ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- הלכות ערב פסח
- מדורים
- רביבים
בדיקת חמץ וביעורו
זמן בדיקת חמץ בכל שנה הוא ליל י"ד ניסן, וכאשר י"ד בניסן חל בשבת, מקדימים לבדוק חמץ בברכה בליל י"ג בניסן. אחר הבדיקה מבטלים את החמץ שלא נמצא בבדיקה, כמו בכל השנים. למחרת, ביום שישי, שורפים את החמץ שנמצא בבדיקה, וטוב לשורפו עד שעה שישית, כפי ששורפים בשנים רגילות, כדי שלא תשתרש בלב הרואים טעות, ויבואו לשרוף את החמץ בשנים אחרות בשעה מאוחרת (שולחן ערוך תמד, א-ב). בשונה משאר השנים, אין אומרים את נוסח ביטול החמץ מיד לאחר ביעור החמץ, כיוון שצריך להשאיר לחם לשתי הסעודות הראשונות של שבת. מותר להכשיר כלים בכל יום שישי.
תענית בכורות
בכל השנים חלה תענית בכורות בי"ד ניסן, וכאשר הוא חל בשבת, מקדימים את התענית ליום חמישי, שהוא י"ב ניסן (שולחן ערוך ורמ"א תע, ב). כיום, כמעט כל הבכורים נוהגים להשתתף בשמחת סיום מסכת במקום לצום.
הכנות לליל הסדר
כדי שלא לעכב את הסדר, נכון להכין את כל מה שאפשר ביום שישי: לבשל את התבשילים, להכין את החרוסת, המרור והזרוע ולהניחם במקרר. אחר צאת השבת יוציאום מהמקרר, משום שאסור להכין משבת ליום טוב.
אתגר סעודות שבת בערב פסח שחל בשבת
בכל השנים, אחר ביעור חמץ אין יותר חמץ בבית, אולם בשנה זו עלינו לקיים את מצוות שלוש סעודות, שמתוכן חובה לאכול בשתיים הראשונות פת ולבצוע על לחם משנה. אילו היה מותר לאכול בערב פסח מצות, מסתבר שכדי לא להיכנס לבעיות חמץ היינו אוכלים מצות בסעודות השבת. אבל אסור מדברי חכמים לאכול מצות בערב פסח, כדי שהמצה תהיה חביבה עלינו בשעת מצוותה, לפיכך עלינו למצוא את הדרך לקיים את מצוות סעודות השבת, ומאידך לשמור שלא יגיעו פירורי חמץ לכלי הפסח ומאכלי הפסח.
הפתרון
הנוהג המקובל הוא לבשל לשבת תבשילים שכשרים לפסח. להתחיל את שתי הסעודות הראשונות באכילת פת חמץ עם ממרח אחד או דג, בכלי חמץ או בכלים חד־פעמיים, לנקות את כל שיירי החמץ, לעבור לכלי פסח ולאכול בהם את תבשילי הסעודה.
אם רוצים אפשר לאכול את הפת על השולחן בסלון, ולפני שעוברים לכלי פסח, לנקות את השולחן מכל שיירי החמץ. דרך נוחה יותר היא להתחיל את הסעודה בקידוש ובאכילת פת באחד מחדרי הבית שאינו מיועד לאכילה בפסח, או במרפסת. לאחר סיום אכילת הפת, מנקים את הידיים והבגדים והרצפה משיירי החמץ וזורקים את השיירים לפח. לאחר מכן עוברים לאכול במקום הקבוע לסעודה שכבר כשר לפסח, ושם אוכלים את תבשילי הסעודה הכשרים לפסח בכלים כשרים לפסח. במקום שבו מסיימים את הסעודה מברכים ברכת המזון.
סוף זמן אכילת חמץ וביעורו
מהתורה אסור לאכול חמץ מחצות יום י"ד, וכדי להרחיק את האדם מהעבירה, אסרו חכמים את אכילת החמץ עוד שעתיים. נמצא שמותר לאכול חמץ עד סוף שעה רביעית של היום.
שתי דעות מאימתי מחשבים שעות אלו, לדעת תרומת הדשן (זמן 'מגן אברהם') מחשבים את השעות מעמוד השחר, היינו מהאור הראשון שבמזרח. ולדעת הגר"א ורוב הפוסקים מחשבים את השעות מזריחת החמה. כיוון שדין זה דרבנן - הלכה כמקל. לפיכך סוף זמן אכילת חמץ בשנה זו בשעה 10:30, והרוצים להדר כשיטת מגן אברהם, יסיימו לאכול עד השעה 10:00. סוף זמן הנאה מחמץ 11:35, ולרוצים להדר 11:20. כדי להספיק לסיים את אכילת החמץ בזמן, רבים צריכים להתפלל שחרית לפני הזמן שהם רגילים להתפלל בכל שאר שבתות השנה.
באמצע סעודת שחרית מבערים את החמץ
פעמים רבות באמצע סעודת שחרית מגיע סוף זמן אכילת חמץ, ואז צריך להתחיל לבער את החמץ. לפיכך, לאחר שמסיימים את אכילת הפת ולפני שממשיכים לאכול את תבשילי הסעודה הכשרים לפסח בכלים ובמקום הכשר לפסח, יש לנער היטב את הבגדים, לצחצח שיניים מכל שיירי החמץ, לנקות היטב את המקום שבו אכלו חמץ מכל פירורי החמץ, ולאסוף את כל שיירי החמץ שנותרו כדי לבערם מהבית.
אם שיירי החמץ מועטים מאוד, אפשר לבערם על ידי השלכתם לשירותים והורדת המים. אם יש יותר, יש להשליכם לפח הזבל הציבורי, גם כאשר הוא נמצא בתוך הבניין, הואיל ובהשלכתו לשם ובאמירת 'ביטול החמץ' מפקירים ומבערים אותו. ונכון לפגום את החמץ לפני כן בסבון (ראו פניני הלכה פסח ה, ה).
כלי החמץ: אם אכלו בכלים חד פעמיים, אוספים את הכלים לשקית, וגם אותם זורקים לפח הציבורי. אם אכלו בכלים רגילים, שוטפים אותם ומטמינים אותם יחד עם כלי החמץ. לאחר ביעור החמץ מהבית יש לומר את נוסח ביטול החמץ, ובכך מבערים את החמץ ביעור גמור במעשה ובמחשבה.
מה אוכלים בסעודה שלישית
אף שלכתחילה יש לקיים את הסעודה השלישית על הפת, בערב פסח שחל בשבת איננו יכולים לקיימה על הפת, שכן החמץ אסור באכילה כבר שעתיים לפני חצות היום, ומצה אסור לאכול בכל היום. לפיכך מקיימים את הסעודה השלישית בבשר ודגים או במיני פירות (שולחן ערוך תמד, א).
זמן סעודה שלישית
זמן סעודה שלישית חצי שעה לאחר חצות היום - 13:15. לכתחילה יש לסיים לאכול סעודה שלישית עד שלוש שעות אחר חצות היום, כדי להיכנס לחג בתיאבון. בדיעבד אם לא הספיקו, יקיימו את הסעודה גם בשעות הסמוכות לחג, תוך השתדלות למעט באכילה (רמ"א תקכט, א; משנה ברורה ח).
אכילת מזונות כשרים לפסח בסעודה שלישית
הרוצה לאכול מזונות בסעודה שלישית, יוכל לאכול קציצות מבושלות מקמח מצה. ולגבי עוגה אפויה מקמח מצה נחלקו הפוסקים. יש אומרים שהואיל והיא עשויה מקמח מצה, כשם שאסור לאכול בערב פסח מצה גם עוגה מקמח מצה אסורה (הגר"א, הרב קוק, חזון עובדיה). ויש מתירים, הואיל וכבר אין לעוגה זו צורה של מצה, וברכתה 'מזונות' ולא 'המוציא' (כך נראה מדברי הרמ"א תעא, ב, ומשנה ברורה יט-כ). וכיוון שהדין דרבנן, הרוצה להקל רשאי.
מצה עשירה
מצה עשירה עשויה מקמח שנילוש עם מיץ פירות. בעיקרון מצה עשירה אינה חמץ. יוצאי ספרד נוהגים לאוכלה בפסח, ויוצאי אשכנז מחמת חששות שונים נמנעים מאכילתה. אולם כיום התעוררו ספקות בעניין כשרות מצה עשירה שמייצרים במפעלים, שכן התברר שלעיתים עירבו במוצר מים ויש בו חשש חימוץ. לפיכך רבים מחמירים בזה כיום גם ליוצאי ספרד (פניני הלכה פסח ח, א).
שלא להכין משבת לחג
יש להיזהר שלא להכין דבר משבת לחג, מפני שהשבת נועדה לקדושה ומנוחה, ולא כדי שיעשו בה הכנות ליום אחר, וכל הטורח בשבת להכין דבר ליום חול או ליום חג - מזלזל בכבודה (עיין פניני הלכה שבת כב, טו-טז). לפיכך אסור לשטוף את הכלים שהתלכלכו בשבת כדי לאכול בהם בחג, אלא רק לאחר צאת השבת ישטפו אותם לצורך סעודת החג. וכן אסור לנקות את השולחן לכבוד החג, אבל מותר לנקות אותו כדי שיהיה מסודר בשבת, אף שתצמח מזה תועלת לחג.
מותר לישון בשבת כדי לאגור כוח לקראת ליל הסדר, אבל לכתחילה עדיף שלא לומר במפורש שזאת מטרת השינה. אומנם אין בזה איסור, הואיל ועיקר האיסור הוא לדבר בשבת על דבר שאסור לעשות בשבת. וגם אין בדיבור זה כל כך פגיעה בכבוד השבת, הואיל והוא לצורך מצווה. ההולך לבית הכנסת מבעוד יום רשאי לקחת מחזור של חג, ויעיין בו מעט בשבת, ובכך לקיחתו תיעשה גם בעבור השבת.
הכנות למאכלי ליל הסדר
נחלקו פוסקי זמנינו בדין הוצאת מאכלים מהמקפיא בשבת לצורך סעודת ליל חג. למעשה, בשעת הדחק, כאשר ההמתנה לצאת השבת תגרום עוגמת נפש ועיכוב ניכר של הסעודה, מותר להוציאם בשבת. אבל בלא צורך גדול, יש להחמיר שלא להוציא מאכלים מהמקפיא לצורך החג (פניני הלכה מועדים ב, יב).
הדלקת נרות
אסור להדליק את נרות החג לפני צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עד לאחר שתצא השבת, ואז האישה תאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש", ותדליק את הנרות. כיוון שאסור להדליק בחג אש חדשה, יש צורך להכין מלפני השבת נר שידלק יותר מ־24 שעות, שממנו יוכלו להדליק נרות בחג. ואם לא הכינו, יש להיעזר בשכנים, ולקחת מהאש שלהם כדי להדליק את נרות החג.
מותר להסיר בסכין את השעווה שנותרה בנקב הפמוט ומפריעה להכנסת הנר החדש, וכן מותר להסיר דסקית מתכת של נרונים שנדבקה לתחתית כוס הזכוכית שמניחים בה את הנרונים. וכן מותר להכניס פתיל צף בתוך מצוף השעם. אבל אסור לחמם את נר השעווה כדי להדביק אותו בפמוט, גזרה שמא ימרח, שהוא תולדה של ממחק. וכן אסור לחתוך או לשייף את בסיסו של הנר כדי שיהיה אפשר לתוקעו בנקב הפמוט, משום איסור מחתך (פניני הלכה מועדים ב, ג).
הקידוש בליל הסדר
הקידוש בליל הסדר משולב עם הבדלה בין קודש לקודש ועם ברכה על נר. לכתחילה יש לברך על שני נרות צמודים או שני גפרורים צמודים, כדי שהאור יהיה רב (אחר כך צריך להקפיד שלא לכבות את הגפרורים, אלא להניחם עד שיכבו מאליהם). בדיעבד אפשר לברך גם על נר אחד (פניני הלכה שבת ח, ו).
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
