ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- וארא
יעקב אבינו, שהשתוקק כל ימיו לראות את משפחתו המאוחדת, השאיר צוואה - ברכות לצאצאיו, שם הוא קבע חד משמעית כי ה"נזר" יהיה מונח על ראשו של יוסף, אבל גם ליהודה יש זכות להיות שותף. כך יושג איחוד בין בניה של רחל לבניה של לאה. עדיפותו של יוסף הייתה מעוגנת במציאות, שהרי הוא המשנה לפרעה שאיש איננו יכול להרים את ידו או את רגלו בלי רשותו. זכות קדימה זו, מקבלת ביטוי גם במעמדו המיוחד של בנה הבכור של שפחת רחל – דן, שבהווא אמינא של יעקב, משיח הוא צאצא שלו - שמשון. כך מבואר במדרש: "וכן אמר יעקב שהמשיח יצא מדן שנאמר דן ידין עמו כאחד, זה המשיח שעתיד לדון כהקב"ה שנקרא אחד" (בראשית רבתי עמוד 244, עיינו גם ברש"י בראשית מט, טז).
אם כך, נחזור לשאלה שהעלנו בדברינו לפרשת שמות תשפ"ה, איך משתלבת העברת ההנהגה למשה רבנו בהתחלת ספר שמות, עם דברי יעקב אבינו?
כתשובה ראשונה ענינו כי שבט אפרים, בכורו של יוסף, נכשל בניסיון המנהיגותי המרכזי, כשניסה להוציא את עם בני ישראל ממצרים לפני הזמן, ושילם על כך מחיר כבד.
נפנה עתה לכיוון אחר, שיתאחד בהמשך עם הכללים שקבע יעקב אבינו. כדי להוציא את העם ממצרים ולקבל את התורה, היה צורך במנהיג מאוד מיוחד בעל שתי תכונות: הראשונה, הוא חייב לרכוש סממני הנהגה, שניתן לזכות בהם רק במחיר גדילה כנסיך בארמון המלך (גם אפרים ענה לדרישה זו). השנייה, עליו להיות משכמו ומעלה, גבוה מכל העם באופן משמעותי, כדי שאף אחד בהמשך הדרך, לא יוכל לחלוק עליו בבחינת "משה אמת ותורתו אמת - לא תהיה מוחלפת לעד".
כך, באופן חד פעמי, נבחר משה רבנו, שאיננו צאצא של יוסף וגם לא של יהודה.
ברור כי מי שלא היו מרוצים מנתינת ההנהגה למשה רבנו, היו בני שבט אפרים, שתמיד הקפידו בנושא (עיינו כדוגמא שופטים ח, א-ג וכן שם יב, א-ו). משה רבנו התמודד עם האתגר בדרך מעניינת, ומינה כסגנו את יהושע בן נון, וכך הכריז: 'אינני מתיימר לתפוס את ההנהגה, באופן קבוע'. ההנהגה נותרת בידי שבט אפרים לשעה ולדורות. לכן, כבר במלחמה כנגד עמלק, יהושע הוא המנהיג-השותף "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" (שמות יז, ט). כך מדגיש גם רש"י במקום: "בְּחַר לָנוּ - לי ולך, השווהו לו". גדולתו של משה רבנו, הענק שבענקים גם בענוותנותו, מתגלה במלא עוצמתה. הנכונות לחלוק הנהגה למען האחדות, היא המפתח לניצחון על עמלק והיא התנאי להצלחה מול כל האתגרים.
כאן המקום לשאול: אבל מה עם יהודה? והתשובה ברורה: גם ליהושע בן נון יש שותף-חבר: כלב בן יפונה. על הפסוק: "וְכָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת עֲזוּבָה אִשָּׁה" (דבהי"א ב, יח) דורשת הגמרא במסכת סוטה "כָלֵב בֶּן חֶצְרוֹן הוליד את עזובה אשה ... - בן חצרון? בן יפונה הוא! בן שפנה מעצת מרגלים" (דף יא ע"ב).
חז"ל מזהים את כלב בן יפונה - שותפו של יהושע, עם כלב בן חצרון, בנו של פרץ - בכורו של יהודה מתמר, אבי השושלת המלכותית.
כך, תחת הנהגתו של משה רבנו, מתאחד עם ישראל. לצד משה, המנהיג העניו מוצבים יהושע בן נון משבט אפרים בן יוסף בנה של רחל, וגם כלב בן יפונה בן חצרון - בן פרץ משבט יהודה, המייצג את לאה.
גם כאן, ולאורך ההיסטוריה, נדרשת ענווה להשגת אחדות.
נתפלל לרפואה שלמה והחלמה מהירה וטובה לפצועים היקרים ובתוכם איתמר חיים בן ציפורה, נחמה למשפחות הנופלים המזהירות בגבורתן ובגבורתם של בניהם ובנותיהן, חזרה מהירה וטובה לבתיהם של כל החטופים והעקורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
