ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
כשחזר הבן מהנסיעה, אמר לאביו: "עשיתי ככל אשר ציוויתני, והטובה לפלוני עשיתי בהידור".
הגיב הרבי הרש"ב ואמר לו: "אתה טועה! את הטובה עשית לעצמך ולא לפלוני! לפלוני עשה ה' טובה בכך שהזמין לו שלוחים, שהוציאו את הכוונה של ההשגחה העליונה אל הפועל!"
והוסיף הרבי הרש"ב ואמר: בכל פעולה טובה שיהודי עושה, הוא עושה טובה לעצמו, שהרי ה' יכול לפעול זאת גם בדרכים אחרות, כדברי מרדכי לאסתר: "ריווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". ואם האדם לא יפעל ולא יעשה טובה, הרי שהוא יפסיד ח"ו, כפי שכתוב שם: "ואת ובית אביך תאבדו", כי הוא זה שמאבד ומפסיד. אך אם עושה טובה לאחר, הרי הוא זוכה לעצמו להיות שליח ה' לעשות טובה לאדם מישראל. (לפי סיפורי חסידים, מועדים, מס' 283).
ובאמת, אמירה זו גם מחייבת אותנו בכל המצוות הציבוריות. חלק מהתרי"ג מצוות הם מצוות ציבוריות, וכביכול אינם מוטלות על כל יחיד, כדברי הרמב"ם בספר המצוות (סיום מצוות עשה): "וכשתשתכל כל אלו המצות... הנה תמצא מהם מצות שהם חובה על הציבור, לא לכל איש ואיש, כגון בנין בית הבחירה והקמת מלך והכרתת זרעו של עמלק".
לאור זאת, לכאורה היה מקום לומר שכשתהיה לנו בעזרת ה' הזדמנות לבנות את בית המקדש, יוכל כל יחיד לומר – זו מצווה המוטלת על הציבור, ואיני חייב לתרום ממון או לפעול ולעסוק בהקמת המקדש.
אך הרמב"ם (בית הבחירה א, יב) דוחה מחשבה זו ופוסק: "והכל חייבין לבנות ולסעד בעצמן ובממונם אנשים ונשים כמקדש המדבר". הכסף משנה מסביר שם שמקורו של הרמב"ם הוא מהפרשה שלנו, פרשת ויקהל, שאנו מוצאים שאחרי שמשה הביא לפני העם את ציווי ה' על הקמת המשכן, מיד נהרו העם לתרום כסף ולפעול להקמת המשכן, כפי שכתוב: "ויבאו האנשים על הנשים", "ויעשו כל חכמי לב", "וכל אשה חכמת לב בידיה טוו".
ולכאורה היה מקום לומר, שהחיוב הוא על הציבור ואילו השותפות של כל יחיד תלויה בנדבת הלב, כפי שהתורה כותבת: "כל נדיב ליבו יביאה את תרומת ה'...", אך הרמב"ם מלמד אותנו, שכל יהודי מחוייב לחוש חלק מהציבור ולהיות שותף במצוות הציבור.
אמת, יחיד לא מקים בית מקדש לבד, זה תלוי בציבור, אך כל יחיד מחוייב לחוש חלק מהציבור, ולעשות כמיטב יכולתו ליישום המצווה על הציבור.
וזו בדיוק האמירה של מרדכי לאסתר, עלייך לחוש אחריות על עם ישראל ולפעול להצלתו, כי רק כך את ובית אביך תהיו חלק מהנצח, נצח ישראל.
וכך מצאנו שתמיד צריך האדם לחוש שותפות עם הציבור, להצטער בצערם ולשמוח בשמחתם, כפסיקת השולחן ערוך (או"ח תקעד) "כל הפורש מן הצבור אינו רואה בנחמתן. וכל המצטער עמהם, זוכה ורואה בנחמתן".
וכך בכל העניינים הגדולים, שעלינו לפעול ולעשות להחיש את הגאולה, מי שיעשה כך ויחוש אחריות על הציבור ועל המהלכים הגדולים של ה' לגאולת העם והעולם, הרי הוא זוכה להידבק בשכינה ולהיות חלק מהנצח, כדברי המדרש תנחומא (פרשת אמור) "אמר ר' ירמיה בר אלעזר עתידה בת קול שתהא מפוצצת בראשי ההרים, ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו, הדא הוא דכתיב: כעת יאמר... לישראל מה פעל אל"!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
