ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- חופה, חתונה ושבע ברכות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן חנה
אמנם כבוד הרב כתב טיעונים משכנעים למה לא להגביל בתקנה את הוצאות החתונה (בן יחיד, עשירים, ובני עדות המזרח), אולם כמדומה שאחרי הכול, לרוב הציבור ראוי לקיים חתונות חסכוניות יותר ממה שמקובל כיום, ויש מי שבעקבות חתונות יקרות שערכו לילדיהם נכנסו לחובות גדולים. האם אין ראוי להציל אותם על ידי קביעת תקנה גורפת, כפי שעשו למשל בחסידות גור ובישיבת 'תורת החיים'? ואולי כדי להתגבר על הבעיות המוסריות שכבוד הרב הציג במאמרו, אפשר להקים ועדת חריגים, שתאשר ליוצאים מן הכלל לחרוג מהכללים.
תשובה:
יש הבדל גדול בין חוג סגור שבו התקנה יכולה להקיף את כולם באופן שרק מעטים יחסית ייפגעו ממנה, לעומת כלל הציבור שלנו, התורני והדתי-לאומי, שהוא מגוון מאוד, כולל את בני כל העדות והמעמדות. בציבור רחב ומגוון, קביעת תקנה כזו עלולה לגרום לפגיעה ברבים.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
154 - חתונה צנועה - לא בכל מחיר
155 - חתונה שמחה וצנועה
156 - מבית המדרש הצה"לי
טען עוד
וגם אין בתקנה זו כל כך צורך. מפני שכפי שכתבתי בטור הקודם, למבוססים כלכלית היא מיותרת. וכן לרבים מבני עדות המזרח, שנוהגים לגמול זה לזה על ידי כיסוי עלות המנה, היא מיותרת ואף מזיקה. ומנגד, גם ללא תקנה, רבים מקיימים חתונות צנועות ואינם מתביישים בכך, שכן כל מי שלמד תורה והפנים את ערכיה יודע שאדם צריך לכלכל את דרכיו בתבונה וחיסכון, ולא להפריז בהוצאות על סעודת המצווה של החתונה, כי ניצבים לפנינו עוד אתגרים ומצוות.
ולאלה שלא הפנימו את ערך החסכנות והם נוטים להיות בזבזנים - גם אם נקבע גזירה בעניין החתונות, לא נועיל. הם כבר ימצאו את הדרכים לבזבז את כספם, אם לא על חתונה אז על החזקת רכב (אלפיים חמש מאות לחודש), ואם לא על רכב, אז על החלפת דירה או רהיטים. בכל מקרה, רק כאשר הבנק יגביל אותם הם יפסיקו להוציא.
נמצא שגזירה כזו תועיל רק למקצת מהציבור, אלה שמעמדם הכלכלי נמוך ומצד עצמם היו מעוניינים לחסוך, אלא שהם חשים לחץ חברתי לקיים חתונה יקרה. במקום לקבוע גזירות, מוטב לומר להם שאדם שאין לו הרבה כסף אינו צריך להתבייש בכך, ואפשר לעשות חתונה שמחה ויפה בהוצאות נמוכות.
חיסכון בהוצאות דיור וחינוך יותר משמעותי
דרך אגב, חובה לציין כי אם כבר רוצים לחסוך, אזי 'הכסף הגדול' אינו נמצא בהוצאות על חתונות, אלא בתחום הדיור והחינוך. לאלה שתקנה בנושא החתונה תועיל, החיסכון יהיה כחמשת אלפים עד עשרת אלפים ש"ח לכל צד. לעומת זאת, חיסכון בדיור יכול להגיע למאות אלפי ש"ח, וחיסכון בחינוך יכול להגיע לעשרות אלפי ש"ח לכל ילד. אם ירצה ה' ארחיב על אפשרויות החיסכון בתחומים אלו (ללא גזירות...) בהזדמנות אחרת.
לחינוך אנחנו צריכים ולא גזירות
לעתים המחנכים רוצים לעשות לעצמם חיים קלים, ובמקום לחנך לערכים חושבים להיעזר בתקנות וגזירות. אבל עיקר התועלת צומחת מלימוד וחינוך אמיתי, שעל ידו יכול כל אדם לבחור בעצמו את מה שראוי לו.
במקום לגזור גזירות, צריכים לחנך שלא לבוז לעניים ולא להחניף לעשירים. גם דוגמה אישית תועיל מאוד, אם יראו שרבנים ומנהיגים מקיימים בעצמם חתונות פשוטות. ויותר מזה, אם יראו שכאשר אחד מבני הקהילה שמצבו דחוק עורך חתונה צנועה, הרבנים והמחנכים והמנהיגים נשארים בה ושמחים בה לא פחות מאשר בחתונתם של עשירים, אזי יראו כולם שאכן הכסף אינו המדד העיקרי, וגם מי שלא זכה לפרנסה בשפע יכול לזכות באהבה ובכבוד. כך אלה שאין בכוחם לממן חתונה יקרה לא יתביישו לקיים חתונה כפי יכולתם.
שאלה על המנהג לכסות את המנה
שאלה: אני מבני עדות המזרח, ואכן מקובל אצלנו לשלם את מחיר המנה. אלא שרבים עורכים חתונות יקרות מאוד, עד שלפעמים מנה עולה ארבעים דולר, ולעיתים יש שלוש חתונות בחודש. למרות שאני עובד ומרוויח משכורת סבירה, איך אוכל לכסות מנות כאלה ועוד לקיים את משפחתי? אני יכול לתת בשמחה לכל חתונה מאה וחמישים עד מאתיים ש"ח, אבל לא שלוש מאות או ארבע מאות.
תשובה: אכן מנהג זה הוא טוב כל עוד מחיר המנה הוא סביר לרמתם של רוב האנשים. הבעיה שבתקופה האחרונה נוצר סחף, ויש שמוציאים סכומים גבוהים כדי להתגאות, שכולם יזכרו את האירוע המיוחד שלהם. הפתרון אינו בביטול המנהג, כי ביסודו הוא מנהג טוב. כדי לתקן את המצב, צריך 'להציף' את הבעיה בדיבור גלוי. מיד לאחר שנודע לכם על קיומה של חתונה במשפחה, תתקשרו לבעלי השמחה. תאמרו להם שתשמחו להשתתף בחתונתם, אבל אם המנה תעלה מעבר לשמונים ש"ח לא תוכלו להשתתף, כי אין באפשרותכם לכסות את מחיר המנה. אם למרות זאת יפצירו בכם להשתתף, תוכלו להשתתף תוך נתינת מתנה של כמאה וחמישים עד מאתיים ש"ח. אם לא יפצירו בכם - לא נורא, אל תשתתפו. אם רבים ידברו על כך בגלוי, במשך הזמן מחירי החתונות יחזרו לרמה סבירה.
הדרך להוזלת החתונות
הסיבה הכלכלית-פסיכולוגית לעלותן הגבוהה של החתונות נעוצה בלחץ הנפשי של בעלי השמחה. כיוון שמדובר באירוע חד פעמי, רוצים לעשות הכול כדי להבטיח את הצלחתו. לכן אין הם מסתפקים במנה אחת גדולה ומשביעה ומזמינים שתי מנות. אינם מסתפקים בשתי אפשרויות בחירה במנה הראשונה והשנייה, ומבקשים שלוש או ארבע אפשרויות בחירה. אינם מסתפקים בארבעה סוגי סלטים אלא מבקשים שמונה. חוששים שמא כיבוד קל בכניסה לא יהיה מכובד מספיק, ומזמינים כיבוד שיכול להספיק לסעודה כולה. בסופו של דבר, אין אדם שמסוגל לאכול אפילו מחצית ממה שמגישים לו בחתונה. בעלי האולמות מנצלים זאת, ומציעים הצעות יקרות להחריד כדי 'להבטיח' שהאירוע יהיה 'בלתי נשכח' וכך גם רווחיהם יגדלו... בקיצור, הדאגות מייקרות מאוד את מחירי החתונות.
לו היו בעלי השמחה פחות מודאגים, ומוכנים לקבל את ההצעה הפשוטה והזולה, הם היו יכולים להוריד את המחירים באופן משמעותי. תתפלאו, האוכל יהיה טעים ומשמח גם כך. אין אולם שירצה להוציא את הסועדים בהרגשה רעה.
התארגנות ציבורית
במקום לגזור גזירות, מוטב שמנהיגים ועסקנים יתארגנו ויערכו הסכמים עם בעלי אולמות שיעניקו מחירים זולים, כפי שעשו בעבר צעירי המפד"ל. אותם אולמות ירוויחו שיהיו להם חתונות רבות, והמשפחות ירוויחו חתונות יפות וזולות.
אפשר ללמוד מכמה מארגוני החסד (שהוקמו מתוך החברה החרדית בעיקר), שהצליחו לארגן מספר אולמות שבהם מחירי המנות זולים באופן משמעותי. למשל, עמותת 'חסדי נעמי' בנתה אולם מכובד ונאה בבני ברק - 'ארמונות חן'. העמותה עשתה עסקה עם קייטרינג גדול ומוצלח, שתמורת האירועים הרבים שהם מביאים לו, בעלי הקייטרינג יסתפקו ברווח קטן על כל אירוע. כך יצא שמחיר מנה רגילה זול מאוד. גם אנחנו ערכנו שם חתונה, וב"ה הכול היה על הצד הטוב ביותר.
ככל שירבו יוזמות כאלה אפשר יהיה לערוך חתונות מכובדות, כראוי למצווה גדולה שכזו, ללא הוצאות גדולות.
עצה טובה לקיום חתונה שמחה
ב"ה זכינו לחתן שני ילדים, וחשבתי לשתף אתכם בשיקולים שהנחו אותנו. ראשית, החלטנו שמחיר מנה יהיה זול. לשם כך נהיה מוכנים לוותר על כמה אפשרויות בחירה, ובלבד שהעיקר יהיה - כלומר בשר ויין, בנוסף כמובן לחלות וסלטים. על הבשר רגילים כולם להקפיד, אולם החידוש היה שהוספנו יין. לשם כך קנינו הרבה בקבוקים, וביקשנו מחברים ובני משפחה שידאגו למזוג יין לכוסותיהם של הגברים. כאשר אנשים שותים יין במידה הראויה, האוכל תמיד טעים והאווירה שמחה, כמו שנאמר "יין ישמח לבב אנוש".
לאחר שדאגנו לשמחת הגברים חשבנו כיצד נוכל לדאוג לשמחתן של הנשים, הרי הן פחות רגילות בשתיית יין. הפתרון היה לדרוש מהתזמורת שלא תנגן בשעת הסעודה. יש מספיק רעש בריקודים, אז אפשר לנוח מהרעש בזמן הסעודה. כשיש שקט נדמה שגם האוכל טעים יותר, והעיקר - אפשר לדבר, לחדש קשרים, ולהרבות ידידות ואהבה בין אישה לרעותה, ואין שמחה גדולה מזו. רוב האנשים לא ידעו לנתח לעצמם מה היה מיוחד, אבל ציינו שמצד אחד היה מאוד שמח ומצד שני רגוע ונעים.
אם תקפידו שיהיה בשר ויין, תבחרו מעט מנות אבל תקפידו שהן יהיו בשפע וטעימות, וכן תקפידו שהתזמורת לא תנגן בזמן הסעודה, תתפלאו כמה שמח וטוב יהיה.
שדרנים עליך ישראל
בבוקר יום שני כ"ה טבת שמעתי קטע מתוכניתו של רפי רשף בגלי צה"ל. ידעתי שהוא שמאלן וגם לא הגון במיוחד, אבל באותו בוקר הוא הצליח להפתיע לרעה. הוא וחבר פרשניו השמאלנים דיברו בשנאה על מתנחלי חברון. את סבלותיהם של הערבים הבינו, ובאחיהם בגדו. את החייל הבודד שיצא להוציא את דיבת ישראל רעה רשף ראיין באהדה מופגנת. כשכשל בלשונו, סייע לו, והמתין בסבלנות עד שימצא את המילים המתאימות. מנגד, את נעם ארנון שיסע וקטע. גם את חבר הכנסת פרופ' אריה אלדד, שהתקשר ביוזמתו, קטע בשחצנות.
כששומעים רוע כזה, עיוות מציאות נורא שכזה, איך שהמותקפים והמאוימים והנרצחים הופכים להיות נאשמים, אי אפשר שלא להיזכר בעלילות הדם, ולהרגיש שאט נפט מהרפש המרושע הזה.
הגיע הזמן לעשות סדר בכלי התקשורת הממומנים בכספינו.
______________
הופיע גם במדור 'רביבים' בעיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
