ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
ביציאה מהשיעור, הם פגשו את אחד החברים, שלא השתתף בשיעור, ואמרו לו: "הפסדת שיעור גבוה ועמוק, העוסק בעניינים העומדים ברומו של עולם".
שמע החבר את הדברים, והחליט לעשות להם בדיקה קטנה. הוא פנה אליהם בבקשה: "אם כך, תסבירו לי בבקשה את עיקרי הדברים שנאמרו בשיעור".
פתחו משתתפי השיעור את הספר, שעליו נסוב השיעור, קראו את הקטע שבו עסק השיעור, אך כשניסו להסביר את הנושא המדובר, החלו לגמגם...
לבסוף אמרו, איננו יודעים לחזור ולהסביר את השיעור, אך זה היה שיעור גדול.
אמר להם החבר: "אם אינכם יודעים להסביר מה שמעתם, סימן שמראש לא הבנתם או שהבנתם רק 'בערך', ו'לבערך – אין ערך'"...
(סיפור אמיתי. בהחלט, יש שיעורים שהעיקר בהם הוא החוויה הרוחנית, ולאו דווקא הבנת הנושא המדובר, אך חשוב לדעת שכשאנו לומדים דברים, עלינו לנסח ולחדד לעצמנו את תמצית הדברים, כדי לוודא שאנו באמת מבינים. לעיתים, אנחנו מבינים 'בערך', ובעצם לא הבנו כלום).
על פי אותו עיקרון, אני זוכר שכשלמדתי אצל רבותי, הייתי משתדל לסכם את דבריהם, ולעיתים הייתי תוך כדי השיעור מתלבט איך לנסח את משפט הסיכום. במקרים כאלה, הבנתי, שעדיין לא הבנתי את הדברים בצורה בהירה, וכך הניסיון לתמצת ולהגדיר את הדברים באופן מדוייק, חייב אותי לעמול ולהבין עד הסוף.
הסוד הגדול הזה ידוע גם לכל מעבירי הסדנאות, הפסיכולוגים והמאמנים (קאוצ'רים) למיניהם. פעמים רבות מנסים לרדת לעומקם של תהליכי נפש, ומבקשים מאנשים להגדיר את הנקודה שמטרידה אותם או את החלום שלהם וכדומה, ולהגיד או לכתוב זאת. יש אנשים, שמסתפקים בהרהור בלבד, ולא מוכנים לומר את או להעלות על הכתב את הדבר שהתבקשו. הם חושבים שמספיק שהדבר מצוי במחשבתם, אך למעשה זו התחמקות, כיוון שהם בורחים מלהגדיר את העניין במדוייק, וכך כל הסדנא או הטיפול יורדים לטמיון.
ובאמת, הסוד הגדול הזה מצוי כבר בפרשת נשא. למרבה ההפתעה, בפרשתנו מצוייה מצווה שאנו רגילים לעסוק בה ביום כיפור, אך היא נאמרה דווקא כחלק מנושא שנבלע ברף הפרשיות שבפרשתנו.
המצווה היא שציוונו להתוודות על החטאים והעונות, שחטאנו לפני הקל יתעלה, ולאמר אותם עם התשובה, (ספר המצוות לרמב"ם מצות עשה עג), "והוא אמרו יתברך (נשא ה) ...איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעול מעל בה'... והתוודו את חטאתם אשר עשו".
למעשה, אין כאן מצווה לשוב בתשובה, וגם אין מצווה נפרדת להתוודות ביום כיפור, אלא למדו מהפרשייה שעוסקת במי שגזל ונשבע על שקר, שמי ששב בתשובה, מצווה להתוודות בדברים.
במצווה זו גנוזה האמירה שלא מספיקה התשובה בלב, צריך להודות על העוון בדברים, ורק כך האדם באמת יפנים גם בדעתו את חומרת מעשיו, וזה יסייע לו שלא יכשל שוב באותו החטא. ובנוסף – יש כאן גם אמירה והגדרה מול מי החטא, למרות שיש כאן חטא בין אדם לחבירו של גזל, הרי על האדם להתוודות לפני ה', וכך הוא מודה שהאדם עומד תדיר מול ה', ולו הוא חייב דין וחשבון (עיין ספר החינוך שסד).
ומכוח מצווה זו, עלינו ללמוד שבכל נקודה שאנו רוצים להתקדם ולעלות בה, הן בענייני תיקון הנפש והן בענייני תיקון המידות, עלינו להגדיר ולשנן לעצמנו משפטים טובים ומחזקים, שיובילו אותנו להתעלות ולהתחזקות. בהצלחה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
