ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
גוי עשיר אחד למד תנ"ך, והגיע לנבואה בספר יחזקאל פרק מז, המדברת על המים שעתידים לצאת בעת הגאולה מבית המקדש. אותם מים יהפכו לנחל גדול, שיזרום לים המלח וירפא את מימיו. מים אלו יביאו חיות גדולה לים המלח, שיהיו בו דגים רבים, "והיה הדגה רבה מאוד... וחי כל אשר יבוא שמה הנחל. והיה עמדו עליו דוגים (כלומר – דייגים) מעין גדי ועד עין עגליים... תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאוד".
אמר אותו הגוי לעצמו, כתוב כאן שבזמן הגאולה יהיו דייגים שידוגו הרבה דגים בים המלח, כדאי לי לשלם כסף ולזכות ברישיון דיג לדוג את אותם דגים. זו עסקה משתלמת מאוד, שארוויח ממנה הרבה בזמן הגאולה.
הוא הגיע למסקנה שאת רישיונות הדיג תחלק הרשות המקומית באיזור הדיג, ולכן פנה לאחת הרשויות המקומיות באיזור ים המלח והציע לתרום מיליוני דולרים (!!) לאחד ממוסדות החינוך בתחומי הרשות המקומית, תמורת רישיון דיג לדגי הגאולה.
ראש הרשות לא היה אדם דתי, ומבחינתו הייתה כאן זכייה בפיס. 'קוקו' אחד, מוכן לתרום מיליוני דולרים תמורת רישיון דיג עתידי ועלום בים המלח, ובשמחה רבה הוא פנה למוסד החינוכי היחידי בתחומי הרשות, שהתאים לדרישותיו של הגוי.
אבל ראש המוסד היה דתי, ובטרם שהסכים לקבל את התרומה, הוא פנה לאחד מרבותיו בשאלה – האם לקבל את התרומה המיוחדת?
אבל הרב הורה לו שלא לקבל את התרומה באומרו: 'אפילו הגויים מאמינים בדגים וברכה המופלאה של הגאולה, ואנו ניתן להם חלק בברכה זו'?
מאחורי אמירתו המיוחדת של הרב, מסתתרת גם הנחייה הלכתית, שמתחברת לעבודה הרוחנית של חודש אדר.
נפסק בשולחן ערוך (יו"ד רנד, א) "אסור לישראל ליטול צדקה מן העובדי כוכבים בפרהסיא...", וטעם הדבר מפני חילול ה', שישראל נזקקים לצדקה מהגויים. פסיקה זו של השולחן ערוך היא לאסור לקיחת צדקה בפרהסיא, משמע שבצינעא מותר.
אולם כבר הוכיחו הפוסקים שזה דווקא בצדקה הניתנת ליחיד או שניתנת מצד גוי שנותן לכל אחד ולא נותן במיוחד ליהודים. אך אם נותן צדקה לרבים (מעשה רקח מתנו"ע ח, ט) או שנותן במיוחד לעם ישראל מצד שזה עם ישראל (דרך אמונה שם) אז אסור ליטול צדקה מגויים בכלל גם לא בצינעא.
והטעם לכך, לפי הגמרא (בבא בתרא י) שהצדקה נותנת זכויות וחיות לגויים, ונותנת להם כח וממשלה, ואם לא יקחו מהם צדקה, אז "כשתכלה זכות שבידן, וייבש לחלוחית מעשה צדקה שלהן, אז ישברו".
ובמילים אחרות, כשם שבעולם החומרי כשאדם שם כסף במקום או עסק מסויים, הוא קונה חלק ונחלה באותו דבר, כך מבחינה רוחנית כשאדם נותן צדקה לעניין מסויים, יש לו כביכול זכות שהיא חלק ונחלה רוחנית באותו עניין. לפיכך, אם גויים נותנים צדקה לישראל, אז יש להם אחיזה רוחנית באורם של ישראל, ויש להם כח וממשלה, והגאולה מתעכבת.
ואמרו חכמי הפנימיות, שהתיקון לכך הוא בנתינת 'זכר למחצית השקל' בימי חודש אדר.
מצאנו במגילה שהמן נתן 10,000 כיכר כסף לאחשוורוש כדי שיסכים לגזירה. ועל כך אומרת הגמרא (מגילה יג:) "אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל, לפיכך הקדים שקליהן לשקליו. והיינו דתנן: באחד באדר משמיעין על השקלים...". כלומר על ידי הצדקה והשקלים שאנו נותנים, אנו מונעים את האחיזה של הגויים בעזרת הכסף בעולם, ואנו מסכלים את גזרותיהם.
וזה מה שאמרו חכמי הפנימיות, שעל ידי הצדקה המיוחדת של זכר למחצית השקל, אנו מתקנים את האחיזה הרוחנית של הצדקה שגויים נותנים לישראל. נהגו ישראל לתת 'זכר למחצית השקל' בערב פורים, וכדאי שבזמן הנתינה נחשוב על כך שאנו מתקנים זאת.
ובהשלכה לימינו, ראינו במלחמה האחרונה עד כמה התמיכה שארצות הברית נתנה לישראל גרמה להם להכתיב מהלכים לכל המלחמה כאן, ועד כמה חללים קדושים הי"ד נפלו בגלל התכתיבים שלהם.
ויהי רצון, שנזכה השנה להביא את מחצית השקל לעבודת המקדש, ובעזרת ה' הן כפרטים והן כעם, נזכה להשתחרר מההשפעות של הגויים. ואז תתקיים בנו תפילת כהן גדול ביום הכיפורים (וכידוע פורים – כיפורים), "ואל יהיו עמך ישראל צריכין להתפרנס זה מזה, ולא לעם אחר", וודאי בזכות זאת יתקיים בנו גם המשפט הנוסף בתפילת הכהן הגדול ש'לא יסור השלטון מבית יהודה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
