ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
ישנם שני סוגי מנגלים, מנגל גחלים ומנגל חשמלי.
לגבי מנגל על גחלים, אם נמצא במקום שחושש שהשתמשו בו לדברים אסורים הוא נאסר ואין להשתמש בו בשום אופן ללא הכשרה. אלא שיש חילוק בין חלק המגש התחתון שעליו מניחים את הגחלים, שאז ההנחה היא שכל דבר שנופל בו נשרף מחום האש וכן המגש עצמו נכשר תדיר ע״י החום, לבין חלק הרשת שנותנים עליה את האוכל עצמו שהכשרתו היא ע״י ליבון חמור, כלשונו של השלחן ערוך (סימן תנ"א ס״ד): "כלים שמשתמשים בהם על ידי האור, כגון שפודים ואסכלאות וכיוצא בהם צריכים ליבון, והליבון הוא עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם".
כמו כן חובה להכשיר את המכסה של המנגל, שגם הוא נאסר ע״י זיעה וריח האוכל הנצלה על גבי המנגל, אלא אם כן כוונתו להשאיר את המנגל פתוח כל הזמן ללא הכיסוי.
והדרך להכשיר את רשת המנגל הוא להדליק גחלים על המנגל, ולראות שהרשת תדאדם מחום האש ויהיו ניצוצות של אש יוצאות ממנה. אלא שיש לדעת שרק חומר ברזל מתאדם מחום האש, והיום הרבה מהרשתות עשויות מחומר אלומיניום שאינו מתאדם מחום האש (שלחן הלוי עמוד רלה), לכן מספיק להדליק את האש למשך זמן שיש לשער שאם הרשת היתה עשויה מברזל היא היתה נעשית לאדום לוהט. מכל מקום כיון שאין לנו את המודד הנ״ל שקבעו חז״ל, לכן ידליק את הגחלים ויסגור את הכיסוי עד שברור לנו שעבר מספיק זמן שהרשת התלבנה בשיעור של ליבון חמור.
ובמידה שנעשה ליבון חמור כהלכה, כל ממשות לכלוכי האוכל הדבוקים על גבי המנגל ישרפו כליל וכן הבליעות האסורות, והמנגל יוכשר. אמנם לא יסתמך בזה רק על השארה בלבד, אלא יבדוק ויתבונן אם באמת הכל נשרף, שמהנסיון נמצא שאחר הליבון יש מקומות שרואים בחוש שהשמנונית עדיין בעינה, וניתן לבדוק זאת על ידי שרואים שהמקום עדיין דביק מן האוכל. ועוד אפשר לבדוק זאת על ידי שינגב את המנגל בחוזקה במפית נייר ויראה אם יש על גבי אותה המפית שמנונית, ואם אכן נמצא שמנונית בנייר הרי שהרשת ושאר החלקים עדיין אינם נקיים ומוכשרים דיים.
אכן למעשה מכיון שקשה לשער כמה זמן לוקח למתכת אלומיניום כזו להתאדם ולהוציא ניצוצות, ועוד שהנסיון מלמד שחלקי המנגל לא מתנקים לחלוטין מחום האש, לכן מומלץ ביותר להחליף את הרשת, ולגבי כיסוי המנגל יש עיצה להשאירו פתוח בעת צליית המאכלים.
והכשר מנגל חשמלי יותר בעייתי כיון שאין את האפשרות להבעיר בו אש, לכן אי אפשר להכשירו בליבון חמור. ואם כן ניתן להבעיר שם אש על ידי גחלים וכדומה, ולודאות שהוכשר כראוי דינו שווה למנגל הגחלים שהסברנו לעיל, ולפני שיעשה כן יוודא שבעלי המקום מסכימים שילבנו את המכשיר, כיון שהקלקול בזה מצוי.
ועוד יש לדעת שגם את המלקחיים והשיפודים יש ללבן באש באופן שהסברנו לעיל, כיון שהדרך הוא שמשתמשים בהם על האש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
