך לא שיתף את דוד. דוד המלך לא שיתף את בניו של יהונתן וגם ירבעם לא הסכים לשתף פעולה עם רחבעם כסגנו. המסקנה: כשאין אחדות ושותפות אמת, אין תיקון ואין גאולה שלימה.
כבר בדור הרביעי לאברהם אבינו, ארבע דורות אחרי ברית בין הבתרים, היה אפשר
להיגאל: "וְדוֹר רְבִיעִי יָשׁוּבוּ הֵנָּה".
שיתוף בהנהגה בין יהודה ויוסף בדור הרביעי הוא התשובה (תרתי משמע).
הבה נתפלל כי נזכה לאחדות ולתשובה של כל חלקי הציבור, בקרוב מאוד.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











