ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
אנו שמחים לצרף לוח דינים ומנהגים לחודש הבא עלינו לטובה
מבוסס על לוח דינים ומנהגים בעריכת פרופ' יהודה איזנברג – הוצאת "היכל שלמה" ו"הארגון העולמי של בתי הכנסת".
בברכת חודש טוב ומבורך.
כסלו תשפ"ה
1 בדצמבר – 30 בדצמבר 2024
המולד: ליל ראשון, ל' בחשוון (1.12.2024) בשעה 4:49 לפנות בוקר ו-15 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל חמישי, ד' בכסלו (4.12.2024), ועד ליל שני, ט"ו בכסלו (15.12.2024) שעה 23:11
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שני, ח' בכסלו (9.12.2024)
ועד ליל שני, ט"ו בכסלו (15.12.2024) שעה 23:11
ב' דראש חודש כסלו (2.12.24), יום ב', א' בכסלו. תפילת ראש חודש.
בחו"ל מתחילים בערבית של ליל חמישי ד' בכסלו (5.12.2024) לשאול על הגשמים בברכת השנים.
שבת פ' ויצא, ו' בכסליו (7.12.2024)
מפטירים בהושע יב,יג "ויברח יעקב שדה ארם" עד יד,י "ופושעים יכשלו בם"; ויש מוסיפים יואל ב,כו-כז "ואכלתם אכל ושבוע... ולא יבשו עמי לעולם". במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישלח.
יום ג', ט' כסליו (10.12.2024). המסופק אם הזכיר "ותן טל ומטר" אינו חוזר, שכבר אמר 90 פעם.
שבת פ' וישלח, י"ג כסליו (14.12.2024)
מפטירים בספר עובדיה. במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישב.
שבת פ' וישב, כ' כסליו (21.12.2024)
מפטירים בעמוס ב,ו – ג,ח. "על שלשה פשעי..", עד "מי לא ינבא". במנחה קוראים לשלושה בפרשת מקץ.
יום ד', כ"ד כסליו (25.12.2024), ערב חנוכה, אין אומרים תחנון במנחה.
א' דחנוכה אור ליום ה', כ"ה כסליו (26.12.2024).
אחר תפילת מנחה ביום ד', הש"ץ מדליק נר חנוכה בבית-הכנסת לפרסם הנס (יש מדליקים קודם "עלינו").
מעמידים בביהכ"נ את המנורה לצד דרום, זכר למנורת המקדש. ומברכים "להדליק", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין יוצאים ידי חובה בנר חנוכה שמדליקים בבית הכנסת. אם אין לחזן את מי להוציא בביתו, לא יברך שנית "שהחיינו". ברוב בתי הכנסת נוהגים שמדליקים נר חנוכה אחרי מנחה, מתפללים ערבית, וכל אחד הולך לביתו ומדליק.
זמן הדלקת נר חנוכה בימי החול: לדעת רוב הפוסקים, מיד אחרי צאת הכוכבים. לדעת הגר"א – מיד עם שקיעה. בדיעבד זמנה כל הלילה )תרע"ב שעה"צ יז(. בבית חד-קומתי מעמיד את המנורה בחוץ, משמאל הכניסה לבית, במרחק 10 ס"מ מהפתח, בגובה 30-100 ס"מ מהארץ. אין להדליק במקום שהרוח עלולה לכבות את הנר. אם אין אפשרות להדליק ליד הפתח, או מי שגר בבית קומות, מדליק בבית על יד החלון מימין. יש להדר להדליק בשמן זית. יש להפריד בין הנרות שלא ייראו כמדורה. גם הנשים חייבות במצווה. אין להדליק מנר לנר. זמן המצווה – חצי שעה. כבו הנרות קודם חצי שעה, נוהגים שמדליקים שוב בלי ברכה.
היוצא מביתו לפני שקיעה, יכול להדליק בברכה החל מפלג המנחה (15:40) ובתנאי שהנרות יבערו עד חצי שעה אחרי שקיעה (17:20). לפי השיטה שיש להדליק לאחר צאת הכוכבים, צריכים הנרות לבעור לפחות עד לשעה 17:40 לערך.
בכל שמונת ימי חנוכה אומר בתפילה ובברכת המזון "על הנסים". שכח ולא אמר בשמונה עשרה, אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" אומר במקום שנזכר, ואם נזכר לאחר שאמר "ה'", אינו חוזר.
בברכת המזון אם נזכר לאחר שגמר הברכה אינו חוזר, ולפני "הרחמן הוא יזכנו" יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם וגו' בימי מתתיהו...". בכל ימי חנוכה אין אומרים תחנון, ואין אומרים למנצח. מתענים רק תענית חלום, ואין מספידים אלא לחכם בפניו.
שחרית . גם בשחרית נוהגים להדליק בבית הכנסת נרות חנוכה בלי ברכה, לפרסם הנס. הלל שלם בכל ימי חנוכה, חצי קדיש.
קוראים בתורה לשלושה בפרשת נשא (במדבר ז א) "ויהי ביום כלות משה". לכהן עד "לחנוכת המזבח", ללוי עד "מלאה קטורת", לשלישי עד "נחשון בן עמינדב". שיר של יום: "מזמור שיר חנוכת הבית" (תהילים ל.)
בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה אחר תפילת מנחה.
ב' דחנוכה כ"ו כסליו (27.12.2024). שחרית. תפילה כאתמול, קריאת התורה "ביום השני": לכהן עד "לחנוכת המזבח", ללוי עד "נתנאל בן צוער", לשלישי חוזר מ"ביום השני" עד "נתנאל בן צוער".
ג' דחנוכה, יום שבת קודש, פ' מקץ, כ"ז כסליו (28.12.2024).
מדליקים נרות חנוכה 25 דקות לפני שקיעה [גם בירושלים שם מקדימים את ההדלקה בכל שבת], כדי שנרות החנוכה ידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים. בהדלקת נר חנוכה מברך שתי הברכות, להדליק ושעשה נסים, ומיד לאחר הדלקת נר חנוכה מדליקים נר שבת. יש להדליק נר שיבער חצי שעה לאחר תחילת לילה.
קבלת שבת ותפילה כבכל שבת. אומר "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון [שכח "על הנסים", ראה דינו ביום א' של חנוכה.]
שחרית. תפילת שבת. על הנסים. הלל שלם. מוציאים 2 ספרי תורה, בראשון קוראים לשבעה בפרשת מקץ. חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בפרשת נשא: "ביום השלישי". מפטירים בזכריה ב,יד "רני ושמחי בת-ציון" עד "חן חן לה" (ד,ז). מברכים חודש טבת שיחול ביום שלישי ורביעי (31.12.2024-1.1.2025). אין אומרים אב הרחמים. שיר של יום מזמור שיר ליום השבת. יש אומרים גם "מזמור שיר חנוכת הבית" כבכל ימי חנוכה.
מולד חודש טבת: ליל שלישי (30.12.2024) בשעה 17:33 ו-16 חלקים.
מנחה: קוראים לשלושה בפרשת ויגש. על הנסים. אין אומרים צדקתך צדק.
מוצש"ק: ערבית. אתה חוננתנו, על הנסים, ויהי נועם, ואתה קדוש. בבית הכנסת. מדליקים נר חנוכה ומבדילים, ובבית מבדילים ומדליקים נר חנוכה. אין מברכים "בורא מאורי האש" על נר חנוכה, שאין נהנים מאורו.
ד' דחנוכה, יום א', כ"ח כסליו (29.12.2024)
שחרית. תפילת חנוכה. קריאת התורה לשלושה בפרשת נשא. לכוהן: "ביום הרביעי" עד "מלאה קטורת"; ללוי: "פר אחד" עד "אליצור בן שדאור"; לשלישי: חוזר מ"ביום השלישי" עד "אליצור בן שדאור".
ה' דחנוכה, יום ב', כ"ט כסליו (30.12.2024), תפילת חנוכה. קריאת התורה "ביום הרביעי" והחלוקה כאתמול.
ו' דחנוכה, יום ג', ל' כסליו (31.12.2024), א' דר"ח טבת. תפילת ראש חודש. בעמידה אומר "יעלה ויבוא" ו"על הנסים", הלל שלם, ומברך בתחילה ובסוף. קדיש תתקבל. בפתיחת ההיכל "בריך שמיה". מוציאים 2 ס"ת, קורין 3 גברי בשל ר"ח (לכהן: "וידבר" עד "רביעית ההין", ללוי: "עולת תמיד" עד "ונסכה", לשלישי: "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו"). ואין אומרים קדיש.
העולה הרביעי קורא בספר שני "ביום הששי". חצי קדיש, "יהללו", אשרי ובא לציון. חצי קדיש, חולץ תפילין, מוסף של ר"ח, ואומר בו "על הנסים". קדיש תתקבל, עלינו, "ברכי נפשי", ומסיימים כבכל יום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
