ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- ספריה
- קומי אורי
- טז - פורים
ראשית יש לומר, בן ישיבה יש לו להוקיר ולכבד גם סגנונות לא "ישיבתיים" של חגיגת פורים. יכול בן ישיבה להגיע לסעודת פורים עם בני משפחתו הרחבה, ולהיות בהלם מכך שאינם בגילופין והם לא נמצאים כל הזמן בסערת חגיגת פורים כמו שמצוי בישיבה.
ואנו נאמר לו: אל תבוז, כבד נא את כל מי שמקיים את מצוות הפורים - קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים. דווקא בקיום הבסיסי, כל אחד כפי כוונת לבו, מצוי המטען שכולל בתוכו את ההשגות והחוויות העמוקות ביותר. יתר על כן, פעמים רבות דווקא בחור ישיבה איננו מקיים את מצוות היום כדבעי. משלוחי מנות באופן סמלי, בלי המטען המיוחד של התקרבות שיכולים מנות אלו לעשות בין שכנים ומכרים. מתנות לאביונים איננו מקיים בדרך כלל בהידור, כי אין בידו. ואפילו קריאת מגילה - פעמים רבות שהוא רוקד עד מאוחר בלילה, עד כלות הכוחות, ולא משתייר לו כוח לשמוע בערנות קריאת מגילה של יום. ואם כן ראוי לו שיכבד ויחבב דווקא מי שמקיים מצוות אלו כראוי, שבזכותן ובזכות מקיימיהן עובר סיפור נס הפורים מדור לדור ומתפרסם הנס ברבים מאוד, רבבות עמך בית ישראל.
ובאמת ייתכן שאצל בן הישיבה יש מגבלה, שאיננו יכול לקיים שמחת הפורים כדבעי בלא שתייה, וכשמזדמן למקום שאיננו יכול לשתות כראוי, נעשה פורים תפל וקר בעיניו. ובאמת אפשר לחגוג פורים בזכירה והתבוננות בנס סביב קריאת מגילה, בהארת פנים ובאהבה רבה איש כלפי רעהו במשלוח מנות, ובעשיית חסד מתוך הכרת טובה על חסדו של הקב"ה עלינו במתנות לאביונים, ובשבח והודיה לד' בנחת ובעונג מתוך סעודת פורים.
ההכנה - לא להתכונן
ואעפ"כ יש ויש טעם וערך לעבודה המיוחדת של בן הישיבה בפורים, כאשר היא לא באה על חשבון הקיום הבסיסי הראוי של מצוות הפורים, ולא באה יחד עם זלזול חלילה במה שעושים כלל עמך ישראל.
סוף סוף בישיבה פורים הוא חג שבאים בו לידי ביטוי אנרגיות רבות, כמעט כאלה שקשה להכילן ביום אחד. אצל רבים מבני הישיבה פורים הוא עשרים-וארבע שעות - כמעט רצופות - של סערת נפש והתלהבות סביב קדושת ישראל, תוקף עוז קיומם למרות כל רודפיהם, יחד עם התבוננות פנימית ודיבוק חברים מיוחד במינו. נדרשים לפעמים כמה ימים כדי לנוח אחרי פורים וכדי לעכל מה שהיה בו.
אני מוצא עצמי נצרך להכנה מיוחדת לקראת פורים. צריך להכין כלים כדי להיות יכול לעמוד במשימה של שמחה בלילה ושמחה ביום, שמחה עם המשפחה ושמחה עם הישיבה, שמחה עם תלמידים ושמחה עם שכנים. מאמץ גדול נצרך, שההתרגשות שבאה אתה יחד רגישות גדולה, לא תטלטל את האדם בין פסגות של שמחה לתהומות של בכי בלתי נשלטים; שהחיבה הגדולה כלפי חברים לא תהיה מעמסה על אחרים; שהתודעה העצמית החריפה לא תגרום לשכחת אחרים; שהצורך הגדול להתבטא לא יגרום להשתקת אחרים, והדברים אמורים דווקא בביטויי אמת עמוקים שחשוב מאוד לאדם לתת להם מקום ולמצוא להם אוזן קשבת.
ולמרות כל המשימות הגדולות האלו, אני מוצא עצמי מבין שההכנה הכי טובה לפורים, היא נייחא דווקא, כלומר לבוא אל החג בניחותא ובלי ציפיות. די לי במה שאזכה לקיים את מצוות היום במובן הכי בסיסי, וכל מה שמעבר לזה הוא בגדר מתנה. ובתוך החג מה לי אם אני מדבר ומה לי אם אני שומע, מה לי אם אני שר ומה לי אם משוחח, מה לי אם חוגג ומה לי אם שוטף את הבית, מה לי אם נמצא בהתוועדות עם תלמידי חכמים ומה לי אם מאיר פנים לאנשי ביתי רחוק מההמולה והרעש. בתוך כל הדברים האלו יכול אדם למצוא את ריבונו של עולם. דווקא ההליכה בדרך הרוגע מאפשרת לטעום בתוך כל מצבי הפורים את טעמו המיוחד.
תשובה מאהבה ותיקונים בפורים
יש בחגיגה הגדולה והמטלטלת של בני הישיבה גם מידה רבה של קידוש השם, כיוון שאצל בני-אדם אחרים מתקשרת צורה כזו של מסיבה ושכרות עם הוללות ופריצות, עם השתטות ואלימות, ואילו אצל בני הישיבה מופיעים בדרך כלל התרוממות והתקדשות, הארת פנים ואהבת חברים. הם מצליחים לגלות שהסכלות מעט שבאה בעקבות השכרות יכולה להיות יקרה מחכמה ומכבוד.
ניתן לומר שהיכולת לחגוג ולשתות לשוכרה היתה מצויה הרבה אצל הפרסים. כך אנו מוצאים במגילה, משתאות אחשוורוש וכיו"ב, ואם כן בפורים אנו לוקחים את אותו הכוח שהיה אצל הפרסים בטומאה ומשתמשים בו לקדושה. דווקא בזה מתגלית קדושת ישראל המיוחדת, בכוחם המיוחד לעבוד את השם בכל לבבך - בכל כוחות הגוף.
הרבה יכולים לומר על עצמם שדווקא בשעת פורים זכו למדריגה גדולה של תשובה, לתשובה מאהבה, ותיקונים שלא נעשו בימים הנוראים נעשו דווקא בשעת חדוות הפורים. יהי רצון שנזכה לקדושת פורים באמת.
_________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.












