ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
אנו שמחים לצרף לוח דינים ומנהגים לחודש הבא עלינו לטובה
מבוסס על לוח דינים ומנהגים בעריכת פרופ' יהודה איזנברג – הוצאת "היכל שלמה" ו"הארגון העולמי של בתי הכנסת".
בברכת חודש טוב ומבורך.
כסלו תשפ"ה
1 בדצמבר – 30 בדצמבר 2024
המולד: ליל ראשון, ל' בחשוון (1.12.2024) בשעה 4:49 לפנות בוקר ו-15 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל חמישי, ד' בכסלו (4.12.2024), ועד ליל שני, ט"ו בכסלו (15.12.2024) שעה 23:11
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל שני, ח' בכסלו (9.12.2024)
ועד ליל שני, ט"ו בכסלו (15.12.2024) שעה 23:11
ב' דראש חודש כסלו (2.12.24), יום ב', א' בכסלו. תפילת ראש חודש.
בחו"ל מתחילים בערבית של ליל חמישי ד' בכסלו (5.12.2024) לשאול על הגשמים בברכת השנים.
שבת פ' ויצא, ו' בכסליו (7.12.2024)
מפטירים בהושע יב,יג "ויברח יעקב שדה ארם" עד יד,י "ופושעים יכשלו בם"; ויש מוסיפים יואל ב,כו-כז "ואכלתם אכל ושבוע... ולא יבשו עמי לעולם". במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישלח.
יום ג', ט' כסליו (10.12.2024). המסופק אם הזכיר "ותן טל ומטר" אינו חוזר, שכבר אמר 90 פעם.
שבת פ' וישלח, י"ג כסליו (14.12.2024)
מפטירים בספר עובדיה. במנחה קוראים לשלושה בפרשת וישב.
שבת פ' וישב, כ' כסליו (21.12.2024)
מפטירים בעמוס ב,ו – ג,ח. "על שלשה פשעי..", עד "מי לא ינבא". במנחה קוראים לשלושה בפרשת מקץ.
יום ד', כ"ד כסליו (25.12.2024), ערב חנוכה, אין אומרים תחנון במנחה.
א' דחנוכה אור ליום ה', כ"ה כסליו (26.12.2024).
אחר תפילת מנחה ביום ד', הש"ץ מדליק נר חנוכה בבית-הכנסת לפרסם הנס (יש מדליקים קודם "עלינו").
מעמידים בביהכ"נ את המנורה לצד דרום, זכר למנורת המקדש. ומברכים "להדליק", "שעשה נסים", "שהחיינו". אין יוצאים ידי חובה בנר חנוכה שמדליקים בבית הכנסת. אם אין לחזן את מי להוציא בביתו, לא יברך שנית "שהחיינו". ברוב בתי הכנסת נוהגים שמדליקים נר חנוכה אחרי מנחה, מתפללים ערבית, וכל אחד הולך לביתו ומדליק.
זמן הדלקת נר חנוכה בימי החול: לדעת רוב הפוסקים, מיד אחרי צאת הכוכבים. לדעת הגר"א – מיד עם שקיעה. בדיעבד זמנה כל הלילה )תרע"ב שעה"צ יז(. בבית חד-קומתי מעמיד את המנורה בחוץ, משמאל הכניסה לבית, במרחק 10 ס"מ מהפתח, בגובה 30-100 ס"מ מהארץ. אין להדליק במקום שהרוח עלולה לכבות את הנר. אם אין אפשרות להדליק ליד הפתח, או מי שגר בבית קומות, מדליק בבית על יד החלון מימין. יש להדר להדליק בשמן זית. יש להפריד בין הנרות שלא ייראו כמדורה. גם הנשים חייבות במצווה. אין להדליק מנר לנר. זמן המצווה – חצי שעה. כבו הנרות קודם חצי שעה, נוהגים שמדליקים שוב בלי ברכה.
היוצא מביתו לפני שקיעה, יכול להדליק בברכה החל מפלג המנחה (15:40) ובתנאי שהנרות יבערו עד חצי שעה אחרי שקיעה (17:20). לפי השיטה שיש להדליק לאחר צאת הכוכבים, צריכים הנרות לבעור לפחות עד לשעה 17:40 לערך.
בכל שמונת ימי חנוכה אומר בתפילה ובברכת המזון "על הנסים". שכח ולא אמר בשמונה עשרה, אם נזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה'" אומר במקום שנזכר, ואם נזכר לאחר שאמר "ה'", אינו חוזר.
בברכת המזון אם נזכר לאחר שגמר הברכה אינו חוזר, ולפני "הרחמן הוא יזכנו" יאמר: "הרחמן הוא יעשה לנו נסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם וגו' בימי מתתיהו...". בכל ימי חנוכה אין אומרים תחנון, ואין אומרים למנצח. מתענים רק תענית חלום, ואין מספידים אלא לחכם בפניו.
שחרית . גם בשחרית נוהגים להדליק בבית הכנסת נרות חנוכה בלי ברכה, לפרסם הנס. הלל שלם בכל ימי חנוכה, חצי קדיש.
קוראים בתורה לשלושה בפרשת נשא (במדבר ז א) "ויהי ביום כלות משה". לכהן עד "לחנוכת המזבח", ללוי עד "מלאה קטורת", לשלישי עד "נחשון בן עמינדב". שיר של יום: "מזמור שיר חנוכת הבית" (תהילים ל.)
בבית הכנסת מדליקים נר חנוכה אחר תפילת מנחה.
ב' דחנוכה כ"ו כסליו (27.12.2024). שחרית. תפילה כאתמול, קריאת התורה "ביום השני": לכהן עד "לחנוכת המזבח", ללוי עד "נתנאל בן צוער", לשלישי חוזר מ"ביום השני" עד "נתנאל בן צוער".
ג' דחנוכה, יום שבת קודש, פ' מקץ, כ"ז כסליו (28.12.2024).
מדליקים נרות חנוכה 25 דקות לפני שקיעה [גם בירושלים שם מקדימים את ההדלקה בכל שבת], כדי שנרות החנוכה ידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים. בהדלקת נר חנוכה מברך שתי הברכות, להדליק ושעשה נסים, ומיד לאחר הדלקת נר חנוכה מדליקים נר שבת. יש להדליק נר שיבער חצי שעה לאחר תחילת לילה.
קבלת שבת ותפילה כבכל שבת. אומר "על הנסים" בתפילה ובברכת המזון [שכח "על הנסים", ראה דינו ביום א' של חנוכה.]
שחרית. תפילת שבת. על הנסים. הלל שלם. מוציאים 2 ספרי תורה, בראשון קוראים לשבעה בפרשת מקץ. חצי קדיש. בספר שני קוראים למפטיר בפרשת נשא: "ביום השלישי". מפטירים בזכריה ב,יד "רני ושמחי בת-ציון" עד "חן חן לה" (ד,ז). מברכים חודש טבת שיחול ביום שלישי ורביעי (31.12.2024-1.1.2025). אין אומרים אב הרחמים. שיר של יום מזמור שיר ליום השבת. יש אומרים גם "מזמור שיר חנוכת הבית" כבכל ימי חנוכה.
מולד חודש טבת: ליל שלישי (30.12.2024) בשעה 17:33 ו-16 חלקים.
מנחה: קוראים לשלושה בפרשת ויגש. על הנסים. אין אומרים צדקתך צדק.
מוצש"ק: ערבית. אתה חוננתנו, על הנסים, ויהי נועם, ואתה קדוש. בבית הכנסת. מדליקים נר חנוכה ומבדילים, ובבית מבדילים ומדליקים נר חנוכה. אין מברכים "בורא מאורי האש" על נר חנוכה, שאין נהנים מאורו.
ד' דחנוכה, יום א', כ"ח כסליו (29.12.2024)
שחרית. תפילת חנוכה. קריאת התורה לשלושה בפרשת נשא. לכוהן: "ביום הרביעי" עד "מלאה קטורת"; ללוי: "פר אחד" עד "אליצור בן שדאור"; לשלישי: חוזר מ"ביום השלישי" עד "אליצור בן שדאור".
ה' דחנוכה, יום ב', כ"ט כסליו (30.12.2024), תפילת חנוכה. קריאת התורה "ביום הרביעי" והחלוקה כאתמול.
ו' דחנוכה, יום ג', ל' כסליו (31.12.2024), א' דר"ח טבת. תפילת ראש חודש. בעמידה אומר "יעלה ויבוא" ו"על הנסים", הלל שלם, ומברך בתחילה ובסוף. קדיש תתקבל. בפתיחת ההיכל "בריך שמיה". מוציאים 2 ס"ת, קורין 3 גברי בשל ר"ח (לכהן: "וידבר" עד "רביעית ההין", ללוי: "עולת תמיד" עד "ונסכה", לשלישי: "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו"). ואין אומרים קדיש.
העולה הרביעי קורא בספר שני "ביום הששי". חצי קדיש, "יהללו", אשרי ובא לציון. חצי קדיש, חולץ תפילין, מוסף של ר"ח, ואומר בו "על הנסים". קדיש תתקבל, עלינו, "ברכי נפשי", ומסיימים כבכל יום.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










