ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן חנה
משרתי הבית ניסו להתחכם. הם לקחו אחד מנכדיו הקטנים של הרבי, ולימדו אותו מה לומר לסבו. נכנס הילד אצל הרבי ואמר: "סבא, מה יהיה? האישה במטבח ממתינה כל כך הרבה זמן... הרי רחמנות עליה!". השיב הרבי: "שתשב!".
הודיעו אנשי הבית לעגונה, שיש עבורה תשובה ברורה: עליה להוסיף להמתין, וכך תבוא ישועתה. היא המשיכה להיות עוזרת בבית התבשיל, וכך חלפה תקופה נוספת.
יום אחד הגיע אל בית הרבי אדם שאיש מבני המקום לא הכיר. כשהגיע זמן קבלת האורחים ליחידות, ביקש גם הוא להיכנס אל חדרו של הרבי. כאשר נפתחה הדלת עבורו, ראה האיש את ה'צמח צדק' יושב על כיסאו, נפל ארצה והתעלף. הרבי אמר שלא יעוררו מהומה, וציווה לקרוא מיד לאישה העגונה. כשהגיעה, הכירה שזה בעלה, וגם הוא הודה, לאחר שהתאושש מעלפונו, כי היא אשתו.
הרבי ביקש שוב שלא לעורר שום רעש, ושלח לקרוא מיד לרב המקומי. הרב הגיע, ואז הכניסו אותו לחדר מיוחד עם בני הזוג, ושם סידרו מיד גט עבור האישה.
לאחר מכן סיפר האיש את סיפורו:
"לפני כמה שנים עזבתי את אשתי ואת בניי, והלכתי לרוסיה, הרחק מכל מושב של יהודים, ושם המרתי את דתי. התחתנתי עם נוכריה, והתעשרתי מאוד. בדרך כלל, מי שהולך למקומות הללו ועוסק במסחר מצליח מאוד. כי האנשים המקומיים הם פשוטים ומגושמים, ולא מתמצאים בענייני משא ומתן.
"באחד הימים, כשחזרתי מן השוק לביתי, פגשתי יהודי אחד עם מקל עבה בידו. הוא אמר לי בזו הלשון: 'בעריל, יודע אתה כי השארת מאחוריך אישה וילדים. כעת הגיע הזמן שתחזור ותפטור אותה בגט!'. לאחר שסיים את דבריו, נעלם כלא היה. התפעלתי מאוד מהאירוע, אבל לאחר מכן לא שמתי ליבי לכך.
"עברו כמה ימים נוספים, ושוב חזר המחזה על עצמו. כשחזרתי מהשוק אל ביתי, הגיע מולי אותו יהודי עם המקל בידו. הוא אמר לי אותם דברים, הפעם ברוגזה, ומיד נעלם ואיננו. אז הבנתי שאין זה צחוק כלל. התחלתי לחשוב לאן עליי ללכת, כי אין לי שום מושג היכן נמצאת אשתי. גמרתי בלבי שאם יבוא אליי אותו יהודי פעם נוספת, אשאל ממנו להיכן עליי לשים את פעמיי כדי לפגוש את אשתי ולתת לה גט.
"כעבור כמה ימים, חזר המחזה בפעם השלישית. בעת שיצאתי מהשוק בדרכי הביתה, הגיע מולי אותו יהודי, ואמר לי אותם דברים שאמר לי בפעמים הקודמות. לאחר מכן הגביה עליי את המטה אשר בידו, וצעק עליי: 'בעריל, סע מיד לתת גט לאישה, ואם לא, אפוצץ את גולגולתך במקל זה!'. שאלתי אותו בפחד: 'לאיפה אסע?'. השיב לי: 'סע לליובאוויטש!'.
"מעולם לא שמעתי שם של עיירה כזו, אבל הבנתי כי כאשר אתקרב למקום יישוב של יהודים, ודאי יאמרו לי היכן היא נמצאת.
"בלילה לקחתי עמי כסף מזומן, התחמקתי מביתי מבלי להודיע דבר לאשתי הנוכרית, ויצאתי לדרכי הבלתי נודעת. כך הלכתי ונסעתי ממקום למקום ומעיר לעיר, עד שהגעתי למושב יהודי והתחלתי להתעניין היכן נמצאת העיירה ליובאוויטש. המקום היה כבר די ידוע ומפורסם, וכך ידעו לכוון אותי להיכן ללכת.
"המשכתי ללכת ולנסוע במשך ימים ושבועות, עד שהגעתי סוף סוף לכאן. וכאשר נפתחה דלתו של הרבי וראיתי את פניו, מיד הכרתי בו שהוא היהודי עם המקל ביד, שאותו ראיתי בעיר מגוריי... נבהלתי מאוד מפניו, ולכן התעלפתי".
עוד סיפר האיש: "לאחר גמר מתן הגט, נכנסתי שוב אל הרבי, ושאלתי אותו: 'רבי, מה עליי לעשות?'. השיב לי הרבי: 'תחזר על הפתחים!'".
וכך היה, שהאיש הלך ונדד ממקום למקום, וחיזר על פתחי הבתים. הוא סיפר לחסידים שקירבוהו כל מה שאירע לו, ובסופו של דבר זכה לתקן את אורחותיו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.










