ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- תשובה
וכמה יסודות לחיינו ניתן ללמוד מפרשת התשובה (דברים ל, א – יד) המופיעה בפרשתנו:
א. וודאות התשובה - התורה מעידה שעם ישראל בעתיד ישוב בתשובה. כלומר התשובה היא תהליך שבוודאות יתקיים בעולם, 'והיה כי יבואו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה וגו' והשבות אל לבבך'. וכן לשון הרמב"ם (הלכות תשובה ז, ה) על פי פסוק זה 'וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין וכו'. ואם כן היכן הבחירה החפשית? אלא שמדובר על כלל ישראל שבוודאות יחזור בתשובה ויגאל, ולכל יחיד ויחיד יש בחירה אם להיות חלק מהמהלך הכללי הזה, או לא. משל לרכבת שנוסעת אל היעד הנכסף אל מקום האושר, ומידי פעם עוצרת בתחנות ויש אפשרות לאנשים לעלות אליה, יש בחירה לכל אחד אם לעלות ולהצטרף אליה, או חלילה להישאר מאחור ולהפסיד. והתורה מצווה אותנו 'ובחרת בחיים', להצטרף ולעלות לרכבת התשובה והגאולה.
ב. פתחו לי פתח – בפרשת התשובה אנו רואים, כי עם ישראל מתעורר התעוררות ראשונית לשוב, והקב"ה מיד משפיע עליהם שפע טוב וגדול מחזק אותם. תחילה התעוררות מצד ישראל 'והשבות אל לבבך', 'ושבת עד ה' אלקיך', ואז הקב"ה מצדו מחזק את ישראל 'ושב ה' אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים', ואחר כך 'והביאך ה' אל הארץ אשר ירשו אבותיך וירשתה והטבך והרבך מאבותיך' ולבסוף 'ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך'. עם ישראל פותח פתח כחודו של מחט, והקב"ה פותח פתח כפתחו של אולם. וזהו לימוד גדול לעניין התשובה, על האדם רק לפתוח את הפתח הראשוני רק שיהיה באופן אמיתי מעומק הלב, ויתקיים בו: 'הבא ליטהר מסייעין אותו' (שבת קד.). והרמב"ן למד מכאן על ההבטחה לעתיד לבוא שיתבטל היצר הרע, ויבואו הימים של תיקון העולם שהכל ידעו את ה'.
ג. קלות התשובה – לפי ההסבר ש'המצוה הזאת' הכוונה למצוות התשובה (רמב"ן, ספורנו). רואים שהתשובה היא לא דבר רחוק מהאדם, אלא נמצאת בתוכו. הנשמה כמהה לתשובה, האדם רק צריך להיפתח ולהקשיב לרחשי לבו הפנימי – ומיד ישוב. וזה גם קרוב אליו ביישום: 'בפיך ובלבבך לעשותו'. אם רק יתוודה בפיו ויכוון בלבבו למה שאומר, ויקבל להבא לעשות כרצון ה', תתקבל תשובתו.
ד. מעלת התשובה - על ידי התשובה (ובפרט בתשובה מאהבה) אדם לא רק חוזר אל המצב שהיה בו לפני החטא, אלא מגיע למעלה יותר גדולה ממה שהיה קודם לכן, וכפי הבטחת התורה שלאחר שעם ישראל ישוב אל הארץ מהגלות הארוכה יתקיים בו: 'וירשתה והיטבך והרבך מאבותיך'.
נתעורר בימי רצון אלו לשוב בתשובה שלמה ועל ידה נזכה אל הגאולה השלמה כהבטחת התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
