ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כשרות
אחת המצוות הראשונות שנצטוו ישראל היא המצווה "ושמרתם את המצות" (שמות פרק יב פסוק יז). עם ישראל, שזכה למעט מאוד מצוות באותה העת, היה עשוי לחשוב שהקב"ה עתיד לומר על מצוות רבות כי הן זקוקות ל'שימור' שכזה. אך אנו שזכינו לקבל את התורה בשלמותה יודעים שציווי שכזה הוא חריג ביותר. מצוות מעטות זוכות לציווי נוסף התובע ממנו לשמור אותן.
באותו הפרק (שמות פרק יב) דרישת השבתת השאור והחמץ מאוד ברורה. כך שלא היה מקום להעלות על הדעת שהמצות יהיו חמץ. מתוך כך עולה שאלת משמעות שימור החמץ באופן זה.
במסכת פסחים הגמרא מזכירה את הפסוק פעמיים:
א. בדף לח ע"ב הגמרא אומרת שאמנם מצות תודה או נזיר אינם חמץ (כפי שמודגש בפרשת השבוע שלנו בהקשר של המנחות), אך לא יוצאים ידי חובת מצות מצווה באכילתם, מפני שלא התקיים בהם "ושמרתם את המצות", וכפי שכותב הרמב"ם (חמץ ומצה ו, ט): "חלות תודה ורקיקי נזיר שעשה אותן לעצמו אין יוצאין בהן שנאמר ושמרתם את המצות מצה המשתמרת לעניין מצה בלבד היא שיוצאין בה אבל זו משתמרת לעניין הזבח".
ב. בדף מ ע"א רבא אומר שאסור ללתות (להשרות במים) את החיטים המיועדים למצות. לאחר מכן הוא חוזר בו ואומר שניתן ללתות את החיטים אם יקפיד שלא יחמיצו. לבסוף הוא אומר שבעצם מצווה ללתות, בכדי לקיים "ושמרתם את המצות".
ב. בדף מ ע"א רבא אומר שאסור ללתות (להשרות במים) את החיטים המיועדים למצות. לאחר מכן הוא חוזר בו ואומר שניתן ללתות את החיטים אם יקפיד שלא יחמיצו. לבסוף הוא אומר שבעצם מצווה ללתות, בכדי לקיים "ושמרתם את המצות".
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
93 - חמדת החדשים: החודש הזה – כזה ראה וקדש
94 - חמדת הכשרות: ושמרתם את המצות
95 - חמדת הכשרות: מספר השלכות להגדרת חתיכה נעשית נבלה
טען עוד
בסוף הסוגיה בדף מ ע"א הגמרא מתלבטת אם שימור משעת לישה נקרא שימור. הגמרא אומרת שרבא מחמיר ואומר לקושרי העומרים שיהפכו את העומרים ויקשרו אותם לשם מצות המצווה. ניתן להבין את השאלה בשני אופנים, המקבילים לאופנים הקודמים:
א. מכיוון שיש לכוון שהכנת המצות תהיה לשם מצות מצווה, יש מקום להתלבט החל מאיזה שלב יש לכוון לכך: משעת קצירת העומרים? קשירתם? טחינתם? לישתם? הגמרא מתלבטת אם די בכוונה לשם מצה משעת הלישה.
ב. יש להקפיד הקפדה יתרה על מצות המצווה, לבל יחמיצו. מאיזה שלב הקפדה זו משמעותית – משעת הקצירה, הטחינה, הלישה?
ב. יש להקפיד הקפדה יתרה על מצות המצווה, לבל יחמיצו. מאיזה שלב הקפדה זו משמעותית – משעת הקצירה, הטחינה, הלישה?
לפי ההבנה השנייה ניתן להבין את השאלה אם שימור משעת לישה נקרא שימור בשני אופנים:
1. אם נזכרת לשמור את הקמח מהחמצה משעת לישה, הרי שאיחרת את המועד, החמצת את השעה. יש לשמור על הקמח הרבה קודם לכך בכדי שנדע בוודאות שהוא לא החמיץ.
2. מבחינת החמצה, אין סיבה להניח שקמח נקי החמיץ, כמו שלא מניחים פסול בכל הלכה אחרת. אך כאן אנו נדרשים לעשות פעולת שימור מעבר לכך.
מלשון רש"י על הסוגיה1 נשמע שהוא מעדיף לחבר את הסוגיות ולכוון את שתיהן לכוונת השימור הראשונה: רש"י מבאר שגם אם ניתן לזהות שהעיסה לא החמיצה, המצה פסולה למצווה אם לא נשמרה לשמה.
אם הכוונה היא שכל הפעולות השונות ייעשו לשם מצה, כוונת רבא היא שיש חובה לכוון לשם מצה בשעת הלתיתה. אך אם השימור הוא וידוא שהדגן לא החמיץ, כיצד זה מוביל לחובה לבצע את הלתיתה?
רבנו דוד (מראשוני ספרד, מעט מאוד מכתביו נשתמרו. חידושיו על מסכת פסחים מלמדים אותנו שהיה מחשובי הראשונים בדורו) מבאר שמכיוון שהתורה ציוותה שנשמור את המצות, עלינו להתנהל עם הדגן כרגיל. אם רגילים ללתות את החיטה לפני הטחינה, אל לנו להימנע מכך בכדי למנוע את החימוץ, אלא עלינו לעשות את כל הפעולות הרגילות, ובשעה זו לשמור על הדגן מחימוץ.
הרמב"ן אומר את הדברים בצורה חדה יותר: כל עוד הדגן לא הגיע למצב בו הוא יכול להחמיץ, זה לא נקרא "שימור". "שימור" מתקיים רק אם נכנסים למצב בו ישנה סכנת החמצה, ובמצב זה מונעים את ההחמצה.
על פי דברים אלו מובנים יותר דברי המכילתא דרבי ישמעאל על "ושמרתם את המצות" – מכאן אמרו – תפח – תלטוש בצונן. לכאורה המדרש מפתיע – וודאי שאם אסור שהעיסה תחמיץ, יש למנוע את התפיחה! על פי דברי הרמב"ן הכוונה מובנת: השימור אינו מתקיים כאשר הקמח יבש. השימור מתקיים רק בכך שהעיסה מגיעה לידי חשש של החמצה, ושם האדם יכול לבצע את פעולת השמירה על ידי מניעת התפיחה והחימוץ.
מן הדברים אנו למדים יסוד גדול לכניסה לעבודת ה': היינו מצפים שהשימור הטוב ביותר יהיה להימנע לחלוטין ממגע בדבר שעשוי לפסול. אבי מורי שליט"א נוהג להזכיר לנו שהדבר הקרוב ביותר שיש לנו בבית בפסח הוא המצה. בכדי לקיים את המצווה המשמעותית, עלינו דווקא להיכנס לעובי הקורה, ללוע הארי, ושם לשמור על הקדושה והטהרה.
הרושם הוא שהשנה הדברים באים לידי ביטוי נוסף. שנים שאנו עושים כל שביכלתנו להימנע מעימות חזיתי עם אויבינו. במלחמת לבנון השנייה אני זוכר את הפקודות שקבלנו להימנע ככל הניתן מעימות ישיר עם חיזבאללה. שנים רעדנו מהחשש של התחממות גלויה אל מול אירן. עולם המערב שילם הון עתק, בנפש ובגוף, בכדי לספר לעצמו שניתן לדחות את העימות הישיר עם אירן.
בשנתיים וחצי האחרונות למדנו שההיפך הוא הנכון: הניסיון להימנע מעימות רק הגביר את כוח האויב והוביל לפוגרום נורא. וללא חלילה לזלזל באף נפש, בחסדי ובסייעתא דשמיא העימות הישיר התברר כקטן בהרבה ממה שדמיינו.
לא בכדי חז"ל קבעו את פורים חודש לפני ניסן. מצוות זכירת עמלק נועדה להזכיר לנו את החשיבות של זיהוי הרוע בעולם. מתברר שכאשר אנו מוכנים להרטיב את הדגן, להיכנס לעובי הקורה, להצביע על הרע ולהכריז עליו בפה מלא, הקב"ה עומד לצידנו. הקב"ה מצילנו מידם, ואף מסייע למחות את זכר הרע ולהביאנו לגאולה שלמה.
ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב
^ 1.
כרגיל, רבות ניתן לפלפל בדבריו, וקצרה יריעה זו.
כרגיל, רבות ניתן לפלפל בדבריו, וקצרה יריעה זו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
