ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- ירושות וצוואות
שאלה: יש לי כמה בנים, אחד מהם כמעט ואינו מגיע אלי לביקורים. יתכן שאשתו משפיעה עליו, מכל מקום הייתי מצפה שהוא יכבד אותי יותר, כמו שאחיו נוהגים בכבוד כלפי. אני אדם עשיר, האם אני יכול לכתוב בצוואתי שחלקו בירושה יהיה קטן? והאם כדאי לומר לו זאת?
תשובה: אסור לאדם להפלות את אחד מבניו בירושתו, ואפילו שהוא נוהג שלא כשורה ואינו מדקדק בקיום המצוות (ב"ב קלג, ב). והטעם, שאף אם הבן עצמו אינו טוב, מכל מקום יתכן ונכדו יהיה טוב. ואם אביו יקפחו, יצטער הבן ויתרחק יותר ממסורת המשפחה, וממילא יש יותר חשש שלא יחנך את בניו כראוי. ואפילו אם הבן אינו מכבד את אביו ומתחצף כלפיו, אין לנשלו מהירושה. ושמואל האמורא הורה לתלמידו רב יהודה, שלא יהיה נוכח במקום שמעבירים ירושה, אפילו מבן רע לבן טוב. וכן נפסק בשולחן ערוך (חו"מ שפב, א). ובמקרים קשים, נכון להתייעץ עם תלמיד חכם כיצד לנהוג.
ואב שעושה אפליה בין ילדיו מעורר מחלוקת בין בניו ומחריב את משפחתו. האח המקופח יאשים את אחיו שבחנופתם הרחיקוהו מאביהם כדי ליטול את חלקו בירושה, וינטור להם על כך כל ימיו. גם ילדיו יתרחקו משאר בני המשפחה, והמשפחה תיקרע.
גם הבנים שהוא רוצה לקרב ירגישו בסופו של דבר ריחוק כלפיו. אמנם הם ישמחו על כך שקיבלו ירושה גדולה יותר, אבל כלפי האב ירגישו ניכור. כי הקשר בין ילדים להוריהם צריך להיות מוחלט ונצחי, קשר שאינו תלוי בדבר. ואם יראו הבנים שהקשר אל אביהם תלוי בכבוד או בחנופה שלהם כלפיו, לא יזכרו אותו כאבא טוב, אלא כאדם שרגיש מאוד לכבודו, ואפילו עם בניו נוהג בקטנוניות ונוקם ונוטר.
בן שאינו שומר תורה ומצוות
שאלה: מה הדין כאשר אחד הבנים אינו שומר תורה ומצוות? האם ראוי לנשלו מהירושה?
תשובה: יש לחלק בין מי שלעיתים נכשל בעבירות אבל באופן כללי קשור למסורת, לבין מי שעזב את המסורת לגמרי. מי שנשאר קשור למסורת ראוי שלא לנשלו מהירושה, שכן לגביו יש סיכוי סביר שהוא או בניו יחזרו למסורת ישראל. אבל מי שעזב לגמרי את המסורת, הסיכוי שבניו יחזרו לדרך ישראל סבא קטן, ויש מקום לשקול את נישולו מכל הירושה או מחלקה.
אפשר להציע, כאשר נראה שבן אחד אינו מתכוון לחנך את ילדיו לתורה ומצוות, שחלק נכבד מהירושה יוקצב עבור חינוך תורני לצאצאיך, כלומר עבור מימון התשלומים לנכדים ונינים שיילכו ללמוד במוסדות חינוך דתיים. על ידי כך יינתן עידוד לכל הבנים בלי יוצא מהכלל לשלוח את ילדיהם לחינוך תורני. ומי שישלח את בנו לחינוך חילוני, ממילא יפסיד לעצמו את חלקו, וסכום גדול יותר יעמוד לרשות אלה שישלחו את ילדיהם לחינוך תורני.
האם אפשר להעדיף בן שעוסק בתורה
שאלה: אם בן אחד מלמד בישיבה, ומשכורתו נמוכה יחסית, ויש לו יותר ילדים, האם אפשר לתת לו חלק גדול יותר בירושה?
תשובה: אם המגמה היא להחזיק תלמיד חכם, ואף האחים מבינים זאת, ולא יבואו לידי קנאה, אפשר להוסיף לו בירושה. אבל אם יקנאו בו, אין להפלותו לטובה. וכן למדנו בתורה שיעקב אבינו החשיב את יוסף יותר מאחיו והפלה אותו מעט, אבל כיוון שהאחים לא הכירו במעלתו היתירה, התקנאו בו, וקרע נורא נוצר במשפחת יעקב. וזה שאמרו חכמים: "לעולם אל ישנה אדם בנו בין הבנים, שבשביל משקל שני סלעים מילת שנתן יעקב ליוסף יותר משאר בניו, נתקנאו בו אחיו, ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים" (שבת י, ב).
שאלה: אבל מה הצדק בזה? לשאר הבנים יש פרנסה מסודרת, בית מרווח, חסכונות עבור הילדים, ואילו לבן זה שמלמד תורה אין בית ואין חסכונות עבור הילדים.
תשובה: בעודך בחיים אתה יכול לעזור לו יותר, לעשות עמו הסכם יששכר וזבולון. את זה האחים אולי יכולים להבין, מפני שאין כאן הצהרה מוחלטת שבן זה עדיף עליהם. אבל בירושה עצמה, שבה בא לידי ביטוי היחס הסופי והמוחלט כלפי הילדים, אסור להפלות בלא שהדבר יוסכם ברצון על כולם.
עצה נוספת, לתת אחוז מסוים מהירושה לנכדים, וכך בן זה שיש לו יותר ילדים, יזכה שילדיו יקבלו חלק גדול יותר.
שאלה מהורים לרווקה שהבנים פוסלים בגלל עודף משקל
שאלה: ברוך ה' יש לנו ששה ילדים, מתוכם ארבע בנות, הגדולה בת עשרים ושש. אמנם בהתחלה לא עודדנו אותה להיפגש עם בחורים, כדי שתוכל לסיים את התואר בלי עול משפחה. אבל מאז שסיימה את לימודיה בגיל 23 הספיקה להיפגש עם בחורים רבים, ועדיין לא מצאה את זיווגה. פעמים רבות היא רצתה להמשיך בקשר אבל הבחורים סרבו. הם אפילו לא רצו להמשיך לבדוק, לעמוד על אישיותה וכישרונותיה, ולאחר פגישה אחת הם מנתקים את הקשר. חברות אמרו לי שאולי זה בגלל שהיא סובלת מעודף משקל. נכון, יש לנו במשפחה נטייה להשמנה, אבל זה לא אומר שאנחנו פחות טובות. מדוע הרבנים לא מחנכים את הבנים להסתכל על הדברים החשובים באמת, על האופי, על הפנימיות? האם בגלל שבחורה קצת שמנה לא מגיע לה להתחתן?!
תשובה: דברייך נוגעים ללב, ויהי רצון שביתך תמצא בקרוב את זיווגה, ומתוך הצער שהיא חווה תעמיק את רגישותה, ותזכה להקים בית נפלא, מלא אהבה ושמחה.
אכן רבים חושבים ששמחת הנישואין שלהם תלויה במראה החיצוני, ואם הבחורה לא תהיה ממש יפה בעיניהם, למרות מעלותיה, לא יוכלו לאהוב אותה בשלמות. כדאי לציין שגם בנות רבות מדקדקות במראם החיצוני של הבחורים, ופוסלות בנים טובים מפני שהם קצת מקריחים או קצת מלאים. והאמת אינה כך. המראה החיצוני הוא השער, שדרכו נכנסים, אבל אח"כ שמחת החיים והאהבה תלויים הרבה יותר במידות הטובות וביחסים שמתפתחים בין בני הזוג. בשום פנים לא ניתן לומר שאלה שזכו לבני זוג יפים הם גם מאושרים יותר.
ההסברים אודות "שקר החן והבל היופי" מועילים להחליש במידה מסוימת את הרדיפה אחר היופי, אבל הם אינם מבטלים את ערך היופי. וכיוון שמדובר במצווה שצריכה להיעשות ברצון הלב, כאשר לא מצליחים לעבור את "השער", לא יכולים להתקשר ולאהוב.
אבל אחרי כל מה שאנו מסבירים על "שקר החן והבל היופי", עדיין רבים אינם מצליחים לעבור את השער הזה, ולהתבונן במבט חיובי על המידות הטובות. וכיוון שמדובר במצווה שצריכה להיעשות על ידי הלב, כאשר לא מצליחים לעבור את השער לא יכולים להתקשר ולאהוב.
בדורות האחרונים רווחת התפישה שעודף משקל אינו יפה (אגב, בדורות קודמים הדעה הרווחת היתה הפוכה), ועל כן בנים רבים אינם רוצים להמשיך להיפגש עם בתכם. זה כואב מאוד, אבל תלונות לא יועילו. צריך למצוא את הדרך לצלוח את השער. למשל, לחפש בחור שידוע מלכתחילה שזה לא מפריע לו. כדאי גם שבתכם תתייעץ עם נשים חכמות ומנוסות. ואם אפשר, מוטב גם שתשתדל לרדת במשקל ותעשה התעמלות.
עצה להורים
ועוד עצה חשובה מאוד. אמא שיודעת שלבנותיה יש נטייה להשמנה, צריכה לעודד אותן להתחתן בגיל צעיר. לבנים הצעירים (בני 21-22) המראה החיצוני פחות מפריע. הם יעברו בקלות את השער החיצוני, ותוך זמן קצר יוכלו ליצור עמן קשר אישי טוב, ומתוך כך יראו את מידותיהן הטובות ואת יופיין, ויוכלו להתחתן עמהן בשמחה שלימה.
האם חייבים לנגן בכלי זמר בחתונה?
מעשה אירע שמתה אשתו של מושל מדינה אחת באשכנז, וציווה המושל שלא ינגנו בשום כלי שיר במשך כל שנת האבל עליה, והגיע זמנם של זוג יהודים להינשא. והורה המהרי"ל שלא יעשו נישואין בלא כלי זמר, ואם אי אפשר להם לנגן במקומם, יילכו למקום אחר, ושם יביאו כלי זמר וינגנו לשמחת החתונה (מ"א או"ח שלח, ד).
ומעשה אחר היה באלמן שנשא בתולה, וקרובי הכלה רצו להוליך את הכלה מבית אביה לבית בעלה בתוף וכינור, כמשפט הבנות הבתולות שהיה נהוג במקומם, והבעל מחה וטען שבבית אביה הם יכולים להרבות בשמחה כאוות נפשם, אולם בצאתם מביתה ללכת לביתו אינו רוצה שירבו בשמחה מפני שהוא אלמן. והורה הראנ"ח שאינו יכול לעכב בעדם. והוסיף בעל כנסת הגדולה (הגהות הטור אה"ע סד, ב) שהוא הדין בחתונה, במקום שנהגו לנגן, אין האלמן יכול לומר איני רוצה שינגנו בחתונה.
וכן הדין לגבי סעודה, שאם החתן אינו רוצה לעשות סעודה כמקובל, יכולה משפחת הכלה לכוף אותו לעשות סעודה כראוי להם לפי כבודו ולפי כבודם (אג"מ יו"ד ב, קיב). וכן הדין להיפך, שמשפחת הכלה אינה יכולה לעכב את החתן מלהביא כלי זמר ולעשות סעודה כמקובל.
ערכה של הברכה שמברכים את החתן והכלה
נוהגים לברך בעת החתונה את החתן והכלה בברכת מזל טוב, וכן נוהגים שכל הקהל באים בשבת לברך את החתן בברכת מזל טוב. ואמרו חז"ל שיש מזה תועלת גדולה לחתן ולכלה, ובזכות הברכות שברכו את רות כשנישאה לבועז, ניצל בית דוד מאבדון בשעות קשות. ועל כן אמרו חז"ל שזו מצווה גדולה של גמילות חסד לברך את החתן והכלה (פרקי דרבי אליעזר יז, מסכת סופרים יט, יב).
הקידוש בשבת חתן
כדי לתת צביון למעמדם של החתן והכלה, וכדי שיברכום במזל טוב, נוהגים אחר התפילה בשבת להגיש כיבוד לנאספים. בעבר היו מקומות שנהגו לעשות את השמחה בליל שבת אחר הסעודה - כך נהגו בוורמיזא. וכיום נוהגים להגיש כיבוד אחר תפילת שחרית. ואפשר אולי להציע שבחורף, יעשו את השמחה בלילה, ובקיץ לאחר תפילת שחרית.
_________________
פורסם גם במדור 'רביבים' בעיתון 'בשבע'
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











