סוריה, רוסיה וישועת ישראל! | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
וישלח

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
מלחמת "חרבות הברזל"

3 דק' קריאה

בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, שרר מתח נוראי בארץ. צבאות מצריים וסוריה התאחדו, וזממו לזרוק את כל היהודים לים, חלילה. הרבנות הצבאית כרתה אלפי קברים, והאווירה הייתה קשה מאוד.
באותם שנים, חי בירושלים הרב 'הנזיר' רבי דוד הכהן, איש קדוש ופרוש ומקובל גדול. מיום שנכבשה העיר העתיקה ומקום המקדש בידי הירדנים במלחמת השחרור, הוא הסתגר בביתו, וכמעט לא יצא החוצה, כשהוא מצפה ומתפלל לשחרור מקום המקדש ולבניינו.
בתקופת ההמתנה המתוחה, כשכולם חוששים מהמלחמה העומדת בפתח, הרבה הרב למלמל בקשר למלחמה: "אני לא מבין, איני מבין. מה נרוויח מזה גם אם ננצח"?
והנה, התחזק כוחם של האויבים. חוסיין מלך ירדן התחבר עם מצרים, והצטרף למלחמה. או אז אמר הרב הנזיר: "זה מובן עניין כל המלחמה הזאת. שננצח, אם ירצה ה', נשוב לירושלים ולכותל, אם ירצה ה'". וברוך ה' שזכינו לזה. (לפי 'איש כי יפליא' עמ' 270).
יש כאן עניין חשוב מאוד. באמת כל המאורעות הכלליים בעולם סובבים כדי להביא גאולה וישועה לישראל.
בהקדמת הרמב"ם למשנה מצאנו ברמה הפרטית "שתכלית כל מה שבעולם... הוא איש שלם כולל החכמה והמעשה", ושאר העולם סובב לצורך אותם אנשים.
הרמב"ם שם מדגים זאת בעזרת משל למלך ש"יצוה לעבדיו לבנות ארמון ענקי, או לנטוע כרם גדול, כדרך שעושים המלכים והמתדמים להם". כל האנשים בטוחים שמטרת הארמון הוא לשרת את המלך, אך העצה האלוקית היא ש"יהיה אותו הארמון מוכן לחסיד, שיבוא במשך הזמן באחד הימים לחסות בצל קיר מקירות אותו ארמון, ותהיה בכך הצלתו ממות, ושיוקח מאותו כרם כמות של יין באחד הימים כדי לעשות צרי להציל אדם שלם שנשכו אפעה".
וכך גם כל המאורעות הכלליים בעולם מטרתם להביא גאולה וישועה לישראל. וכך מובא בפסיקתא רבתי (פיסקא לו - קומי אורי) "אמר רבי יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי האומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערביא, והולך מלך ערביא לאדום ליטול עצה מהם וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם כולו, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים: להיכן נלך ולהיכן נבוא? ואומר להם (ה'): בניי אל תתייראו. כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם... הגיע זמן גאולתכם"!
ברוך ה', זכינו בימים אלה לראות משהו ממאורעות עולמיים, שבתחילה היו נראים כרחוקים מאיתנו ולא קשורים אלינו, ולפתע התברר שהכול אירע כדי להביא ישועה לישראל.
לפני שנים פרצה מלחמת רוסיה – אוקראינה. מלחמה שרחוקה מאיתנו אלפי קילומטרים, ונראית כמנותקת מאיתנו.
במקביל לזה, הלך ציר הרשע האיראני והתהדק סביבנו. בעבודה קשה ובהשקעה כספית אדירה של עשרות שנים, יצרה איראן שרשרת מדינות ומליציות הקשורות אליה, ואיימה אט אט לחנוק, חלילה, את ישראל. כך התאחדו להם איראן – המליציות השיעיות בעירק – סוריה – וחיזבאללה בלבנון, לקשת של שנאה המכוונת מאות אלפי טילים, וכוחות מאומנים, המאיימים לפרוץ לכלות ולאבד. בנוסף לזאת, כאוייב מאחור איגף אותנו גם החמאס מדרום.
המצב הלך אט אט והחמיר, וגם הממעיטים בחומרת העניין, חששו ממחירים נוראיים, חלילה. לצערנו הגדול, בשמחת תורה האחרון ובמלחמה שילמנו מחיר נורא בקדושים רבים הי"ד, ויחד עימם עדיין יש לנו גם חטופים רבים, שכולנו מתפללים לשובם.
אך יחד עם זאת, בחסדי ה', זכינו להכות את החמאס והחיזבאללה מכה אנושה. והנה, השבוע, סכסך ה' את אויבינו זה בזה, והתברר שבעקבות ההסתבכות של רוסיה באוקראינה בתוספת לנפילת חיזבאללה, סוריה נפלה והתפרקה, וציר הרשע האיראני נשבר. ובעזרת ה' נתפלל שנזכה לראות המשך ישועות ונפלאות.
ומעניין לעניין באותו עניין, נקודה קטנה מפרשת השבוע. המאורעות בסוריה הדהימו את העולם, כי כולם חשבו שהמורדים הוכו ונדחקו לפינה לפני שנים, וכבר שכחו מהם, אך מתברר שהם צברו כח והתעצמו מבפנים, ואז פרצו והפתיעו, והכל התהפך.
בפרשתנו, יעקב שב לארץ, ומולו בא עשיו לאחר עשרות שנים של משטמה, כשהוא נושא בליבו את הזעם על הברכה שנלקחה ממנו. כוונותיו ברורות, הוא מגיע עם צבא של 400 איש, וודאי שהוא לא הגיעו לטיול נינוח.
והנה, ברגע הקריטי, שבו יעקב ועשיו נפגשים, הכול מתהפך לפתע, והם מתחבקים ומתנשקים. את פשרו של המהפך מסביר רבי שמעון בר יוחאי: "הלכה היא, בידוע שעשיו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל ליבו" (בראשית רבה).
עלינו ללמוד מכך, להיות מלאי אמונה בטוב ובישועה, ה' ברגע אחד יכול להפתיע, ובשעה אחת קריטית, הכל יכול להתהפך לישועה וגאולה! עלינו להתכונן, להתמלא בכוחות של טוב, ובעזרת ה' הרגע הנכסף יופיע!

מלחמת "חרבות הברזל"

וישלח