איך תסתכלו לפחד בעיניים? | הרב נתנאל יוסיפון | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
שמות

קטגוריה משנית

3 דק' קריאה

פתגם עממי קובע: כל הצבא מפחד מ... עכבר. הכיצד?
החייל מפחד מהמפקד שלו... המפקד מפחד מהקצין שמעליו... הקצין מפחד ממי שעליו... וכך כולם מפחדים מהממונים עליהם עד הרמטכ"ל...
הרמטכ"ל מפחד משר הביטחון... ושר הביטחון מפחד מאשתו...
ואשתו? מפחדת מעכבר... נמצא כולם מפחדים מעכבר...
פתגם זה הוא גם משל עמוק לעולמנו. האדם בטבעו מלא פחד, משועבד לפחד, מנהל את חייו לאור הפחד, ופעמים רבות זהו פחד מיותר, שאם האדם היה מיישיר מבט באומץ לעיני הפחד, הוא היה מגלה שזה עכבר מגוחך, הנמלט ממנו בבהלה.
ומהי הדרך להינצל מאותו פחד?
את התשובה נחפש בסיפור שעבוד מצריים. העם כולו היה משועבד לפרעה. במבט ראשון – פרעה הוא מלך חזק, אדון העולם, וכולם משועבדים וכפופים לו. אם היית שואל את אחד העבדים, מבני ישראל, אודות פרעה, הוא וודאי היה מתמלא בפחד, ומדבר עליו בחיל ורעדה.
ופרעה עצמו – האם הוא מפחד? מסתמא, אם נשאל שאלה זו את העבדים, הם יענו לנו, שפרעה לא מפחד, הוא חזק ושליט, ואין לו ממה לפחד. אך האמת היא, שפרעה היה עכבר הנמלט בבהלה, עבד לפחדיו, שהפך המוני אנשים לעבדים מבוהלים רק בגלל שהוא בעצמו היה עבד לפחדיו.
וכך מספרת התורה: "ויקם מלך חדש על מצרים... ויאמר...: הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו. הבה נתחכמה לו, פן ירבה, והיה כי תקראנה מלחמה... ונלחם בנו ועלה מן הארץ. וישימו עליו שרי מיסים למען ענותו בסבלותם...". פרעה פשוט פחד מישראל, פחד שיתכן ואינו מוצדק כלל, שהרי יתכן שעם ישראל כלל לא ילחם במצרים, אך לפרעה זה הספיק כדי לשעבד את ישראל בשעבוד קשה.
חז"ל באבחנתם המעמיקה מספרים לנו דבר מדהים, ומעמיקים את התיאור הזה של התורה, וכך אומר המדרש (שמות רבה): "וישימו עליו, עליהם לא נאמר אלא עליו. תנא דבי רבי אלעזר ברבי שמעון - מלמד שהביאו מלבן ותלו בצוארו של פרעה, שאם היה אחד מישראל שאומר להם איסטניס אני, אומרים לו כלום איסטניס אתה מפרעה... למען ענותו בסבלותם, למען ענות פרעה בסבלותם של ישראל".
זהו מדרש מוכר, שבדרך כלל אנו מביאים אותו כדי להראות את הדרך הנבזית, שבה משכו המצרים את ישראל לבוץ הטובעני של העבדות הקשה. הם רימו אותם בעזרת עבודתו של פרעה, וכך גרמו להם להצטרף לעבודה ולהיגרר לסבל רב.
אך דומה שלמדרש זה יש גם פירוש נוסף. חז"ל באו ללמדנו, שהמבט שטחי הרואה בפרעה אדון ובישראל עבדים, הוא מבט מוטעה. באמת, פרעה היה העבד הראשון, עבד לפחדיו, ובעקבות היותו עבד, הוא גרר את כל ישראל לעבדות קשה. פרעה היה הראשון שעונה בסבלותם של ישראל, והפך לעבד, כי היה עבד לפחדיו.
ראיה לכך שזו כוונתם של חז"ל במדרש זה, אפשר להביא ממדרש סמוך (שם) "למה קראו מלך חדש והלא פרעה עצמו היה? אלא שאמרו המצרים לפרעה: בא ונזדווג לאומה זו! אמר להם: שוטים אתם עד עכשיו משלהם אנו אוכלים והיאך נזדווג להם? אלולי יוסף לא היינו חיים!
כיון שלא שמע להם, הורידוהו מכסאו שלשה חדשים, עד שאמר להם כל מה שאתם רוצים הריני עמכם והשיבו אותו, לפיכך כתיב ויקם מלך חדש".
גם מדרש זה מדבר על כך שפרעה הוא לא המלך הגדול, שעושה מה שבא לו, אלא שהוא בעצמו משועבד לאחרים ועושה מה שמכתיבים לו.
נמצאנו למדים, שפרעה ושאר אנשי העולם הם עבדים לפחד שלהם, וכך אחד מפחיד את השני, וכולם עבדים.
אז מי הם בני החורין האמיתיים?
יום אחד מחליט פרעה להמשיך במסע ההפחדה. הוא קורא למיילדות העבריות ומאיים עליהם: "בילדכן את העבריות, וראיתם על האבניים, אם בן הוא והמיתן אותו...".
ואז למרבה הפלא, הוא מגלה שיש בעולם אנשים שונים, שלא פועלים לפי הכללים הרגילים – "ותיראן המיילדות את האלוקים, ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצריים". המיילדות לא מפחדות מעכבר, אפילו אם קוראים לו פרעה, הם יראות את האלוקים, ומי שיירא מה' הוא בן חורין ששובר את מחסום הפחד והעבדות.
וכך הביאו המיילדות את בשורת החירות לעולם, המהדהדת עד היום ומביאה לכל צאצאיהן חיים – "ותחיין את הילדים"!
בואו ונקשיב לבשורת החירות הזו, נירא את ה' ולא נפחד מהנשים, ונזכה לחיים!

שמות