ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מלחמת "חרבות הברזל"
אתייחס לנושא שלא קל לעסוק בו: היחס לראשי מערכת הביטחון. הנושא טעון ומורכב, מפני שכל אחד מראשי מערכת זו הקדיש שנים רבות מחייו לאחד התפקידים החשובים והמקודשים ביותר - ביטחון ישראל, ופגיעה בכבודו עלולה להיגרר לפגיעה בכבוד התפקיד המקודש שלו. עם זאת, ככל מערכת, גם מערכת הביטחון צריכה לעמוד בפני ביקורת, וראשיה חייבים לשתף פעולה עם הביקורת גם כשהיא נוקבת. ביטחון ישראל תלוי בכך.
בפועל, למרות תקציבי העתק וכוח האדם האיכותי שעמדו לרשותה, מערכת הביטחון כשלה בהבנת האויב שהפתיע אותה בשמחת תורה תשפ"ד, ובמשך קרוב לשנתיים לא הצליחה להכריע את החמאס. ייתכן שרבים במערכת הביטחון גם לא מבינים שמבחינת האויב הערבי מצב זה נחשב ניצחון לחמאס, ומעודד את כל שונאי ישראל לתכנן את המערכה הבאה נגדנו על כל הכרוך בכך, ובינתיים הם פוגעים במעמדה הבין־לאומי של מדינת ישראל, ומערערים את ביטחונם של יהודי העולם.
הפנסיות הלא חוקיות
בתוך כך, במשך שנים עברו הרמטכ"לים על החוק, ותוך הסתרת העניין מהחשב הכללי הוסיפו במשך שנים כ־17 אחוזים על תשלום הפנסיות הניתנות כחוק. תוספת זו מגיעה לסך 1.7 מיליארד שקלים בשנה. גם בלא תוספת זאת, הפנסיה של יוצאי צה"ל גבוהה פי חמישה לערך מהפנסיה המקבילה בשירות המדינה. עוד צריך לציין שרק 20 אחוזים ממקבלי הפנסיה הצבאית שירתו כלוחמים.
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
775 - מקום הנחת התפילין
776 - שכר אנשי מערכת הביטחון
777 - ציצית ותפילין לנשים
טען עוד
להתנגד להעלאת שכר בעת כישלון
הנחת יסוד בכל מערכת היא שאחרי הצלחה מתגמלים את העובדים ומשפרים את שכרם, ואחרי כישלון מפחיתים את השכר, או לכל הפחות לא מעלים אותו. יתר על כן, נציגי מערכת הביטחון לא שיתפו באמת את חברי ועדת החוץ והביטחון בדיווחים על מה שקורה ועל ההיערכות לעתיד. כששאלו אותם שאלות קשות, הם עשו את עצמם נעלבים וסירבו למלא את חובתם ולענות כראוי. כך גם נהגו כלפי שרים בממשלה. לעיתים אמרו חצאי אמת ואולי אף שיקרו ממש. שום מנוף לחץ לא היה עליהם, עד שגם ראש הממשלה נאלץ לומר שצה"ל שייך למדינת ישראל ולא מדינת ישראל לצה"ל. כך קורה עתה לגבי מינוי הבכירים בצה"ל, כאשר הרמטכ"ל מנסה לנטרל את שר הביטחון, נציג הציבור, מהשפעה על המינויים שיעצבו את דמותו של צה"ל לשנים הבאות.
נוכח מצב זה, החובה הבסיסית של חברי הכנסת, נציגי הציבור, שלא לאשר את התשלומים הלא חוקיים. רק לאחר שנזכה בעזרת ה' לניצחון מובהק, ויהיה ברור שמערכת הביטחון תיקנה את עצמה ומוכנה לקבל עליה לפעול בנאמנות בשליחות הציבור, יהיה מקום לדון ברצינות בכל מערכת הפיקוד והשכר הצה"לית, ולשקול האם נכון לאשר העלאות או שמא צריך לקצץ, כאשר הדיון מביא בחשבון את כל הצרכים הביטחוניים.
מרכיב חשוב בחשבון הנפש שמערכת הביטחון צריכה לעשות הוא ההיצמדות לחוק ולמטרות הצבא, ולא לפעול על פי דעת הקהל העולמית בתקשורת ובאקדמיה. אישור פעולה לא חוקית שהתקיימה במשך שנים רבות, רק תחריף את מחלתה של מערכת הביטחון.
בשלב הראשון, קבוצת חברי כנסת מוועדת החוץ והביטחון בהובלתו של חבר הכנסת עמית הלוי סירבו לאשר את העלאה הלא חוקית. אולם ראשי מערכת הביטחון לוחצים מאוד. נקווה ששליחי הציבור, ראש הממשלה, שר הביטחון וחברי ועדת החוץ והביטחון, ימלאו את תפקידם ולא יאשרו את הגדלת הפנסיה תוך המשך הזלזול בחוק ובנציגי הציבור.
חיילנו הקרביים
בתוך כך אי אפשר לא לבטא צער, כאב ותסכול על היחס של ראשי המערכת הצבאית לחיילינו הקרביים, שמחרפים את נפשם על הגנת העם והארץ בחיל רגלים ובשריון, בעיקר משרתי המילואים. הציוד הצבאי שלהם לקוי, וחיילים יקרים וקדושים נפגעים בעקבות זאת. איך ייתכן שלא נמצא התקציב לכך? שנתיים בלבד של הסבת תשלומי הפנסיה הלא חוקיים לכך, שהיו עולים לסך של כ־3.5 מיליארד שקלים, היו מאפשרים לצייד את חיל הרגלים והשריון בכל הנדרש.
להכפיל את משכורתם
צריך לתקן את היחס לחיילי המילואים הקרביים שמסכנים את נפשם בשביל כולנו. צריך להכפיל את משכורתם של כל המשרתים בחזית מתחילת המלחמה ועד היום. אך צריך לשים לב שוב פעם, שלא ייתנו את רוב התקציב למי שאינם זכאים לכך. הכפלת השכר ראויה לחיילים שסיכנו את נפשם, לאלה ששירתו בעזה ובשאר מקומות שבהם נהרגו ונפצעו חיילים, ולא לחיילים ששירתו בעורף או בתפקידי שמירה בשאר החזיתות, למרות תפקידם החשוב. זו החובה של כולנו כלפי החיילים הקרביים הקדושים במילואים ובסדיר.
הנחת תפילין על יד שמאל
מניחים את התפילין על יד שמאל. שלושה טעמים הובאו לכך בתלמוד (מנחות לז, א):
א. נאמר: "וקשרתם לאות על ידך" (דברים ו, ח), וסתם יד שבתנ"ך היא יד שמאל, שנאמר: "ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים" (שופטים ה, כו).
ב. נאמר: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך. וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים ו, ח-ט), למדו חכמים שביד שבה כותבים מזוזה צריך גם לקשור את התפילין, וכיוון שרגילים לכתוב ביד ימין צריך לקשור את התפילין ביד ימין על היד השמאלית.
ג. דרשו חכמים מכך שנאמר "והיה לאות על ידכה" (שמות יג, טז), בתוספת האות ה"א, שצריך להניח את התפילין על היד הכהה, שהיא היד החלשה.
שינה והניח את התפילין על יד ימין, לא יצא ידי חובתו.
דין איטר (שמאלי)
כעשרה אחוזים מבני האדם הם איטרים (שמאליים), ואיטר צריך להניח תפילין על ידו הימנית כי היא ידו החלשה. אומנם לדעת המאירי והמקובלים גם איטר מניח בשמאל, כי הולכים אחר שמאל העולם, שכן מקום התפילין כנגד הלב, ומקום הלב הוא בצד שמאל. אולם לדעת רוב הפוסקים ככולם, איטר צריך להניח על יד ימין, כי המצווה אינה להניח על יד שמאל, אלא על היד החלשה, וכיוון שאצל איטר היד החלשה היא הימנית, עליה הוא צריך להניח את התפילין. אומנם מי ששולט בשתי ידיו מניח תפילין בשמאלו, וכרוב האנשים (מנחות לז, ב).
חייל שנקטעה ידו
החייל הלוחם יהונתן מאיר מעטוף, שזכה להשתתף בחיסול רבי מחבלים, נפצע קשה לפני כמה חודשים וידו הימנית נקטעה עד המרפק. הוא שמאלי, כך שהיה מניח תפילין על יד ימין. עוד בעת הפינוי במסוק הוא שאל את הרופא, שהיה דתי, האם יוכל להניח תפילין. כשהרופא אמר שמקום הנחת התפילין נשאר, והוא יכול להניח תפילין, שמח ונרגע. עכשיו הוא נמצא בשיקום. יהי רצון שיזכה להקים משפחה מפוארת, למצות את הכישרון שלו בתחום ההנדסה לתפארת התורה, העם והארץ.
דין מי שאינו שמאלי לגמרי
כאחוז אחד עד שני אחוזים מבני האדם אינם ימניים או שמאליים לגמרי. שלוש דעות ישנן בדין מי שכותב ביד אחת וידו השנייה היא החזקה.
א) מניח על היד החלשה (תרומה, רא"ש, מרדכי, גר"א, ערוך השולחן כז, טז).
ב) מניח על היד שאינו כותב בה (בית יוסף בהבנת הסמ"ק ורבנו יחיאל; שולחן ערוך כז, ו; מגן אברהם, שולחן ערוך הרב, חלק א').
ג) כל אימת שהוא כותב ביד ימינו או שהיא ידו החזקה או שהוא עושה בה כמה מלאכות חשובות, הוא נחשב כשולט בשתי ידיו ויניח על יד שמאל (תוספות, רבנו פרץ, ב"ח, ארצות החיים ובן איש חי).
ובשו"ת יביע אומר (חלק ו, אורח חיים ב), כתב שהולכים אחר הכתיבה, אבל מספק יניח לאחר התפילה גם על ידו השנייה. מנגד, כתב בשו"ת אגרות משה (אורח חיים ד, יא) שלא מסתבר להורות להניח על שתי הידיים, "שהוא טרחא גדולה ולא מצינו בספרי רבותינו עצה כזה".
הלכה למעשה
ראוי לכל אדם לנהוג כפי שיורה לו רבו. ודעתי נוטה לדעה השלישית, שכל אימת שהוא כותב ביד ימינו או שהיא ידו החזקה או שהוא עושה בה מלאכות חשובות, יניח בשמאל, וכפי שכתב מו"ר הרב מרדכי אליהו זצ"ל בהסכמתו לפניני הלכה (תשנ"ג). וכך נראה, משום שכאשר מדייקים בדברי הראשונים מוצאים שבכל מצב של ספק, כאשר מורים להניח על יד שמאל, מורים כדעת רוב הראשונים. כמו כן, כך היא ההדרכה הראויה לפי הקבלה. ויש לצרף את הסוברים שבדיעבד גם שמאלי שהניח בשמאל יצא.
בנוסף לכך, בדרך כלל, במקרים שבהם יש התלבטות אם האדם שמאלי, לא מצוי שהחלוקה חדה בין כתיבה לכוח, וממילא גם הרוצים לנהוג לפי הכוח או לפי הכתיבה נמצאים בספקות גדולים. ולא נתנה התורה את דבריה לשיעורים שירבו בהם הספקות, ופתרון הספק שכל אימת שהוא קצת ימני, הרי שהוא שולט בשתי ידיו, ויניח בשמאל. זאת ועוד, רבים מהסוברים שהכותב בשמאל יניח בימין, מודים שאם מטבעו היה ימני והרגיל את עצמו לכתוב בשמאל, יניח על שמאל (מגן אברהם כז, י; משנה ברורה כז). בפועל, קשה לדעת מדוע זה שידו החזקה היא יד ימין כותב בשמאל, אולי הרגיל את עצמו לכך מסיבה חיצונית, כגון שישב ליד ילד שהפריע לו לכתוב בימין, או שידו הימנית הייתה פצועה כשהתחיל לכתוב.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
