ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- דרכים בפיתוח האישיות
- בין אדם לחברו
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
כשם שאסור לאדם להונות את חברו בממון, למכור לו דבר במחיר מופקע, כך אסור לאדם להונות את חברו בדברים. אסור לומר דברים שיש בהם גניבת דעתו של חברו או שגורמים לו בושה וצער. לא ישאל אדם: "בכמה אתה רוצה למכור חפץ זה?" כאשר אינו רוצה בכלל לקנות. לא יאמר לבעל תשובה: "זכור מעשיך הראשונים". אם הוא בן גרים, לא יאמר לו: "זכור מעשה אבותיך" שנאמר: "וגר לא תונה ולא תלחצנו". אם היה גר ובא ללמוד תורה, אל יאמר לו: "פה שאכל נבלות וטרפות, שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה?!". או אם היו יסורים באים על חברו, או מחלות, אל יאמר לו דברים מצערים, אל יאמר לו: "אתה אשם, אילו היית נקי לא היו באים עליך יסורים". אל יזרה מלח על פצעים של חברו, ואל יהתל בו. אם באו אנשים לקנות אצלו תבואה, אל יאמר להם: "לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה" כאשר אין זה נכון ופלוני מעולם לא מכר תבואה.
דבורים אלו של גניבת דעת והיתול ודברים מצערים, אסורים הם מהתורה, שנאמר: "לא תונו איש את עמיתו" ובהונאת דברים הכתוב מדבר. אמר רבי שמעון בר יוחאי: "גדול הונאת דברים מהונאת ממון, אונאת דברים חמורה יותר שנאמר בה: "ויראת מאלוקיך" מה שלא נאמר בהונאת ממון. רבי אלעזר אומר: חמורה הונאת דברים מהונאת ממון שזה בגופו והונאת ממון בממונו. ורבי שמואל בר נחמני אמר זה ניתן להשבון - להונאת ממון יש תקנה, מה שאין כן הונאת דברים - אינה ניתנת להשבה, אין לה תקנה.
במבט ראשון נראה להפסיד את השני בממון זה חמור יותר. אבל חכמים מלמדים אותנו להעמיק ולדעת שעלבון וצער שנגרם ע"י דיבור הוא הרבה יותר חמור. הונאת דברים זה דבר המסור ללב, כלומר: אי אפשר להוכיח שאדם זה יתכוון לרעה או לטובה, הוא יכול לומר ששאל על מחיר החפץ מפני שבאמת רצה לקנות, אבל בליבו לא היה כן. ועל זה אמרה תורה: "ויראת מאלוקיך" - שהקב"ה יודע מה היתה כוונתך, ממנו אי אפשר להסתיר. ואם אסור לאדם לפגוע בחברו בדיבור אפילו שלא בנוכחות אחרים, כל שכן חמור הדבר כשהוא מלבין פני חברו ברבים. "המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים". אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים". המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעוה"ב, ואפילו לדבר מצווה שנאמר: "הוכח תוכיח את עמיתך", ואמרו חכמים: יכול, אפילו פניו משתנות? ת"ל: "ולא תשא עליו חטא".
אם כן, עמדנו היום על חשיבות הזהירות שלא לפגוע לא רק במעשה אלא אפילו בדיבור, ולא עוד אלא שהונאת דברים קשה וחמורה מהונאת ממון.
ואשרי מי שיודע להזהר ולהשתמש בפיו רק לדיבורים חיוביים וטובים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.













