ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אל תשאלו - איזה חופש היה לי שנה שעברה. סתם מרחתי את הזמן. לא תכננתי כלום. רציתי לזרום ולהנות מהחיים. בסוף - לא רק שלא עשיתי שום דבר מועיל, גם לא נחתי, והזמן פשוט ברח לי. השנה אני מתכנן מראש - איך להפוך את החופש ליעיל?
חופשה לשם שמים
הרב אריה הנדלר שליט"א - סגן ראש ישיבת ההסדר 'שעלבים'
סימנים בודדים לנו בספר ההלכה, השולחן ערוך, המכילים סעיף אחד בלבד. כך מקובלנו - אם בחר הרב המחבר להציג בפנינו סימן בעל סעיף אחד בלבד, ככל הנראה סימן זה הוא בבחינת מועט שחשיבותו מרובה ולפיכך קבע לו ברכה לעצמו.
אחד הסימנים הללו מצוי בשולחן ערוך אורח חיים סימן רל"א. כה כתב המחבר: "וכן בכל מה שיהנה בעולם הזה לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו. ואמרו חכמים כל מעשיך יהיו לשם שמים, שאפילו דברים של רשות כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם עבודתו שאפילו היה צמא ורעב... יתכוון שיאכל וישתה כפי חיותו לעבוד את בוראו... כללו של דבר חייב אדם לשׂום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו, וכשרואה דבר שיביא לידי עבודת הבורא יתברך יעשהו ואם לאו לא יעשהו, ומי שנוהג כן עובד את בוראו תמיד".
עלינו לזכור, כי עיקרה של החופשה צריכה להיות לשם שמים. איננו בטלים לשם בטלה. אנו מרפים את המתח הלימודי, רק משום שאנו יודעים שנפשנו זקוקה להרפיית המתח הזו. ישנים אנו מעט יותר, רק משום שאנו יודעים שגופנו זקוק הוא למנוחה זו. מסתבר שאם נשפוט את המרכיבים השונים של החופשה על פי אמת מידה זו, תהיה זו חופשה משמעותית שתעמוד בקני המידה ההלכתיים, ואכן תהיה יעילה לצורכי שמים.
זאת ועוד, כיון שכבר נזקקנו לחופשה מהטעמים שהוזכרו, כעת צריכים אנו להשתדל לחבר את החופשה עצמה עם עבודת ה'. לנצל את הזמן לקדש שם שמים ברבים, לקרב יהודים רחוקים, להתענג התענגות אמיתית על ארץ ישראל ונופיה, להתמסר יותר לכיבוד הורים, ללמוד לחיות חיים של קודש גם בעולם שהוא מחוץ לכותלי בתי המדרש. אם ננהג כך, תהיה החופשה בעלת משמעות ערכית, רוחנית ומועילה.
קיץ טוב, פורה, ומרומם!
ראש נקי
הרב דוד סמסון שליט"א - ראש ישיבת 'לך לך ואולפנת 'עדן'
יש מקום לשאול ולברר לגבי החופש או בשמו הישיבתי 'בין הזמנים' - האם החופש הוא בעצם העדר זמן, כלומר מה שמאפיין את החופש הוא היותו מחוץ לזמן הלימוד ואין לו שום ערך עצמי, או שמא ניתן להבין ש'בין הזמנים' הוא מציאות בפני עצמו, כלומר שיש בו ערך חיובי בפני עצמו מלבד היותו רק שלילת זמן הלימוד?
נראה לי שבכך נחלקו רבא ותלמידיו (ברכות ל"ה): "אמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי, כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא" ( בתרגום חופשי: אמר להם רבא לתלמידיו הרבנים - בבקשה מכם, בימי ניסן ובימי תשרי אל תֵּרַאו לפני, כדי שלא תהיו טרודים במזונותיכם כל השנה). רבא מבקש בלשון של בקשה מאת תלמידיו "במטותא מינייכו" אל תגיעו לישיבה בבין הזמנים של ניסן ותשרי. מהעובדה שרבא היה צריך לומר בבקשה מכם, משתמע שהתלמידים אכן רצו לבוא לישיבה גם בחודשים הללו.
נראה שהמחלוקת בין רבא לתלמידיו היתה מסביב לשאלה בה פתחנו - התלמידים סברו שבין הזמנים הוא סך הכל חוסר זמן של לימוד תורה ואין לו כל ערך בפני עצמו, לפיכך הם רצו למעט כמה שאפשר את הזמן של ביטול תורה. אולם רבא מלמד את תלמידיו ואותנו דבר גדול - בין הזמנים אינו רק העדר זמן של לימוד, אלא יש בו עניין וצורך חשוב בפני עצמו, לפיכך הוא ביקש מתלמידיו בלשון בקשה, שלא יבואו לישיבה בבין הזמנים אלא ינצלו את הזמן לצורכיהם, בכדי שיוכלו ללמוד בלי הפרעות במשך השנה.
בדומה לכך ישנה הלכה, שכל אות בספר תורה שאינה מוקפת בלבן פסולה (שו"ע או"ח ל"ב), ושלא רק האותיות של הספר תורה קדושות, אלא גם הלבן שמסביב נחשב לקדוש וחייב בגניזה (שבת צ').
לאור זאת, אני סבור שכשם שמצוה ללמוד בשקידה במשך הזמן מבלי לבטל תורה, כך מצוה לנצל את החופש ובין הזמנים לפרנסה, לסידורים או למנוחה. כן למנוחה! כלומר ללכת לים, לטייל, ולנוח ובלבד שיכוון לבו לשם שמים. אין לי ספק שאי אפשר להתחיל את זמן אלול ושנת הלימודים או העבודה החדשה, מבלי לנוח לפניהם מנוחה משמעותית.
"בכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ".
"וְקוֹיֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".
לתפוש את הרגע
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבת 'מצפה יריחו'
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין ז"ל היה תלמיד חכם גדול, ובעל ידע נרחב במדעים. פעם כשנשאל כיצד הצליח לרכוש בקיאות כה רבה בתורה ובמדע? השיב - הדבר עלה בידי, מפני שלא למדתי מספר מקצועות בפרק חיים אחד. בימי נערותי עסקתי אך ורק בתורה ואחר כך התמסרתי, להבדיל, ללימודי מדעים, וכיוון שהתרכזתי בתחום אחד הצלחתי לקנותו.
זו היתה דרכו של הרב לוין ז"ל, אולם כמעט כולנו נוהגים פעמים רבות אחרת. אנו רוצים להספיק הרבה בחיים ומנסים לעשות הכל בבת אחת, ולעיתים רבות יוצא שכרנו בהפסדנו. לדוגמא: יש אנשים שקוראים עלוני פרשת שבוע בזמן התפילה (מכירים מישהו כזה?). הם עושים זאת מתוך רצון טוב לזכות גם להתפלל וגם ללמוד תורה, אלא שבדרך כלל התפילה יוצאת נפסדת.
מעבר לכך שריכוז בנושא בו אנו עוסקים הופך אותנו ליעילים יותר, יש כאן גם רעיון רוחני עמוק: הרב קוק (מוסר אביך ב, ב) מבאר את הפסוק "בכל דרכיך דעהו", שהאדם צריך לבקש את הקב"ה בדרך ובתחום בו הוא עוסק כרגע, ולא לחשוב באותו זמן על דרכים ותחומים אחרים, כי הקב"ה נמצא בכל מקום ובכל דרך, ו"כיוון שהוא עוסק בעבודה זו הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דווקא, ובה ימצאנו ולא במקום אחר". לכן - בשעה שאדם לומד תורה יתרכז בלימודו ויעמיק בו ולא יחשוב על תחומים אחרים, וכשעוסק בגמילות חסדים יחשוב רק על עצות איך להוסיף בגמילות חסדים, וכן הלאה.
עיקרון זה מצאנו גם בלוח השנה היהודי - בכל פעם אנו פוגשים את רבונו של עולם בדרכים אחרות: בראש השנה - בתקיעת שופר, בסוכות - בישיבה בסוכה, וודאי שמי שיתקע בשופר בסוכות לא קיים מצווה. כך גם בזמן החופש - אל לנו לחשוב, שה' מצפה מאתנו את אותם הציפיות של ימי הלימודים. עלינו לבקשו בדרך המיוחדת לחופש : בגמילות חסדים, במנוחה, בטיולים, בכיבוד הורים, בהתנדבות למשימות לאומיות חשובות שלא התפנינו להם בזמן הלימודים , לדוגמא: חומש, סיבוב שערים, שדרות ועוד. החופש זו גם הזדמנות מצוינת להתפלל בנחת ובכוונה, ל"חפש" קצת את עצמנו, וכמובן - ללמוד תורה מתוך בחירה והזדהות. בהצלחה לכולנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
