ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
השבוע נעסוק שוב בצאצאיהם של יהודה ומנשה, אבל בכיוון ההפוך.
חתונות נכונות יכולות גם לרפא שבר.
המאבק בין יהודה ויוסף על ההנהגה מלווה אותנו עוד מפרשת וישב. מעשים חריגים וקשים נעשו תוך בירור שאלת ההנהגה בין בני יעקב לשעה ולדורות. במידה מסוימת היו גם רגעי שיא של אצילות ומסירות נפש, שריפאו את השבר. רגעי מסירות אלה איפשרו להוריד, במידה מסוימת, מתח מסדר היום הלאומי, ואפשר היה בהחלט לתעל אותם למקומות חיוביים.
לנסיכים - לצאצאי יהודה ולצאצאי מנשה - היה מכנה משותף. בסוף ספר בראשית היה ברור כי יוסף הוא נְזִיר אֶחָיו (בראשית מט, כו). כסגנו של פרעה, הכתר היה מונח על ראשו. במילות התורה ובסלנג הצה"לי הוא היה לְקָדְקֹד (שם).
יהודה, לעומתו, היה אחד מן האחים, שלאחר ההלוויה של יעקב נאמר עליהם, ולא בפעם הראשונה: "וַיֵּלְכוּ גַּם אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים" (שם, נ, יח).
גם צאצאי מנשה היו מתוסכלים, שהרי סבא יעקב הכריז: "יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא [מנשה] יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן [אפרים] יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם: וַיְבָרֲכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמוֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה וַיָּשֶׂם אֶת אֶפְרַיִם לִפְנֵי מְנַשֶּׁה " (שם, מח, יט-כ).
מה החליטו הצאצאים לעשות כדי להתמודד עם המשבר? התשובה נמצאת בספר דברי הימים, וז"ל הכתוב: "וְאַחַר בָּא חֶצְרוֹן אֶל בַּת מָכִיר אֲבִי גִלְעָד וְהוּא לְקָחָהּ וְהוּא בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת שְׂגוּב: וּשְׂגוּב הוֹלִיד אֶת יָאִיר וַיְהִי לוֹ עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד" (דבהי"א ב, כא-כב).
נזכיר כי חצרון הוא בכורו של פרץ - בכורו של יהודה מתמר.
חצרון, שנמצא על רצף השושלת המלכותית המיועדת, משבט יהודה, נוקט בצעד מאוד מעניין ומשמעותי. הרבה שנים לפני יציאת מצרים הוא נושא לאשה את בת מכיר בן מנשה. צריך להבין את משמעותו של צעד זה. נוסיף כי מכיר חיתן את בנותיו גם עם בני בנימין: "וּמָכִיר לָקַח אִשָּׁה לְחֻפִּים וּלְשֻׁפִּים " (שם, ז, טו). חֻפִּים וּלְשֻׁפִּים הם בני בנימין כמו שמפורש בפרשת ויגש: "וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ" (מו, כא וגם בדבהי"א ז, יא).
לכאורה, ניתן היה להבין שיש כאן ברית בין מפסידים. חצרון, מנשה וגם בנימין לא זכו לכתר מלוכה. אבל אנו נעדיף מסר יותר חזק, וכנראה גם נכון יותר. בני יהודה בראשות חצרון, וגם בני יוסף בראשות מנשה, הבינו שהמשבר בין יוסף ליהודה הוא זה שגרם למכירת יוסף, הוא זה שגרם לצורך למצוא שבר במצרים, והוא גם זה שגרם למשבר הנורא בבית יעקב.
רק חזרה בתשובה וכניסה תחת עול הערבות, גם אם המחיר כבד מצד בניה של לאה, ביחד עם אצילות נפשו של יוסף בן רחל, יכולים להבטיח גאולה.
השאלה, הלא טובה, "מי בראש?" הביאה גם מאוחר יותר לתוצאות הרסניות ולבכייה לדורות.
ערבות הדדית וכניסה תחת האלונקה, הם אלה שמקדמים את עם ישראל לקראת גאולה שלמה וחזרה בתשובה של כל חלקי העם, בתחום של בין אדם לחברו, וגם בתחום של בין אדם למקום.
כך נרפא גם את שבר עשרה בטבת.
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים
ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה,
נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן,
חזרה מהירה וטובה לבתיהם לכל החטופים והעקורים.
נאחל גם הצלחה לטיפות הראשונות של
המתגייסים החרדים השבוע שיעשו רק טוב לכלל ולפרט.
ראשיתו מצער ואחריתו ישגה מאוד. ביחד בע"ה נדליק אור גדול לכל עם ישראל באשר הוא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
