ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- שמיני
- שבת ומועדים
- פסח
- חודש ניסן
ואם נתבונן נראה שעניינם של פרשת שמיני וחודש ניסן חד הוא: גילוי והופעת השכינה בעולם. וכן יום חנוכת המשכן המתואר בפרשה, הוא בדיוק ראש חודש ניסן (רש"י בתחילת הפרשה ד"ה 'ויהי ביום השמיני' – שמיני למילואים הוא ראש חודש ניסן וכו').
הפרשה פותחת במילים 'ויהי ביום השמיני' – יום השמיני למילואים, ומספר שמונה רומז להופעה שמעל הטבע (מהר"ל). כי כאשר קם המשכן, השכינה שהיא מעל הטבע, שרתה עליו. וכן חודש ניסן הוא חודש הניסים שנעשו לישראל ביציאת מצרים ובקריעת ים סוף, ניסים שהיו כולם מעל הטבע, בבחינת 'גאולה מלמעלה' שכולה נעשית על ידי ה', וכמו שאומרים בהגדה: 'אני ולא מלאך אני ולא שרף אני ולא שליח'. ולכן בסדר החודשים, חודש ניסן הוא החודש הראשון, היינו חודש הראשון לסדר האלוקי של הופעת ה' בעולם. ובחודש זה התברר לעולם שיש הנהגה שהיא מעל הטבע, והיא מנהיגה את הטבע, ויש קשר בינה לבין הטבע.
הדרך לזכות להשראת שכינה
ואכן עם ישראל זכה בחודש ניסן, חודש הגאולה ממצרים, לראות גילויים שמעל הטבע, וכן זוהי מגמת הקמת המשכן, להשרות השכינה בישראל שהיא מעל הטבע.
ואולם בהקמת המשכן, אירע גם אסון, כשנדב ואביהוא בני אהרן הקטירו אש זרה אשר לא ציוה אותם ה', ונהרגו מיד במקום ואף שעשו זאת מתוך כוונה טובה להתקרב לה', מכל מקום עשו מה שלא הצטוו. ומכאן למדנו עיקרון יסודי בעבודת ה', שהדרך להגיע אל השראת השכינה, היא רק על ידי דבקות בצו האלוקי, במילוי רצון ה', ולא שאנחנו נחליט איך להתקרב אליו. וכמאמר המלאך שהתגלה בחלום למלך כוזר ש'כוונתך רצויה אך מעשיך אינם רצויים' (הכוזרי), כי הוא המציא לעצמו עבודה שעל ידה יתקרב לאל, ולא בזה ה' חפץ, אלא בכך שיעשו מצוותיו וחוקיו. וכן מאמר הפסוק בפרשתנו (ויקרא ט, ו) "ויאמר משה זה הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'", דורשים בחסידות, אם 'זה הדבר אשר ציוה ה' תעשו' אז "וירא אליכם כבוד ה'" - כדי לזכות להשראת השכינה, צריך לעשות בדיוק כפי שציוה ה'.
ולכן דווקא בעשיית המשכן המבטא את הדרך להשראת השכינה, מופיע במספר רב של פעמים שעשו הכל 'כאשר ציוה ה' את משה' (כ-17 פעמים בפרשת פקודי וכן כ-7 פעמים בעבודת המילואים בפרשת צו, ועוד פעמיים בפרשת שמיני, באחת מהן (ויקרא ט, כא) כתוב: 'כאשר ציוה משה' והיינו כאשר ציוה ה').
נזכה להיות דבקים במצוות ומתוך כך נזכה להשראת השכינה בבתינו ובמעשה ידינו, ובעיקר נזכה לבניין בית המקדש שהוא מקום השראת השכינה המרכזי בעולם, וממנו תופיע השכינה בשלמותה לעם ישראל ולעולם כולו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.











