ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
אל תשאלו - איזה חופש היה לי שנה שעברה. סתם מרחתי את הזמן. לא תכננתי כלום. רציתי לזרום ולהנות מהחיים. בסוף - לא רק שלא עשיתי שום דבר מועיל, גם לא נחתי, והזמן פשוט ברח לי. השנה אני מתכנן מראש - איך להפוך את החופש ליעיל?
חופשה לשם שמים
הרב אריה הנדלר שליט"א - סגן ראש ישיבת ההסדר 'שעלבים'
סימנים בודדים לנו בספר ההלכה, השולחן ערוך, המכילים סעיף אחד בלבד. כך מקובלנו - אם בחר הרב המחבר להציג בפנינו סימן בעל סעיף אחד בלבד, ככל הנראה סימן זה הוא בבחינת מועט שחשיבותו מרובה ולפיכך קבע לו ברכה לעצמו.
אחד הסימנים הללו מצוי בשולחן ערוך אורח חיים סימן רל"א. כה כתב המחבר: "וכן בכל מה שיהנה בעולם הזה לא יכוון להנאתו אלא לעבודת הבורא יתברך כדכתיב בכל דרכיך דעהו. ואמרו חכמים כל מעשיך יהיו לשם שמים, שאפילו דברים של רשות כגון האכילה והשתיה וההליכה והישיבה והקימה והתשמיש והשיחה וכל צרכי גופך יהיו כולם לעבודת בוראך או לדבר הגורם עבודתו שאפילו היה צמא ורעב... יתכוון שיאכל וישתה כפי חיותו לעבוד את בוראו... כללו של דבר חייב אדם לשׂום עיניו ולבו על דרכיו ולשקול כל מעשיו במאזני שכלו, וכשרואה דבר שיביא לידי עבודת הבורא יתברך יעשהו ואם לאו לא יעשהו, ומי שנוהג כן עובד את בוראו תמיד".
עלינו לזכור, כי עיקרה של החופשה צריכה להיות לשם שמים. איננו בטלים לשם בטלה. אנו מרפים את המתח הלימודי, רק משום שאנו יודעים שנפשנו זקוקה להרפיית המתח הזו. ישנים אנו מעט יותר, רק משום שאנו יודעים שגופנו זקוק הוא למנוחה זו. מסתבר שאם נשפוט את המרכיבים השונים של החופשה על פי אמת מידה זו, תהיה זו חופשה משמעותית שתעמוד בקני המידה ההלכתיים, ואכן תהיה יעילה לצורכי שמים.
זאת ועוד, כיון שכבר נזקקנו לחופשה מהטעמים שהוזכרו, כעת צריכים אנו להשתדל לחבר את החופשה עצמה עם עבודת ה'. לנצל את הזמן לקדש שם שמים ברבים, לקרב יהודים רחוקים, להתענג התענגות אמיתית על ארץ ישראל ונופיה, להתמסר יותר לכיבוד הורים, ללמוד לחיות חיים של קודש גם בעולם שהוא מחוץ לכותלי בתי המדרש. אם ננהג כך, תהיה החופשה בעלת משמעות ערכית, רוחנית ומועילה.
קיץ טוב, פורה, ומרומם!
ראש נקי
הרב דוד סמסון שליט"א - ראש ישיבת 'לך לך ואולפנת 'עדן'
יש מקום לשאול ולברר לגבי החופש או בשמו הישיבתי 'בין הזמנים' - האם החופש הוא בעצם העדר זמן, כלומר מה שמאפיין את החופש הוא היותו מחוץ לזמן הלימוד ואין לו שום ערך עצמי, או שמא ניתן להבין ש'בין הזמנים' הוא מציאות בפני עצמו, כלומר שיש בו ערך חיובי בפני עצמו מלבד היותו רק שלילת זמן הלימוד?
נראה לי שבכך נחלקו רבא ותלמידיו (ברכות ל"ה): "אמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי, כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא" ( בתרגום חופשי: אמר להם רבא לתלמידיו הרבנים - בבקשה מכם, בימי ניסן ובימי תשרי אל תֵּרַאו לפני, כדי שלא תהיו טרודים במזונותיכם כל השנה). רבא מבקש בלשון של בקשה מאת תלמידיו "במטותא מינייכו" אל תגיעו לישיבה בבין הזמנים של ניסן ותשרי. מהעובדה שרבא היה צריך לומר בבקשה מכם, משתמע שהתלמידים אכן רצו לבוא לישיבה גם בחודשים הללו.
נראה שהמחלוקת בין רבא לתלמידיו היתה מסביב לשאלה בה פתחנו - התלמידים סברו שבין הזמנים הוא סך הכל חוסר זמן של לימוד תורה ואין לו כל ערך בפני עצמו, לפיכך הם רצו למעט כמה שאפשר את הזמן של ביטול תורה. אולם רבא מלמד את תלמידיו ואותנו דבר גדול - בין הזמנים אינו רק העדר זמן של לימוד, אלא יש בו עניין וצורך חשוב בפני עצמו, לפיכך הוא ביקש מתלמידיו בלשון בקשה, שלא יבואו לישיבה בבין הזמנים אלא ינצלו את הזמן לצורכיהם, בכדי שיוכלו ללמוד בלי הפרעות במשך השנה.
בדומה לכך ישנה הלכה, שכל אות בספר תורה שאינה מוקפת בלבן פסולה (שו"ע או"ח ל"ב), ושלא רק האותיות של הספר תורה קדושות, אלא גם הלבן שמסביב נחשב לקדוש וחייב בגניזה (שבת צ').
לאור זאת, אני סבור שכשם שמצוה ללמוד בשקידה במשך הזמן מבלי לבטל תורה, כך מצוה לנצל את החופש ובין הזמנים לפרנסה, לסידורים או למנוחה. כן למנוחה! כלומר ללכת לים, לטייל, ולנוח ובלבד שיכוון לבו לשם שמים. אין לי ספק שאי אפשר להתחיל את זמן אלול ושנת הלימודים או העבודה החדשה, מבלי לנוח לפניהם מנוחה משמעותית.
"בכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ".
"וְקוֹיֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים יָרוּצוּ וְלֹא יִיגָעוּ יֵלְכוּ וְלֹא יִיעָפוּ".
לתפוש את הרגע
הרב נתנאל יוסיפון שליט"א - ר"מ בישיבת 'מצפה יריחו'
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין ז"ל היה תלמיד חכם גדול, ובעל ידע נרחב במדעים. פעם כשנשאל כיצד הצליח לרכוש בקיאות כה רבה בתורה ובמדע? השיב - הדבר עלה בידי, מפני שלא למדתי מספר מקצועות בפרק חיים אחד. בימי נערותי עסקתי אך ורק בתורה ואחר כך התמסרתי, להבדיל, ללימודי מדעים, וכיוון שהתרכזתי בתחום אחד הצלחתי לקנותו.
זו היתה דרכו של הרב לוין ז"ל, אולם כמעט כולנו נוהגים פעמים רבות אחרת. אנו רוצים להספיק הרבה בחיים ומנסים לעשות הכל בבת אחת, ולעיתים רבות יוצא שכרנו בהפסדנו. לדוגמא: יש אנשים שקוראים עלוני פרשת שבוע בזמן התפילה (מכירים מישהו כזה?). הם עושים זאת מתוך רצון טוב לזכות גם להתפלל וגם ללמוד תורה, אלא שבדרך כלל התפילה יוצאת נפסדת.
מעבר לכך שריכוז בנושא בו אנו עוסקים הופך אותנו ליעילים יותר, יש כאן גם רעיון רוחני עמוק: הרב קוק (מוסר אביך ב, ב) מבאר את הפסוק "בכל דרכיך דעהו", שהאדם צריך לבקש את הקב"ה בדרך ובתחום בו הוא עוסק כרגע, ולא לחשוב באותו זמן על דרכים ותחומים אחרים, כי הקב"ה נמצא בכל מקום ובכל דרך, ו"כיוון שהוא עוסק בעבודה זו הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דווקא, ובה ימצאנו ולא במקום אחר". לכן - בשעה שאדם לומד תורה יתרכז בלימודו ויעמיק בו ולא יחשוב על תחומים אחרים, וכשעוסק בגמילות חסדים יחשוב רק על עצות איך להוסיף בגמילות חסדים, וכן הלאה.
עיקרון זה מצאנו גם בלוח השנה היהודי - בכל פעם אנו פוגשים את רבונו של עולם בדרכים אחרות: בראש השנה - בתקיעת שופר, בסוכות - בישיבה בסוכה, וודאי שמי שיתקע בשופר בסוכות לא קיים מצווה. כך גם בזמן החופש - אל לנו לחשוב, שה' מצפה מאתנו את אותם הציפיות של ימי הלימודים. עלינו לבקשו בדרך המיוחדת לחופש : בגמילות חסדים, במנוחה, בטיולים, בכיבוד הורים, בהתנדבות למשימות לאומיות חשובות שלא התפנינו להם בזמן הלימודים , לדוגמא: חומש, סיבוב שערים, שדרות ועוד. החופש זו גם הזדמנות מצוינת להתפלל בנחת ובכוונה, ל"חפש" קצת את עצמנו, וכמובן - ללמוד תורה מתוך בחירה והזדהות. בהצלחה לכולנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









