ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- התבוננות אמונית
"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת בֶּחָרִישׁ וּבַקָּצִיר תִּשְׁבֹּת" (שמות ל"ד כא).
נחלקו גדולי עולם בביאורו. הרישא בודאי עוסקת בשבת בראשית ובחיוב לשבות בה, השאלה הגדולה היא מה משמעות הסיפא.
כבר במשנה מצינו מחלוקת תנאים:
"בחריש ובקציר תשבות אין צריך לומר חריש וקציר של שביעית אלא חריש של ערב שביעית שהוא נכנס בשביעית וקציר של שביעית שהוא יוצא למוצאי שביעית ר' ישמעאל אומר מה חריש רשות אף קציר רשות יצא קציר העומר" (מסכת שביעית פרק א משנה ד).
לדעת תנא קמא (הוא רבי עקיבא עיין ראש השנה ט' ע"א ומו"ק ג' ע"ב), הסיפא של הפסוק עוסקת ב"שבת הארץ" ומלמדת אותנו שדיני שביעית חלים עלינו למעלה משנה בגלל התוספות בתחילה ובסוף (מפאת קוצר היריעה לא נדון במשמעות ההלכתית של התוספת). לעומת זה, לדעת רבי ישמעאל, הפסוק בא ללמדנו רק הלכות "שבת בראשית" והסיפא מתירה לנו לקצור בשבת את החיטין הדרושות למצוות קציר העומר בט"ז בניסן שחל בשבת. רש"י כדרכו מביא את שתי הדעות כשני פירושים על הפסוק. לעומתו, נכדו הרשב"ם, מסביר את כל הפסוק לעניין "שבת בראשית" והחידוש הוא "שהיא חשובה וצריכה לבריות וכל שכן שאר מלאכות". הפשט לדעתו בא להוציא מהווא אמינא שלא רק פיקוח נפש דוחה שבת, אלא כל צורך קיומי והמסקנה היא, ש"וחי בהם" הכוונה רק לפיקוח נפש וסכנת חיים ולא לצרכים אחרים, יהיו בסיסים ככל שיהיו.
זה גם פירוש הפסוק על פי הפשט לשיטות אבן עזרא והרמב"ן. כמאתיים שנה אחריהם מצא רבי עובדיה "ספורנו" באיטליה דרך אחרת לחבר את שני חלקי הפסוק, וז"ל:
"ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות" "גם כן תהיה הצלחתך כשתעבוד ששת ימים כאשר תשבות בשביעי. "בחריש ובקציר תשבות" וכן כשתשבות אחת לשבע שנים בחריש ובקציר...תצליח" (עיינו גם בפירושו לפס' יח).
לשיטתו, הפסוק עוסק גם בשבת בראשית וגם בשבת הארץ תוך כדי הקבלה. ההצלחה בימי השבוע תלויה בשביתה בשבת וההצלחה בשש השנים הרגילות, תלויה בשביתה בשנה השביעית.
אנו עומדים היום בפתחה של שנת שמיטה חדשה שתחל בא' בתשרי הקרוב. כפי שהבאנו בפתיחה לדברינו, יש מן ההלכות שיחולו עלינו עוד קודם לתאריך זה. אם כך, חובה עלינו להתכונן לבאות, הן מבחינה רוחנית והן מבחינה מעשית.
הנסיון של השמיטה עבור החקלאי, הינו נסיון גדול. לכן, התורה הבטיחה ל"שובת" שיקבל את שכרו מושלם, הן ברמז לשיטת ה"ספורנו" בפסוקנו והן בפירוש בפסוקים:
"וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ: וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (ויקרא כ"ה כ-כא).
גם חז"ל שבחו ועודדו את המאמינים שהשביתו את שדותיהם:
"גִּבֹּרֵי כֹחַ עֹשֵׂי דְבָרוֹ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל דְּבָרוֹ (תהלים ק"ג כ) במה הכתוב מדבר, אמר ר' יצחק בשומרי שביעית הכתוב מדבר" (ויקרא רבה פרשה א ד"ה ויקרא אל).
דא עקא, שמיטה בזמן הזה, לרוב הפוסקים מדרבנן והברכה הובטחה רק לזמן ששמיטה מחייבת מדאורייתא (עיינו בסמ"ע על שו"ע חושן משפט סי' סז ס"ק ב על פי תוס' בגיטין). ועוד, בדורות האחרונים אנו מחוייבים לחפש פתרון הלכתי לכלל הציבור ולמדינת ישראל כמדינה יהודית. על כן, יש להשתדל בשלשה תחומים:
א. לשכלל עוד יותר את הפתרון של "היתר המכירה" ולנפותו מבעיות הלכתיות שהפוסקים התריעו עליהן. (דרך שזכתה לעידוד הלכתי של הגרש"ז אוירבך זצ"ל. עבודה רבה כבר נעשתה בתחום זה בעשרות השנים האחרונות, גם בהדרכתו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל. הדברים הובאו לעיון הציבור גם בספרו המצוין של הרב זאב וייטמן "לקראת שמיטה ממלכתית").
ב. עידוד חקלאים וצרכנים שומרי מצוות, להצטרף למסגרת של "אוצר בית דין", שיש לה מעלות רבות מבחינה הלכתית.
ג. השלישי, עידוד פתרונות הלכה טכניים, כמו גידול על גבי מצע מנותק. (לעיון נוסף בנושא נמליץ על תשובתנו המצ"ב מתוך שו"ת במראה הבזק ח"ג שנחתמה על ידי מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל).
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לקיים מצוות השמיטה מן התורה בהידור ונהיה סוף סוף במצב ש"שבת הארץ הולכת ונקבעת בכל קדושתה על אדמת הקודש" (הראי"ה)
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










