ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- ספריה
- קומי אורי
- יג - על תרבות ועל חנוכה
הולך ומתברר כי המלחמה הבאה המאיימת על העולם היא מלחמת דת. האיסלאם הלוחמני, בדמות אל-קאעידה ואיראן, מסמן כאויביו את ישראל ואת אמריקה, קרי: את היהודים ואת הנוצרים. בשורות הבאות ננסה לעקוב אחרי ההתמודדויות של עם ישראל עם אומות העולם לאור התורה.
התפלגות האנושות לעמים מתוארת בפרשת נח: "ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה שם וחם ויפת, וחם הוא אבי כנען. שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ" (בראשית ט). מיד בסמוך לזה מסופר המעשה בשכרותו של נח, ובתגובתם של בניו למצבו של אביהם:
"וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ. ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית, וערות אביהם לא ראו. וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן. ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. ויאמר ברוך ה' א-להי שם ויהי כנען עבד למו. יפת א-להים ליפת וישכון באהלי שם ויהי כנען עבד למו".
הסיפור המכונן הזה מציג שלושה אבות-טיפוס של האנושות: חם אבי כנען, המתנהג בצורה נבזית (כאשר הנכד, כנען, הוא הגורם, כדברי חז"ל, וכמתבקש מלשון קללתו של נח); שם, אציל הרוח, היוזם את ההתנהגות הקדושתית ("ויקח שם"); ויפת, המצטרף אל שם. בהתאם לכך באה תגובתו-נבואתו של נח: "ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו"; "ברוך ה' א-להי שם... וישכון באהלי שם", ברכה, בשם הוויה, והשראת שכינה; ו"יפת א-להים ליפת", הרחבה, בשם א-להים, המסמל את כוחות הטבע. לשון אחרת: הטומאה, הקודש והחול. החול הוא לפי טבעו נייטרלי, הוא יכול להצטרף אל הקדושה, כהצטרפותו של יפת אל שם, והוא יכול גם לרדת ולהישפל אל הטומאה.
אחרי המעשה הזה מתארת התורה את היווצרות העמים: "אלה משפחות בני נח לתולדותם בגוייהם, ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול". מבני בניו של שם היה עבר, שממנו מגיעה השלשלת בסוף הפרשה אל אברהם העברי. מבני חם - מצרים וכנען, וכנען ילד את צידון ואת חת ואת היבוסי ואת האמורי וכו'. מבני יפת - גומר ומגוג ומדי ויון וכו'.
ההתמודדות הראשונה של עם ישראל היא עם בני חם: עם מצרים היתה מלחמה פסיבית, "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", ועם כנען - היושב ב"ארץ כנען" - מלחמה אקטיבית המוטלת על עם ישראל. בדרך, בצאתנו ממצרים קרה אותנו עמלק, שאליו נחזור בהמשך. ארץ כנען מקיאה את יושביה בגלל התועבות שהחל בהן כנען האב: "אל תיטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משלח מפניכם, ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה" (ויקרא יח). עם ישראל נקרא להפוך את ארץ כנען לארצם של אברהם יצחק ויעקב, לארץ-ישראל.
מלחמת שבעת עממים היא מלחמה בעבודה זרה ובתרבותה: "כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם, כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם" (דברים יב). המלחמה הזאת הסתיימה בניצחון, מכיבוש הארץ בידי יהושע, ועד ל"ביטול יצרא דעבודה זרה" בראשית ימי בית שני (יומא סט עמוד ב).
היכן מסתתר עמלק?
בימי בית שני מתחילה ההתמודדות עם בני יפת. תרבות יוון, שהחלה בהישגים מדעיים, פילוסופיים ואסתטיים של חול, ב"יפת א-להים ליפת", לא השכילה להתחבר אל הקדושה, והיא הידרדרה ונפלה לזרועות הטומאה. אנטיוכוס אפיפנס ייצג את הקלוקל שבתרבות יוון: "וחושך - זו מלכות יוון, שהחשיכה עיניהן של ישראל בגזירותיה". גם התרבות המערבית של ימינו, שהיא במידה רבה המשכה של תרבות יוון, נוטה לסור מן המדע, הטכנולוגיה והקדמה החברתית, אל הירוד והקלוקל. המאבק בהתייוונות, כאז כן היום, הוא מאבק תרבותי המתנהל בתוך עם ישראל בין ממשיכי דרכם של החשמונאים לבין אלה הרוצים להיות ככל הגויים.
מה קרה עם בני שם? מאברהם אבינו יצאו יצחק וישמעאל. מיצחק יצאו יעקב ועשו. מיעקב יצא עם ישראל. ישמעאל ועשו הם הכי קרובים וגם הכי בעייתיים. קנאתם בנו ושנאתם אותנו היא ההרסנית ביותר. הנצרות והאיסלאם מיוחסות לאדום ולישמעאל. מצד אחד - קרובות אלינו. דתות מונותיאיסטיות. מפיצות בעולם הגויי את יסודות אמונת ישראל (ע' רמב"ם, הלכות מלכים פי"א, בדפוסים הלא-מצונזרים). מצד שני - הן השאור שבעיסה, מצירות לנו לאורך כל הדורות. "קליפת ישמעאל" נלחמת בנו ביתר שאת מאז חזרנו לארצנו במאה השנים האחרונות. "קליפת אדום", אחרי מסעי צלב ואינקוויזיציות ארוכי שנים, התמתנה מעט בדורות האחרונים.
אולם יש עוד גורם סמוי הפועל בעולם. מעשו אבי אדום יצא גם עמלק. עמלק - שורש הרשעה העולמית, יסוד הכפירה. "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע, ולא ירא א-להים". לפיכך, "מלחמה לה' בעמלק מדור דור". אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה שמו של עמלק. על כן - "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" דווקא, ואז "והיתה לה' המלוכה", "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
היכן מסתתר עמלק? אין אנו יודעים. אולם, חז"ל מוסרים לנו, על-פי דברי הנביאים, כי המלחמה האחרונה תהיה "מלחמת גוג ומגוג" (ע' רמב"ם, הלכות מלכים פי"ב). מקור השם הזה ביחזקאל (לח-לט). גוג מתואר שם כנשיא ראש משך ותובל, היושב בארץ המגוג, מצפון לארץ ישראל. והנה בפרשת נח למדנו: "בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס. ובני גומר אשכנז" וכו'. אם מלחמת גוג ומגוג אמורה לסיים את התהליך של מחיית עמלק, ואז יהיה השם שלם וכיסאו שלם, יוצא שעמלק חדר בין השאר לעמי אירופה. האם גרמניה הנאצית אינה מתקשרת אצלנו עם עמלק? במיוחד בזוכרנו את הגמרא במגילה (ו עמוד א): "ואמר ר' יצחק מאי דכתיב אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה, אמר יעקב לפני הקב"ה ריבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאות לבו, זממו אל תפק, זו גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו". ובהגהות יעב"ץ שם: "כמדומה רוצה לומר גרמניא, היא אשכנז שלנו". ויש להוסיף שהשם 'גוג' מזכיר בצלילו את 'אגג' מלך עמלק. מאידך, אגג הקדום שלח יונקותיו לפרס, הלא היא איראן, וממנו המן בן המדתא האגגי.
כוחות הרשע העולמיים רוחשים בסתר. ככל שמתקרבת הגאולה הם מתפרצים ונושאים ראש. אולם כבר הבטיחה תורה: "ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד" (במדבר כד). מלחמת הדתות, ועל גביה מלחמת הכפירה באמונה, מלחמת הרשע בצדק, תסתיים בניצחונם של ישראל. נצחון האמונה והצדק. "על הרי ישראל תיפול, אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך... וידעו הגויים כי אני ה' קדוש בישראל". חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-להינו.
_________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
