ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כהנים
מצוה לספר
התרגשות רבה אחזה ביהודי אותו בוקר, כשראה מולו את דמותו של ר' אריה לוין זצ"ל פוסעת למולו מעבר לכביש. הוא הזדרז לחצות את הכביש והשיג את ר' אריה. אמנם אותו יהודי היה מבאי ביתו של ר' אריה, אך באותו בוקר שמחתו הייתה כפולה משום שבנו בכורו היה לבר מצוה באותו היום, והייתה זו הזדמנות טובה להתברך מפיו של הצדיק הירושלמי. ר' אריה אחז בידו של הנער ובירכו בהתרגשות שיגדל בתורה, ביראת שמים במידות וכד', ואז הוסיף ואמר: "דע לך כי זכית בזכות עצומה, זכית להיות שליחו של הקדוש ברוך הוא לברך את עמו ישראל באהבה". הוסיף ר' אריה ואמר: "אינך יודע עד כמה אני מקנא בך על הזכות הגדולה הזאת, שְבה לא אזכה לעולם, שהרי ניתנה היא לכהנים בלבד, ולעומתך שהינך כהן, אני ישראל".
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
17 - מצות עשה לכסות דם שחיטה
18 - מצווה שהכהנים יברכו את ישראל
19 - מצווה לקדש בכורות פטר רחם הזכרים
טען עוד
* * * * *
מאז עלותו ארצה נהג הגאון ר' יצחק זאב סולובייצ'יק - הרב מבריסק, לקיים בביתו מניינים קבועים. בוקר אחד במהלך חזרת הש"ץ בתפילת שחרית, התברר כי בין המתפללים אין כהן לברכת כהנים, הרב עצר את שליח הציבור באמצע התפילה, וביקש מאחד מילדיו שילך לבית הכנסת הסמוך לבקש מכהן שיבוא לביתו לברך את המתפללים. לאחר שעברה כמחצית השעה והבן טרם שב עם הכהן המיוחל, לחש אחד המתפללים לחברו כי לכאורה מדובר ב"טרחא דציבורא" וכי אינו מבין בשביל מה צריך את ההשתדלות המוגזמת למציאת כהן. הרב בשומעו זאת הסתובב לקהל ואמר: "כולם מבינים את אותו אדם שנוסע למרחקים כדי להתברך מפיו של אדם גדול. ברור לכולם שבשביל ברכה כזו שווה לנסוע נסיעה ממושכת, להמתין בתור וכו', והנה התורה מעידה בפירוש על ברכתו של הכהן: 'ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'". וסיים הרב: "האם בשביל ברכה שהיא מפי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו לא שווה להמתין"?
מצוה להורות
כהנים העולים לדוכן עליהם ליטול ידיהם, ואינם סומכים על הנטילה שנטלו בבוקר, ואם אין להם מים יכולים לסמוך על הנטילה של הבוקר, אם שמרו את ידיהם מנגיעה במקומות המטונפים. את ידי הכהנים נוטלים הלויים, ואם אין לויים בבית הכנסת, יטלו בכורות את ידי הכהנים שגם בהם ישנה קדושה קצת.
לא יעלו הכהנים לברך את העם עם מנעליהם, אך לא יעלו יחפים, אלא יגרבו גרביים וכד'.
קודם שמתחיל שליח הציבור לומר 'רצה' יש לכהן לעקור רגליו לכיוון הדוכן, ואם לא עקר רגליו עד שהתחיל הש"ץ 'מודים' לא יעלה לישא את כפיו.
את קריאת "כהנים" שאומר הרב, הש"ץ או הגבאי (כל עדה על פי מנהגה), יש לומר רק לאחר שסיימו הקהל את אמירת ה'אמן' של ברכת 'מודים', וכן לא יתחיל שליח הציבור להקריא כל תיבה קודם שסיימו הכהנים את התיבה הקודמת או הקהל לומר 'אמן', וכן הכהנים לא יתחילו באמירת התיבה קודם שסיים הש"ץ לאומרה.
הש"ץ לא יענה אמן אחר הכהנים. ויש מקילים לש"ץ לענות אחר הפסוקים אם מקריא לכהנים מתוך סידור.
כהן שאמרו לו לעלות לברך ולא עלה עובר על מצות עשה זו. ורשאי הכהן לעלות מספר פעמים ביום במניינים שונים, ובכל פעם לברך "אשר קדשנו במצוותיו וכו'".
כתב בספר חרדים: "ישראל העומדים פנים כנגד פני הכהנים בשתיקה ומכונים ליבם לקבל ברכתם כדבר ה' הם נמי (גם) בכלל במצוה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
