ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- שמחת פורים
- ספריה
- קומי אורי
- טז - פורים
ראשית יש לומר, בן ישיבה יש לו להוקיר ולכבד גם סגנונות לא "ישיבתיים" של חגיגת פורים. יכול בן ישיבה להגיע לסעודת פורים עם בני משפחתו הרחבה, ולהיות בהלם מכך שאינם בגילופין והם לא נמצאים כל הזמן בסערת חגיגת פורים כמו שמצוי בישיבה.
ואנו נאמר לו: אל תבוז, כבד נא את כל מי שמקיים את מצוות הפורים - קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים. דווקא בקיום הבסיסי, כל אחד כפי כוונת לבו, מצוי המטען שכולל בתוכו את ההשגות והחוויות העמוקות ביותר. יתר על כן, פעמים רבות דווקא בחור ישיבה איננו מקיים את מצוות היום כדבעי. משלוחי מנות באופן סמלי, בלי המטען המיוחד של התקרבות שיכולים מנות אלו לעשות בין שכנים ומכרים. מתנות לאביונים איננו מקיים בדרך כלל בהידור, כי אין בידו. ואפילו קריאת מגילה - פעמים רבות שהוא רוקד עד מאוחר בלילה, עד כלות הכוחות, ולא משתייר לו כוח לשמוע בערנות קריאת מגילה של יום. ואם כן ראוי לו שיכבד ויחבב דווקא מי שמקיים מצוות אלו כראוי, שבזכותן ובזכות מקיימיהן עובר סיפור נס הפורים מדור לדור ומתפרסם הנס ברבים מאוד, רבבות עמך בית ישראל.
ובאמת ייתכן שאצל בן הישיבה יש מגבלה, שאיננו יכול לקיים שמחת הפורים כדבעי בלא שתייה, וכשמזדמן למקום שאיננו יכול לשתות כראוי, נעשה פורים תפל וקר בעיניו. ובאמת אפשר לחגוג פורים בזכירה והתבוננות בנס סביב קריאת מגילה, בהארת פנים ובאהבה רבה איש כלפי רעהו במשלוח מנות, ובעשיית חסד מתוך הכרת טובה על חסדו של הקב"ה עלינו במתנות לאביונים, ובשבח והודיה לד' בנחת ובעונג מתוך סעודת פורים.
ההכנה - לא להתכונן
ואעפ"כ יש ויש טעם וערך לעבודה המיוחדת של בן הישיבה בפורים, כאשר היא לא באה על חשבון הקיום הבסיסי הראוי של מצוות הפורים, ולא באה יחד עם זלזול חלילה במה שעושים כלל עמך ישראל.
סוף סוף בישיבה פורים הוא חג שבאים בו לידי ביטוי אנרגיות רבות, כמעט כאלה שקשה להכילן ביום אחד. אצל רבים מבני הישיבה פורים הוא עשרים-וארבע שעות - כמעט רצופות - של סערת נפש והתלהבות סביב קדושת ישראל, תוקף עוז קיומם למרות כל רודפיהם, יחד עם התבוננות פנימית ודיבוק חברים מיוחד במינו. נדרשים לפעמים כמה ימים כדי לנוח אחרי פורים וכדי לעכל מה שהיה בו.
אני מוצא עצמי נצרך להכנה מיוחדת לקראת פורים. צריך להכין כלים כדי להיות יכול לעמוד במשימה של שמחה בלילה ושמחה ביום, שמחה עם המשפחה ושמחה עם הישיבה, שמחה עם תלמידים ושמחה עם שכנים. מאמץ גדול נצרך, שההתרגשות שבאה אתה יחד רגישות גדולה, לא תטלטל את האדם בין פסגות של שמחה לתהומות של בכי בלתי נשלטים; שהחיבה הגדולה כלפי חברים לא תהיה מעמסה על אחרים; שהתודעה העצמית החריפה לא תגרום לשכחת אחרים; שהצורך הגדול להתבטא לא יגרום להשתקת אחרים, והדברים אמורים דווקא בביטויי אמת עמוקים שחשוב מאוד לאדם לתת להם מקום ולמצוא להם אוזן קשבת.
ולמרות כל המשימות הגדולות האלו, אני מוצא עצמי מבין שההכנה הכי טובה לפורים, היא נייחא דווקא, כלומר לבוא אל החג בניחותא ובלי ציפיות. די לי במה שאזכה לקיים את מצוות היום במובן הכי בסיסי, וכל מה שמעבר לזה הוא בגדר מתנה. ובתוך החג מה לי אם אני מדבר ומה לי אם אני שומע, מה לי אם אני שר ומה לי אם משוחח, מה לי אם חוגג ומה לי אם שוטף את הבית, מה לי אם נמצא בהתוועדות עם תלמידי חכמים ומה לי אם מאיר פנים לאנשי ביתי רחוק מההמולה והרעש. בתוך כל הדברים האלו יכול אדם למצוא את ריבונו של עולם. דווקא ההליכה בדרך הרוגע מאפשרת לטעום בתוך כל מצבי הפורים את טעמו המיוחד.
תשובה מאהבה ותיקונים בפורים
יש בחגיגה הגדולה והמטלטלת של בני הישיבה גם מידה רבה של קידוש השם, כיוון שאצל בני-אדם אחרים מתקשרת צורה כזו של מסיבה ושכרות עם הוללות ופריצות, עם השתטות ואלימות, ואילו אצל בני הישיבה מופיעים בדרך כלל התרוממות והתקדשות, הארת פנים ואהבת חברים. הם מצליחים לגלות שהסכלות מעט שבאה בעקבות השכרות יכולה להיות יקרה מחכמה ומכבוד.
ניתן לומר שהיכולת לחגוג ולשתות לשוכרה היתה מצויה הרבה אצל הפרסים. כך אנו מוצאים במגילה, משתאות אחשוורוש וכיו"ב, ואם כן בפורים אנו לוקחים את אותו הכוח שהיה אצל הפרסים בטומאה ומשתמשים בו לקדושה. דווקא בזה מתגלית קדושת ישראל המיוחדת, בכוחם המיוחד לעבוד את השם בכל לבבך - בכל כוחות הגוף.
הרבה יכולים לומר על עצמם שדווקא בשעת פורים זכו למדריגה גדולה של תשובה, לתשובה מאהבה, ותיקונים שלא נעשו בימים הנוראים נעשו דווקא בשעת חדוות הפורים. יהי רצון שנזכה לקדושת פורים באמת.
_________________
מתוך הירחון "קומי אורי" היוצא לאור ע"י תנועת קוממיות.
לפרטים והזמנות: [email protected]
טלפון: 02-9974424
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.










