ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- קיום מצוות
- ספריה
- קומי אורי
- יג - על תרבות ועל חנוכה
האור הגנוז בנרות החנוכה
אור גדול גנוז בנרות החנוכה, והוא מתגלה בריבוי גווניו, המאירים את טבעה של הנשמה הישראלית. אחת מנקודותיו הפנימיות של אור זה מאירה את הדבקות הא-לוהית של ישראל, המתנוצצת בריבוי הידורם את המצוות. סגולה ישראלית היא זו, שהם באופיים מהדרין מן המהדרין בעבודת א-לוהיהם. כוח זה מוסיף והולך ועולה בקודש בימי החנוכה, כשכל ישראל נוהגין כשיטת המהדרין מן המהדרין בהאירם את הנרות 1 .
בהתבוננותנו בכוח זה ומקורו, נראהו כאור חוזר, אור שנזרע לנס ישועתם של ישראל, נקלט בנפשם, ומוחזר על ידם בפרסומא ניסא שלהם. השגחתו הנסית של הקב"ה התגלתה בימים ההם בשני פנים. בראשית מעשה גבורתם של ישראל התגלה קול ה' בכוח, ובמציאת פך השמן הטהור, והעלאת נרות המנורה שמונה ימים משמנו - בזאת התגלה קול ה' בהדר. וכך היה הדבר. אחרי גילוי פעלם לעזרת ה' בגיבורים כלפי הטומאה היוונית החיצונית, אחרי כל זאת פנו למעוזם הפנימי, לבית ה', לחדשו, לשכללו ולהאירו. אילולא הגילוי הא-לוהי הנהדר-בקודש של נס פך השמן, יכלו להדליק את המנורה גם בשמן טמא, כי טומאה הותרה בציבור 2 . לא כן רצה א-לוהי ישראל. רצונו היה שאורו הפנימי יאיר בכל הידורו וטהרתו, בשמן טהור שלא נגעה בו יד חיצונית של טמאי יוון. אכן קול ה' בהדר, להידורו של קול ה' בכוח, כי "הדר הוא לכל חסידיו" 3 . ישראל, שהם עם יודעי א-לוהיו 4 , יודעים לספר תהילותיו, בהאירם בהידור מוסיף והולך את נרות החנוכה. מפרסמים הם בזה את נסי מושיעם, לידע ולהודיע שכל העם רואים את הקולות הא-לוהיים שהופיעו בימים ההם, והם נמשכים בכל הדורות, קול גדול ולא יסף, בשלמות אחדותו, מהפנים הישראלי אל החוץ העולמי.
הידור מצווה - כורח חיים
"באמת היסוד הפנימי של המצוה היא שמחתה, שבה מאיר אור קדושת האמונה החבויה במעמקי הנשמה" 5 . כשיסוד פנימי זה פועם בחוזקה ואורו מאיר באור יקרות, מתרוממת ממעמקיה ומתגלה ממחבואה הנשמתי אותה אמונה, ומחפשת לה נתיבות פעולה. רוצה היא לגלות את עוצם דבקותה המצוותית, דבקות הנובעת מהליכה בדרכי ה' הטובים והישרים" 6 . דבקות זאת, היא המולידה את הידורה של המצווה. כי שניים אלו, הדבקות בה' על-ידי הליכה בדרכיו, והידור המצווה, כרוכים יחד והם נמסרו לנו ממקורה של תורה. "דתניא: 'זה אלי ואנוהו' התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה וכו'. אבא שאול אומר: 'ואנוהו' הוי דומה לו, מה הוא חנון ורחום אף אתה חנון ורחום" 7 . כורח חיים הוא לנשמה המתעלה בשמחת מצוותה, לגלות דבקותה בהידור פעולתה. "וכל מה שיתקדש האדם והעם יותר וכוחו המדמה יהיה יותר מטוהר ויותר חזק, תתחזק בו התביעה של ההשויה הדמיונית (לדרכי ה'). ומזה יצאו המון דרכי חסידות נאים ומתוקנים לשלום הציבור על פי דרכי היופי של סדרי עבודה והידורי מצוות" 8 .
טבע נפשם של ישראל
וראה זה פלא, חיוב זה של הידור מצווה מופיע ורמוז עוד לפני הופעת הציוויים הא-לוהיים של התורה עצמה ופרטי מצוותיה, כי הלא הפסוק "זה אלי ואנוהו" מופיע מיד אחרי קריעת ים סוף בשירתם של ישראל, לפני קרבם להר סיני. ולא זו בלבד, אלא שלא כציווי א-לוהי בא פסוק זה, אלא מעומק נשמתם של ישראל עלתה והתרוננה הבעה מילולית שבאה לבטא את טבעם הישראלי האמיתי. באותו מעמד נשגב, שבו זכו כל ישראל לרוח הקודש וראו מראות א-לוהיים 9 , התגלה להם גם טבע נפשם ואמונתה בא-ל חי, ובא על סיפוקו בהתחייבו ללכת בדרכי ה' ולהדר במצוותיו, "זה אלי ואנוהו, א-לוהי אבי וארוממנהו". נמצא שעוד בטרם שמעו ישראל את דבר ה' מתוך האש, הקשיבו לשיח נשמתם שחוצבה מתחת לכסא הכבוד, ושיח נשמתי זה הפך לתורה, כי "הנשמות אשר נטע ה' בעמו הן אותיות התורה" 10 "וישראל קדושים קודמין לתורה" 11 .
קדושה וגבורה, עוז וענווה
אף גם זאת מדרכי ה' הטובים והישרים, המחייבת את כל הדבקים בו: "כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקב"ה אתה מוצא ענותנותו" 12 , והעוז והענווה לחי עולמים. ישראל שהם דבקים בא-לוהים הם עזין שבאומות 13 ועם זה ממעטין עצמם לפני הקב"ה 14 . מלך ישראל היושב על כסא ה', 15 שמגמתו ומחשבתו הן להילחם מלחמות ה', הוא גם מצווה להיות לבו בקרבו שפל 16 .
במקביל לעוז ולענווה נאמר הקדושה והגבורה, כי הקדושה מביאה לענווה 17 ומתוך כך כלולה עמה. הקדושה והגבורה התגלו במלוא תפארתן במלכות ישראל. בבית ראשון היה זה דוד המשובח שבמלכים 18 , אשר "הלך אחרי ה' בכל לבבו לעשות רק הישר בעיניו" 19 , ומתוך כך איחד ברוחו הנעלה את הקדושה והגבורה. "כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ" 20 . בבית שני היתה זאת גבורת מלכות בית חשמונאי שגברה על יוון וגילתה בזאת את כוחה הא-לוהי בגבורה של קדושה. זאת היא דמותה האמיתית של הקדושה הישראלית, בהיותה נובעת ממקור קודש הקודשים הפנימי של נשמת האומה, וזורמת, מחיה ומרוממת את כל גילויי החיים החיצוניים בעוז גבורתה.
עוד בטרם הגעתן של הקדושה והגבורה למלוא שלמותן, "כשכנסת ישראל מתעוררת לתחיה מוצאה היא בקרבה פנימה את עוזה וכבודה, וכל הטוהר והקודש הרגיל להימצא בהכנעה ומשמעת, הולך הוא ומתנוצץ בעוז הנשמתי של הופעת הגבורה של האומה" 21 .
^ 1. שבת דף כא, שולחן ערוך, אורח חיים תרעא, ב.
^ 2. יומא דף ו.
^ 3. תהלים קמט, ט.
^ 4. דניאל יא, לב.
^ 5. אגרות ראי"ה ב, עמ' רפח.
^ 6. סוטה דף יד; רמב"ם הלכות דעות ה, א.
^ 7. שבת דף קלג.
^ 8. אורות הקודש ג, עמ' קצט.
^ 9. מכילתא דשירה, בשלח פרק ג.
^ 10. 'אור החיים' על התורה במדבר ט, א.
^ 11. תנא דבי אליהו, פרק יד.
^ 12. מגילה דף לא.
^ 13. ביצה דף כה.
^ 14. חולין דף פט. ועיין דברי מו"ר הרב צ"י הכהן קוק זצ"ל, בהקדמה ל"הצניעות והטהרה בישראל" של מרן הרב זצ"ל.
^ 15. דברי הימים א כט, כג.
^ 16. רמב"ם הלכות מלכים ה, י; ב,ו.
^ 17. ירושלמי שקלים פ"ג ה"ג.
^ 18. מדרש תהלים א.
^ 19. מלכים א יד, ח.
^ 20. מועד קטן דף טז.
^ 21. אורות, עמ' סג.
_______________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
^ 2. יומא דף ו.
^ 3. תהלים קמט, ט.
^ 4. דניאל יא, לב.
^ 5. אגרות ראי"ה ב, עמ' רפח.
^ 6. סוטה דף יד; רמב"ם הלכות דעות ה, א.
^ 7. שבת דף קלג.
^ 8. אורות הקודש ג, עמ' קצט.
^ 9. מכילתא דשירה, בשלח פרק ג.
^ 10. 'אור החיים' על התורה במדבר ט, א.
^ 11. תנא דבי אליהו, פרק יד.
^ 12. מגילה דף לא.
^ 13. ביצה דף כה.
^ 14. חולין דף פט. ועיין דברי מו"ר הרב צ"י הכהן קוק זצ"ל, בהקדמה ל"הצניעות והטהרה בישראל" של מרן הרב זצ"ל.
^ 15. דברי הימים א כט, כג.
^ 16. רמב"ם הלכות מלכים ה, י; ב,ו.
^ 17. ירושלמי שקלים פ"ג ה"ג.
^ 18. מדרש תהלים א.
^ 19. מלכים א יד, ח.
^ 20. מועד קטן דף טז.
^ 21. אורות, עמ' סג.
_______________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
