ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
מונטיוודאו, אורוגואי Montevideo, Uruguay
אדר תשנ"ד
עה. סדרי עדיפות לחברת קבורה המטפלת ביהודים וגויים
שו"ת "במראה הבזק" (608)
רבנים שונים
529 - פתרונות הלכתיים לבעיית פוריות
530 - סדרי עדיפות לחברת קבורה המטפלת ביהודים וגויים
531 - פינוי המת על מנת לקברו בעומק רב יותר
טען עוד
שאלה:
יש בעירנו שתי חברות העוסקות בטיפול בנפטר (לקיחתו מבית החולים, הכנסתו לארון, הבאתו לבית הלוויות, לקיחתו לבית הקברות). חברות אלו לא מטפלות בנושא הטהרה המוטל על החברה קדישה המקומית.
אחת החברות העוסקת בנושאים הנ"ל היא בבעלות יהודית, והיא מטפלת ביהודים בלבד, למרות שהעובדים והנושאים את הארון ואת הנפטר אינם יהודים. החברה השניה היא בבעלות של גוי, ומטפלת ביהודים ושאינם יהודים. בחדר הלוויות משנים את סימן ההיכר לפי הצורך. במקרה של גוי שמים מעל המיטה צלב ובמקרה של יהודי מגן דוד וכן במכונית הלוקחת את הארון לבית הקברות.
א. האם יש עדיפות לחברה של יהודי על פני החברה של הגוי למרות שהעובדים אינם יהודים או שמא אין בכך מעלה יתרה?
ב. האם יש בעייה בכך שבמקרה של יהודי ושל אינו יהודי משנים מצלב למגן דוד?
תשובה:
א. כאשר ישנה ברירה להתעסק בעסק מסחרי עם חברה של יהודי או עם חברה של גוי, ישנה בדרך כלל עדיפות לחברה שבבעלות יהודי 1 .
ב. אין מניעה להניח מגן דוד על מיטת יהודי נפטר כדי לזהותו כיהודי 2 . נתינת הצלב על מיטת גוי אסור שתיעשה ע"י יהודי, אך כאמור בשאלתך, אכן אינה נעשית על-ידי יהודי 3 .
לגבי שאלתך בעניין עזרת גויים בטהרת המת.
מצד הדין אין איסור להיעזר בגויים בטהרת המת, וכפי שהגמרא אומרת: מת ביום טוב ראשון, יתעסקו בו עממין 4 . ואולם טוב שאמנם לא יגעו בו לא גויים, ולא בעלי קרי, ולא נידה 5 . ועל כן, אם אין יהודים בעיר המוכנים לעזור בטהרת המת, מותר להיעזר בגויים המבצעים את הוראותיו של האחראי היהודי בטהרה, אך לאחר שיסיימו הגויים ויסלקו את ידיהם, ישליך היהודי מים על כל גופו של הנפטר, כך שסוף טהרתו תהא נעשית על-ידי ישראל 6 .
^ 1.על הפסוק: "וכי-תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מי עמיתך" (ויקרא כה, יד) דרשו חז"ל (ספרא, בהר, פרשה ג) "מנין כשהוא מוכר, לא תהיה מוכר אלא לעמיתך, ומנין כשהוא קונה, לא תהיה קונה אלא מיד עמיתך, ת"ל או קנה מיד עמיתך". ועיין בתשובת הרמ"א (סי' י) שפסק כך להלכה אף "בהפסד ממון מועט"; כמו כן יעויין בספר "אהבת חסד" (פרק ה הלכה ו). בגדר "הפסד מועט" כתב מרן הגר"ש ישראלי שמסתברא, שההפרש הוא עד שתות, הינו ששית.
^ 2.כתב ה"כלבו" (הביאו ה"בית יוסף" בסוף סי' שנב) "וטחין ראשו (של המת) בביצים טרופות בקליפתן, וזה הסימן קדושה, לפי שהיה מוליכין אותו חוץ לעיר ליקבר, וכדי שיכירו הקוברין שהוא ישראל, עשו בו סימן זה". מדברים אלה ניתן ללמוד שהיו לוקחים גם מתי ישראל וגם מתי נכרים, אך היה סימן זיהוי לישראל, בדומה למצבכם.
^ 3.הצלב הינו סמל של ע"ז, ויש ליהודי להתרחק מסמליות זו, ראה בפסקי הרב יא"ה הרצוג (חלק יו"ד סי' מט) שכתב, שיש להוציא מבית-הכנסת שטיחים, המעוטרים בצורות של צלב.
^ 4.מס' ביצה (ו ע"א), ונפסק להלכה בשו"ע או"ח (סי' תקכו סעי א).
^ 5.פרק מעשה המת המיוחס להלל הזקן, נדפס בסוף ספר "סדר ז' באדר" לגרי"מ טולדנו (עמ' 165) והובא ב"גשר החיים" (ח"א עמ' קי). וכן כתוב ב"כל בו" על אבילות (עמ' 87) שגדולי הדור הקפידו, שטהרת המת תהיה דווקא על-ידי יהודים, ומכל שכן שלא יגע עכו"ם במת בשעת טהרה או אחרי טהרה, או בשעה שנושאין אותו, וציין לשו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תקז) ו"תרומת הדשן" (פסקים וכתבים סי' ה). ועיין "עבודת הגרשוני" (סי' עז), וכה ציוה יעקב אבינו ורבנו הקדוש שלא יגע ערל במיטתו.
^ 6.על-פי הרדב"ז הנ"ל בהערה 5.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
