ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- הנהגת ה' את העולם
תפקיד השר והעבד
כלומר, תפקידו של השר להבין את רצון המלך, ולהיות שותף עמו בעיצוב המדיניות הכלכלית, החברתית, הצבאית והמשפטית, כדי להיטיב לממלכה. ואם יטפל בבעיות פרטיות, יזניח את תפקידיו הכלליים, ואולי אף ימעל בתפקידו וישתמש במשאבים הציבוריים בשביל מקורביו. לעומת זאת העבד אינו מתיימר להבין את המדיניות הכללית ואינו מנסה להשפיע עליה, אולם מתוך הערצתו למלך ולחשיבות תפקידו, הוא מטפל בכל צרכיו האישיים באהבה ובנאמנות כדי שהמלך יוכל להנהיג את הממלכה באופן הטוב ביותר. כיוון שכך, הוא קרוב אל המלך קרבה יתרה, וביכולתו לבקש ממנו בשביל אנשים פרטיים בקשות אישיות שמתאימות לטוב ליבו של המלך, ובלבד שהן מתקיימות בצנעה, באופן שאינו מפר את הכללים שעל פיהם הממלכה מתנהלת.
כיוצא בזה הרבנים הגדולים לא עסקו במופתים, אלא העמיקו להתבונן בדבר ה' המתגלה במצוות התורה והדרכותיה, ועל פיהן הדריכו את הציבור וחינכו את התלמידים להיות ישרים וחרוצים בעבודתם, לקדש את חייהם בשמירת השבתות והחגים, להקים משפחות בשמחה ובאהבה, להיזהר מאיסורים, להודות לה' בברכות, ליישב את הארץ ולהתפלל על הגאולה. על ידי כך הביאו ברכה לעולם באופן המובחר ביותר. כי עיקר הברכה מגיעה לכלל ולפרט על ידי שישראל מבינים את ייעודם, ובוחרים לקיים את התורה ואת מצוותיה.
לעומתם, בעלי המופתים הם צדיקים שעסוקים בחיי המעשה אך נשמתם קשורה לשמיים, ותוך התמסרות והקרבה הם משתדלים לדבוק תמיד באמת ובטוב. ואף שלא לימדו תורה לרבים כדרך הרבנים הגדולים, חייהם הם דוגמה ומופת ליכולתו של האדם להתקשר באמונה אל ערכי הנצח בעודו עסוק בצרכיו הארציים, ולהמשיך מהעולם העליון קרני אור וישועה. מתוך כך לעיתים נעשים על ידם מופתים, שמביאים ברכה ממדרגה עליונה שתתגלה בעתיד, ומחזקים את האמונה שה' מנהיג את העולם, ומייחלים לגאולה שלמה.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
752 - שחרור חטופים בשבת – הפך כבוד ישראל
753 - מופתים ותלמידי חכמים
754 - היחס לדת ההינדית
טען עוד
סיפורים על רבנים וצדיקים
כיוצא בזה מסופר בתלמוד שבסורא, עירו של האמורא הגדול רב, התפשטה מחלת דֶבֶר ואנשים רבים מתו ממנה, אולם בשכונתו של רב לא התפשט הדבר. חשבו האנשים שמן הסתם היה זה בזכותו של רב. ראו בחלום שזכותו של רב גדולה יותר, ואילו העובדה שלא התפשט הדבר היא בזכות אדם צדיק שהיה רגיל להשאיל כלים לקבור בהם מתים עניים. עוד סיפרו שבדרוקרת, עירו של האמורא הגדול רב הונא, פרצה שרפה, ולשכונתו של רב הונא היא לא הגיעה. חשבו האנשים שמן הסתם היה זה בזכות רב הונא, ראו בחלום שזכותו של רב הונא גדולה יותר, ואילו ההצלה מהשרפה הייתה בזכות אישה צדקת שהייתה רגילה להסיק את תנורה בכל ערב שבת ולתת לכל העניות לבשל בו את תבשיליהן (תענית כא, ב).
משל רבי נחמן על שני בני המלך
בין מנהיגי תנועת החסידות היו אדמו"רים גדולים בתורה, שרוממו את חסידיהם בתורתם ובהדרכתם אך לא עשו מופתים, והיו אדמו"רים שלא היו גדולים כמותם בתורה אך התפרסמו מאוד כבעלי מופתים, עד שהיו שהחשיבום יותר מגדולי התורה.
רבי נחמן מברסלב התייחס לכך במשל חריף: מעשה במלך אחד שהיו לו שני בנים, אחד היה חכם ואחד שוטה (ולא שהיה באמת שוטה, אלא שלעומת החכם נחשב שוטה), ומינה את השוטה לאחראי על אוצרותיו, ואילו לחכם לא נתן שום שררה, רק היה יושב אצל המלך תמיד. והיו הבריות מקשות: איך ייתכן שלשוטה יש שררה חשובה, שהכול באים ונכנסים אצלו כדי לקבל מהאוצר, ואילו לחכם אין שום שררה? השיב להם המלך: וכי זו היא מעלה, מה שהממונה על האוצרות לוקח ממה שמוכן ומחלקם לבריות?! הרי זה החכם יושב אצלי וחושב מחשבות ונותן עצות חדשות כיצד לכבוש מדינות שלא ידעתי עליהן כלל (כיום היינו אומרים: נותן עצות חדשות כיצד לפתח את המדע, הטכנולוגיה והכלכלה), ומאלה המדינות (או הפיתוחים) מתמלאים האוצרות שלי. ואילו זה הממונה על האוצרות, לוקח ממה שמוכן ומחלקם לבריות. על כן בוודאי גדלה ונשגבה מאוד מעלת החכם על הממונה על האוצרות (על פי שיחות הר"ן קל).
וכן מספרים חסידיו של רבי נחמן שכמעט לא עשה מופתים, וגם כשבלי משים נעשו לו מופתים, ביקש והתפלל שיישכחו, ואמרו חסידיו שעיקר מופתיו היו בקירוב החסידים לאביהם שבשמיים (שיחות הר"ן קפז; רמט).
מעלת הצדיקים בעלי המופתים
ההנהגה הרגילה של העולם היא בדרכי הטבע, מפני שברא ה' את העולם בחוכמה ומנהל אותו על פי חוקים הטבועים בו, כך שהאדם יכול להבין את התוצאה של מעשיו. אם יבחר בטוב - יוסיף טוב, ואם יבחר ברע - יוסיף רע. אולם לעיתים הקושי להתקיים במסגרת חוקי הטבע עלול להשכיח מהאדם את אמונתו וייעודו עד שיקבל את המציאות כעובדה שלא ניתן לשנותה תוך התפשרות עם כל העוולות שבה.
כמו כוכבים שמאירים באפלה, בעלי המופת שדבקים בה' ובערכי האמת והטוב בלא פשרה מלבים את אור האמונה בלבבות, ומזכירים לכול כי ה' מנהיג את העולם, וחוקי הטבע כפופים לו, והוא אוהב את הצדיקים ונענה לתפילתם ועושה להם מופתים. אומנם הנהגתם של בעלי המופת מתאימה ליחידי סגולה שמחמירים על עצמם להיזהר מכל נדנוד עבירה או מחשבה רעה, ומהדרים במצוות מעל ומעבר לנדרש על פי הדרכת התורה. אולם הם מעניקים השראה לאדם הרגיל, שיתחזק להאמין כי למרות כל הקשיים, אם ידבק בה', ה' יעזור לו לדבוק בתורה ובמצוות, ולהשתחרר בהדרגה מהשעבוד לכבלים שמונעים ממנו לתקן את עצמו. הם גם מעניקים השראה לתלמידי החכמים לחשוף את הצפונות שבמסגרת חוקי הטבע, עד שבמקום להגביל את האדם יסייעו בידו להמשיך ולהתקדם אל תיקון העולם וגאולתו.
אומנם מכיוון שדרכו של עולם שהוא מתנהל על פי הטבע, והנס נועד כדי לגלות את רצון ה' ולא כדי לשנות את סדרי העולם, בעלי המופת מתאמצים שלא ליהנות מהנס, וכאשר נהנו סבלו ייסורים קשים.
הערך במופתים
עיקר הצורך במופתים שנעשים על ידי הצדיקים הוא בשביל אנשים פשוטים ותמימים שאינם עוסקים בתורה, ואור האמונה הטהורה העולה מהתורה אינו מאיר את חייהם, והם זקוקים למופתים שמפעימים את ליבם לדבוק באמונה.
שכן האור שמתגלה דרך ההנהגה האלוקית שבדרך הטבע גדול יותר מהאור שמתגלה דרך המופתים. וכן כתב ר' לוי יצחק מברדיצ'ב: "מי שהוא במדרגה גדולה" אינו נצרך לראות ניסים, "כי מי שיש לו שכל גדול רואה בחוש בהשכל מציאות הבורא ברוך הוא". אבל "מי שיש לו מוחין קטנים צריך לניסים ונפלאות כדי להאמין בבורא ברוך הוא יתברך שמו ולירא מפניו" (קדושת לוי לפרשת בשלח).
וכן כתב הרב זוין שבבית מדרשה של חסידות פשיסחה היו אומרים בחריפות: "אותות ומופתים באדמת בני חם" - במקום חשוך של נבערים מדעת צריכים מופתים. והרבי מקוצק אמר על הפסוק: "אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך" (תהילים קו, ז), כלומר דווקא מפני שאבותינו במצרים ראו את נפלאותיך, לא זכו לאמונה מושכלת. לכן חסידים בעלי הבנה היו אומרים על סיפורי המופתים שמחוץ לגבולות הטבע, שמיעוטם יפה ורובם קשה (בהקדמתו לסיפורי חסידים מועדים).
זהירותם של הרבנים ממופתים
בדרך כלל הרבנים, גדולי התורה, לא עסקו במופתים אלא הקדישו את חייהם לתורה, ללומדה וללמדה לתלמידים, ולהדרכת העם בקיום המצוות. אומנם פעמים חשו השואלים מהם הלכה או הדרכה שיש בתשובותיהם גם ברכה שמתקיימת באופן פלאי. אולם גדולי הרבנים הקפידו להימנע מלחשוב שנעשים להם או בזכותם ניסים, וניסו להסביר את הברכה שבאה לרגלם בדרכי הטבע. מפני שעיקר תפקידם ללמד תורה, ואילו הניסים הם עניין צדדי שאם יְיחסו לו חשיבות עלול להזיק יותר מלהועיל. ראשית, משום שהנס מפר את סדרי העולם, ועל כן הוא מעורר קטרוגים ויש בו סכנה, כפי שמצינו שרבים מבעלי המופתים חיו בייסורים. שנית, העיסוק במופתים עלול להוביל לטעות, שיסמכו על הברכה של הרב ולא ישתדלו בתורה, בתשובה ובמעשים טובים. לכן גם כאשר המביטים מבחוץ חשו שכוח פלאי טמון בעצת הרבנים ובברכתם, הרבנים התעלמו מכך וביארו שעצתם הצליחה כי היא על פי התורה, וברכתם התקבלה כי המתברך התעורר לתשובה, וה' עזר לו.
כיוצא בזה אמר רבי נחמן מברסלב, שלפעמים ה' יתברך עושה מופתים על ידי פוסקי הלכה, בבחינת מה שנאמר "מופתיו ומשפטי פיהו" (דברי הימים א' טז, יב): "שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת... וזהו בחינת המופתים שמספרים מהגאונים שהיו בדורות הקודמים שלפנינו" (ליקוטי מוהר"ן תניינא מא, וראו שיחות הר"ן יז).
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
