ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- פקודי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- החודש
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. תנחומא פקודי ב' - אלה פקודי המשכן, זש"ה ה' אהבתי מעון ביתך (תהלים כו) זה ההיכל שהוא מכוון במקום משכן כבודך, ארשב"י זאת אומרת שההיכל שלמטה מכוון כנגד היכל של מעלה שנאמר מכון לשבתך פעלת ה' מקדש ה' כוננו ידיך. רבינו בחיי - וע"ד המדרש: (תנחומא פקודי ב) "אלה פקודי המשכן משכן", למה שני פעמים "משכן", אלא ללמד שהיכל של מטה מכוון כנגד היכל של מעלה, שנאמר: "מכון לשבתך פעלת ה'" וגו', אל תקרי "מכון" אלא מכוון.. גם יתכן שנבין מלת "משכן" מלשון המשכה, לפי שהמשכן וכליו ציורים ודוגמא למקדש של מעלה.
ג. שמואל א' כ' - ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך. שמות יב' - החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה. ר' חיים פלטיאל - לכם. אותיות מלך, לומר שהוא ראש השנה למלכים שלכם.
ד. ראש מילין הברקה – ירח בן יומו - ירח בן יומו, יורה לנו שאחרי כל המהלכים של כל המסעות הרוחניות, והעברת החיל והחוסן אשר להמון בריות ועולמי תפארה, בעליתם וירידתם, בשבירתם ובנינם, בעוזם ותפארתם, הננו עולים לסקירה עליונה כזאת שכל המערכה הגדולה שעברה לפנינו היא כאין לעומתה, והננו משתוקקים ללידה חדשה, ליצירת עם נולד, ביסוד תפארת יותר נשגב, שהוא מתחיל מהופעה זעירת הכמות, ירח בן יומו, הלוך הולך ואור כצאת השמש בגבורתו, והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים, ביום חבש ד' את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא, במהרה בימינו, אמן.
ה. ספר המצוות לרמב"ם עשה קנג' - והמצוה הקנ"ג היא שצונו ית' לקדש חדשים ולחשב חדשים ושנים. וזו היא מצות קדוש החדש. והוא אמרו יתעלה החדש הזה לכם ראש חדשים.. ודע שהחשבון הזה שנמנה אותו היום ונדע בו ראשי החדשים והמועדים אי אפשר לעשותו אלא בארץ ישראל לבד.. אילו איפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל, ולא יהיה שם בית דין ולא יהיה בחוצה לארץ בית דין שנסמך בארץ, הנה חשבוננו זה לא יועילנו אז כלום בשום פנים. לפי שאין לנו רשות שנחשב בחוצה לארץ ונעבר שנים ונקבע חדשים אלא בתנאים הנזכרים כמו שבארנו. כי מציון תצא תורה ודבר י-י מירושלים.
ו. חתם סופר יו"ד רלד' – וס"ל לרמב"ם דמה שחשבו הראשונים שנים וחדשים וקדשום זה לא יועיל אלא כשעכ"פ נשארו בא"י אפיי כורמי' ויוגבי' ישראל אשר בהגיע זמן ועידן ההוא ואז הכורמים יקבעו מועדים עפ"י חשבון הקדמונים ההמה לפי מה שרואה בלוח ההיא ובסדר העיבור של כל שנה ועי"ז מתקדשים המועדים בכל העולם ואי לאו לא יועיל חשבון וקידש הקדמונים ושבטלה כל התורה חלילה ואין כאן אומה ישראלית ח"ו והיינו כליון אומה ח"ו אלא שהבטחנו יוצרנו שלא יהיה זה..
ז. ויקרא כג' - עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה לה'. רש"י - היא המנחה הראשונה שהובאה מן החדש. ואם תאמר, הרי קרבה מנחת העומר, אינה כשאר כל המנחות, שהיא באה מן השעורים.
ח. קהלת א' - מה שהיה הוא שיהיה.. ואין כל חדש תחת השמש. זוהר לך לך צא: - אמר ר' יהודה תחת השמש כתיב שאני לעילא. זוהר משפטים קטו: - אמר לון ר"מ.. אין כל חדש תחת השמש אבל למעלה מן השמש יש לו.
ט. אוהב ישראל פקודי - דהנה כתיב (שה"ש ז, ה) עיניך בריכות בחשבון. דבאמת שורש העין רעה הוא כמו בלעם הרשע דבכל מקום שנתן עינו היה שולט שם מארה וקללה ר"ל.. במה שהסתכל באיזה דבר הפרידו משורשו העליון.. מחמת שהיה להוט ומתאוה לאותו דבר והיה הדבר נחשב בעיניו ולא היה מסתכל בחיות הפנימי שבתוכו.. אך גבי זרע ישראל עם סגולתו כתיב עיניך בריכות בחשבון, אף בדבר שיש בו חשבון ובא לגדר מנין ומספר, אף על פי כן, אינו מזיק הסתכלות הזה, מחמת שהאיש הישראלי בכל דבר שהוא רואה ומסתכל אז הוא רואה כח הבורא יתברך הנמצא בו.. וזה שאמר הכתוב אלה פקודי המשכן.. ואדרבא שהיה המנין צורך גבוה ובמנין זה ניתוסף בו קדושה.
י. אורות התחיה לא' - יתפתח הישוב בארץ ישראל, יבנה הבנין הלאומי, מתוכו יפוח רוח גדול, נשמת האומה תתעורר לתחיה, מעמק טבעה תכיר את כל מהותה, מעצם כחה תכונן את סדרי חייה העצמיים. הרוח המיוחד של האומה יכונן אמונת ד' א-להי ישראל בעולם, ואין צריך לומר בקרבה פנימה. המורך ודלדול הכח, השורר עכשיו, מונע הוא את גאון האמונה מהופיע בעולם, מעכב הוא את המהלך החי של המצוות המעשיות וקשר האמונה הא-להית אשר בתוכן מלהופיע בכל הדרו. אבל יתפרץ הכח הפנימי כהר פרצים, והחיים הישראליים, מתוך הכרח פנימי ומתוך הכרה חפשית גם יחד, יעשו באותו הצביון הראוי להם, – והצביון הטבעי להם הוא אשר יביא את התשובה הגדולה, את התשובה מאהבה, בלא שום נפילה חמרנית, כי אם תשובה פנימית נובעת מעומק האמת שבאור החיים של הנשמה. אין להצטער כלל מזרמי הרוח הלאומי הטבעי ההולך וסואן; גם הקלקולים, שהוא מקלקל במהלכו, סופם לבוא לכלל בנין ותקון.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.















