ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
- ספריה
- קומי אורי
- יג - על תרבות ועל חנוכה
הולך ומתברר כי המלחמה הבאה המאיימת על העולם היא מלחמת דת. האיסלאם הלוחמני, בדמות אל-קאעידה ואיראן, מסמן כאויביו את ישראל ואת אמריקה, קרי: את היהודים ואת הנוצרים. בשורות הבאות ננסה לעקוב אחרי ההתמודדויות של עם ישראל עם אומות העולם לאור התורה.
התפלגות האנושות לעמים מתוארת בפרשת נח: "ויהיו בני נח היוצאים מן התיבה שם וחם ויפת, וחם הוא אבי כנען. שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ" (בראשית ט). מיד בסמוך לזה מסופר המעשה בשכרותו של נח, ובתגובתם של בניו למצבו של אביהם:
"וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ. ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחורנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחורנית, וערות אביהם לא ראו. וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן. ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו. ויאמר ברוך ה' א-להי שם ויהי כנען עבד למו. יפת א-להים ליפת וישכון באהלי שם ויהי כנען עבד למו".
הסיפור המכונן הזה מציג שלושה אבות-טיפוס של האנושות: חם אבי כנען, המתנהג בצורה נבזית (כאשר הנכד, כנען, הוא הגורם, כדברי חז"ל, וכמתבקש מלשון קללתו של נח); שם, אציל הרוח, היוזם את ההתנהגות הקדושתית ("ויקח שם"); ויפת, המצטרף אל שם. בהתאם לכך באה תגובתו-נבואתו של נח: "ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו"; "ברוך ה' א-להי שם... וישכון באהלי שם", ברכה, בשם הוויה, והשראת שכינה; ו"יפת א-להים ליפת", הרחבה, בשם א-להים, המסמל את כוחות הטבע. לשון אחרת: הטומאה, הקודש והחול. החול הוא לפי טבעו נייטרלי, הוא יכול להצטרף אל הקדושה, כהצטרפותו של יפת אל שם, והוא יכול גם לרדת ולהישפל אל הטומאה.
אחרי המעשה הזה מתארת התורה את היווצרות העמים: "אלה משפחות בני נח לתולדותם בגוייהם, ומאלה נפרדו הגויים בארץ אחר המבול". מבני בניו של שם היה עבר, שממנו מגיעה השלשלת בסוף הפרשה אל אברהם העברי. מבני חם - מצרים וכנען, וכנען ילד את צידון ואת חת ואת היבוסי ואת האמורי וכו'. מבני יפת - גומר ומגוג ומדי ויון וכו'.
ההתמודדות הראשונה של עם ישראל היא עם בני חם: עם מצרים היתה מלחמה פסיבית, "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון", ועם כנען - היושב ב"ארץ כנען" - מלחמה אקטיבית המוטלת על עם ישראל. בדרך, בצאתנו ממצרים קרה אותנו עמלק, שאליו נחזור בהמשך. ארץ כנען מקיאה את יושביה בגלל התועבות שהחל בהן כנען האב: "אל תיטמאו בכל אלה, כי בכל אלה נטמאו הגויים אשר אני משלח מפניכם, ותטמא הארץ ואפקוד עוונה עליה ותקיא הארץ את יושביה" (ויקרא יח). עם ישראל נקרא להפוך את ארץ כנען לארצם של אברהם יצחק ויעקב, לארץ-ישראל.
מלחמת שבעת עממים היא מלחמה בעבודה זרה ובתרבותה: "כי כל תועבת ה' אשר שנא עשו לאלהיהם, כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש לאלהיהם" (דברים יב). המלחמה הזאת הסתיימה בניצחון, מכיבוש הארץ בידי יהושע, ועד ל"ביטול יצרא דעבודה זרה" בראשית ימי בית שני (יומא סט עמוד ב).
היכן מסתתר עמלק?
בימי בית שני מתחילה ההתמודדות עם בני יפת. תרבות יוון, שהחלה בהישגים מדעיים, פילוסופיים ואסתטיים של חול, ב"יפת א-להים ליפת", לא השכילה להתחבר אל הקדושה, והיא הידרדרה ונפלה לזרועות הטומאה. אנטיוכוס אפיפנס ייצג את הקלוקל שבתרבות יוון: "וחושך - זו מלכות יוון, שהחשיכה עיניהן של ישראל בגזירותיה". גם התרבות המערבית של ימינו, שהיא במידה רבה המשכה של תרבות יוון, נוטה לסור מן המדע, הטכנולוגיה והקדמה החברתית, אל הירוד והקלוקל. המאבק בהתייוונות, כאז כן היום, הוא מאבק תרבותי המתנהל בתוך עם ישראל בין ממשיכי דרכם של החשמונאים לבין אלה הרוצים להיות ככל הגויים.
מה קרה עם בני שם? מאברהם אבינו יצאו יצחק וישמעאל. מיצחק יצאו יעקב ועשו. מיעקב יצא עם ישראל. ישמעאל ועשו הם הכי קרובים וגם הכי בעייתיים. קנאתם בנו ושנאתם אותנו היא ההרסנית ביותר. הנצרות והאיסלאם מיוחסות לאדום ולישמעאל. מצד אחד - קרובות אלינו. דתות מונותיאיסטיות. מפיצות בעולם הגויי את יסודות אמונת ישראל (ע' רמב"ם, הלכות מלכים פי"א, בדפוסים הלא-מצונזרים). מצד שני - הן השאור שבעיסה, מצירות לנו לאורך כל הדורות. "קליפת ישמעאל" נלחמת בנו ביתר שאת מאז חזרנו לארצנו במאה השנים האחרונות. "קליפת אדום", אחרי מסעי צלב ואינקוויזיציות ארוכי שנים, התמתנה מעט בדורות האחרונים.
אולם יש עוד גורם סמוי הפועל בעולם. מעשו אבי אדום יצא גם עמלק. עמלק - שורש הרשעה העולמית, יסוד הכפירה. "אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע, ולא ירא א-להים". לפיכך, "מלחמה לה' בעמלק מדור דור". אין השם שלם ואין הכיסא שלם עד שימחה שמו של עמלק. על כן - "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" דווקא, ואז "והיתה לה' המלוכה", "והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
היכן מסתתר עמלק? אין אנו יודעים. אולם, חז"ל מוסרים לנו, על-פי דברי הנביאים, כי המלחמה האחרונה תהיה "מלחמת גוג ומגוג" (ע' רמב"ם, הלכות מלכים פי"ב). מקור השם הזה ביחזקאל (לח-לט). גוג מתואר שם כנשיא ראש משך ותובל, היושב בארץ המגוג, מצפון לארץ ישראל. והנה בפרשת נח למדנו: "בני יפת גומר ומגוג ומדי ויון ותובל ומשך ותירס. ובני גומר אשכנז" וכו'. אם מלחמת גוג ומגוג אמורה לסיים את התהליך של מחיית עמלק, ואז יהיה השם שלם וכיסאו שלם, יוצא שעמלק חדר בין השאר לעמי אירופה. האם גרמניה הנאצית אינה מתקשרת אצלנו עם עמלק? במיוחד בזוכרנו את הגמרא במגילה (ו עמוד א): "ואמר ר' יצחק מאי דכתיב אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה, אמר יעקב לפני הקב"ה ריבונו של עולם אל תתן לעשו הרשע תאות לבו, זממו אל תפק, זו גרממיא של אדום שאלמלי הן יוצאין מחריבין כל העולם כולו". ובהגהות יעב"ץ שם: "כמדומה רוצה לומר גרמניא, היא אשכנז שלנו". ויש להוסיף שהשם 'גוג' מזכיר בצלילו את 'אגג' מלך עמלק. מאידך, אגג הקדום שלח יונקותיו לפרס, הלא היא איראן, וממנו המן בן המדתא האגגי.
כוחות הרשע העולמיים רוחשים בסתר. ככל שמתקרבת הגאולה הם מתפרצים ונושאים ראש. אולם כבר הבטיחה תורה: "ראשית גויים עמלק ואחריתו עדי אובד" (במדבר כד). מלחמת הדתות, ועל גביה מלחמת הכפירה באמונה, מלחמת הרשע בצדק, תסתיים בניצחונם של ישראל. נצחון האמונה והצדק. "על הרי ישראל תיפול, אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך... וידעו הגויים כי אני ה' קדוש בישראל". חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי א-להינו.
_________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.










