ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
רש"י מפרש שהשאלה היא: איזה בחלק בזימון לא אומרים אם אין שלושה שאכלו כאחד.
בעלי התוספות תמהים מאוד על דבריו: היעלה על הדעת שלפי רב ששת אדם האוכל לבדו אינו אומר את ברכת "הזן את הכל"?
הם מבארים שכוונת השאלה היא: אדם או שניים עצרו את אכילתם בכדי לשמוע את הזימון. עד היכן עליהם להמתין בכדי לקיים את מצוות הזימון?
לפי שיטה זו, מה שורש מחלוקת האמוראים? הרא"ש אומר שרב ששת סובר שהזימון מוכרח להתייחס לברכה מסוימת. הרי בזימון מזמנים את האחרים לברכה! לכן רב ששת אומר שבהכרח הזימון מסתיים בסוף הברכה הראשונה.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
53 - חמדת השבת: צירוף לזימון על אכילת מצה
54 - חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון
55 - חמדת השבת: צירוף האדם השלישי לזימון
טען עוד
מספר פעמים נגענו בשני פירושים למושג הזימון:
א. כפשוטו: הזימון מכין את המסובים לברכה.
ב. ברכת הודאה עצמאית: הקריאה המשותפת להודיה לקב"ה טומנת בחובה את ההודיה על כך שהקב"ה טבע באוכל את היכולת לחבר בין אנשים.
כפי שהזכרנו מספר פעמים, לפי הרמב"ם (ככל הנראה בעקבות הגאונים) הזימון הוא הכנה לברכת המזון, בלבד.
אך לפי הרא"ש הזימון הוא בעיקר ברכת הודאה עצמאית.
אחרי הקדמת דברי הרא"ש הללו ניתן להבין את המחלוקת:
לפי רב נחמן, עצם הקריאה המשותפת לברכה היא עצמה הודאה לקב"ה על תכונת השיתוף והקרבה שהאוכל מייצר.
רב ששת אינו חולק על עצם התובנה הזאת. אך הוא סבור שללא שהחבורה תשתתף סביב איזו הודאה קונקרטית, הקריאה לברכה נשארת יתומה. לכן הקריאה לברכה משותפת צריכה לבוא לידי ביטוי לכל הפחות בברכה אחת מתוך ברכת המזון.
במקום אחר (בפירושו לדף מו ע"ב) רש"י משקף דברים מקבילים לדברי הרא"ש. הוא אומר שאחרי שפסקנו הלכה כרב ששת, עולה השאלה הבאה: שניים עצרו את אכילתם וענו לזימון. בהתאם לפסיקה כרב ששת, הם המתינו ושמעו את הברכה הראשונה מפי המזמן. מאוחר יותר הם מסיימים את סעודתם, ועתה ספק בלבם: האם הם יצאו ידי חובת הברכה הראשונה בתוך ברכת הזימון, ומעתה עליהם להמשיך מברכת הארץ, או שמא את ברכת 'הזן' הם שמעו רק בכדי להשתתף בהודאה לקב"ה יחד, אך לאחר מכן מוטל על כל אחד לברך את ברכת המזון במלואה.
מדברי רש"י כאן משמע שהוא מסכים לעקרונות שהרא"ש מציג.
ברם, ביאור זה אינו מתאים לשיטת הרמב"ם. כאמור, לפי הרמב"ם אין אפשרות שאדם אחד יעצור וישמע זימון מהאחרים. לפי הרמב"ם הזימון לעולם מזמין את המסובים כולם לברך את ברכת המזון (כפי שלמדנו בעבר: לפי המנהג המקורי הדברים עוד יותר קשים. במנהג המקורי, המזמן היה מברך את ברכת המזון כולה עבור כולם. אם כך, ברכת הזימון מסתיימת בסוף ברכת המזון!).
הרשב"א אומר שאכן מדובר על שלושה שאכלו כאחד, ואחד מהם בירך לבדו בשגגה. במצב זה השניים בכל זאת יצרפו אותו לזימון, ואזי עולה השאלה עד היכן עליו להישאר יחד עם המסובים.
בפועל מבחינת ביאור הגמרא ההסבר דומה, אלא שמתייחס למקרה מעט שונה. הדבר המהותי לענייננו הוא שהמחלוקת באיזה מצב מדובר בגמרא נובעת מהבדל עקרוני בהבנת מהות הזימון.
להלכה:
הרי"ף אומר שנהוג שכל המסובין מברכים את כל ברכת המזון, גם אם ענו לזימון וברכו מיד. משמע שברכת 'הזן' איננה כלולה בזימון.
בעלי התוספות והרא"ש חולקים עליו, ואומרים שהלכה כרב ששת, בכדי שהזימון יכלול ברכה משמעותית.
השו"ע פוסק כרי"ף, והרמ"א כבעלי התוספות.
על כן נכון למעשה לעונה לזימון להמתין ולשמוע את ברכת 'הזן' מפי המזמן, ולהתחיל את ברכתו לאחר מכן (לכל הפחות לשיטת האשכנזים).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
