ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- חינוך ילדים ותלמידים
עם פתיחת שנת הלימודים שוב עולה על הפרק סוגית חינוך הילדים. ויש לדעת שחינוך אינו מסתכם רק בשליחת הילד לישיבה ברמה טובה והכוונתו במסלול הישר, אלא חינוך אמיתי דורש אסטרטגיה, מחשבה ותכנון, לצד ליווי תמידי המתאים את צורת החינוך לתכונות נפשו של הילד. פרשת השבוע מדגישה כמה מן הרעיונות הנוגעים בלב ליבה של סוגית חינוך הילדים, הבה נלמד כיצד התורה מדריכה אותנו וננסה להפנים את מסריה.
הפרשה עוסקת בבן סורר ומורה, התורה מתארת כיצד למרות התראות וענישה, הילד ממשיך בדרך של זלילה, פריקת עול וחוסר כבוד לסמכות. חז"ל מסבירים שאף שאין חטאיו לעת עתה גדולים, אבל ישנו חשש שהמסלול שהילד הולך בו מסוכן, והרגליו השליליים עלולים להובילו לאבדון אם לא יטופלו מיד.
אף שהמסר הפשוט הוא שעל ההורים והמורים להתערב מוקדם על מנת לעקור ממנו כל הרגל רע, לפני שתכונות רעות אלו יוקבעו בנפשו של הילד, אך ישנו כאן מסר עמוק ויסודי יותר.
התורה מתארת את הבן הסורר והמורה כמי שגונב מעט כסף מהוריו כדי לקנות בשר ויין. תגובת ההורים מתבטאת בהענשה, להפתעתם גישה זו אינה מניבה פירות, ורק דוחפת את הילד להתמרד, וכאן באה התורה ואומרת שלילד כזה אין תקוה. ובאמת שהדברים אינם מובנים, כיצד יתכן שהתורה מותרת על ילד יהודי בראשית חייו, האם לא היינו מצפים שהתורה תלמד שאין להתייאש לעולם משום אדם, כל שכן מילד רך בשנים, ולכן יש לעשות ככל יכולתנו להדריכו בדרך הישר. אלא שיש להבין שמה שהתורה רוצה ללמד כאן זה הפוך מההבנה הפשוטה שלנו בפרשה – שאנו מבינים שהאשם כאן הוא אותו הילד המרדן, ובאמת שהתורה תולה את האשמה לא בילד אלא בהורים.
במקום סבלנות, הבנה והכוונה בונה, הורים אלו בחרו בדרך של ענישה בלבד—אף שכל חטאו של הילד הוא רק גניבת כמה פרוטות למען מילוי רגעי של תאוות בשר ויין. לו היו נוהגים בתבונה, ולא מתוך כעס וחוסר סובלנות, יתכן שהיו יכולים לעזור לילד להתמודד עם קשיי גלאי הנעורים. האם לא היה נכון יותר להתעלם ממעידה קלה של ילד רך בשנים זה, ולשוחח עמו ברוגע, ולהכיר את רצונותיו ולנתב אותם באופן נכון. אם היו אומרים לו בדרך אוהבת שכאשר הוא צריך כסף שניתן לו בשמחה, כבר היינו פותרים את בעיית הגניבה, וכן אם היו אומרים לו שאם תחשק נפשו בהמבורגר או שוורמה, שנדאג לו גם לזה. ולגבי היין אפשר להסביר לו את נזקיו, ואם הוא מועד ולוגם לעיתים כוסית, לומר לו שאנו מאמינים שבפעם הבאה הוא יהיה חזק יותר ויתגבר על רצונותיו אלו.
התורה בפרשת בן סורר ומורה מלמדת שלעומת זאת, תוצאות ענישה פעמים רבות מולידות אצל הילד תחושות אשמה, חוסר ערך עצמי והעדר תמיכה מההורים, ובעקבותיהם מגיע בדרך כלל מרד. מה שהחל כסקרנות או שובבות נעורים לאכילת בשר ושתיית יין הופך למרד גלוי, ואם ההורים לא ישנו את גישתם – מענישה להדרכה אוהבת, מבינה ותומכת – יתכן שהילד לא ישתקם לעולם.
דבר זה נכון גם ביחס לרבנים ומורים, כאשר האווירה נוקשה מדאי בישיבה, לרוב אין היא משפיעה לטובה. ישיבה טובה אינה מתבטאת רק בלימוד, אלא בנתינת הרגשה תומכת ובונה, ולכן ההורים צריכים להכיר את טבע הילד – ואף שאין להם להכניסו למסגרת לימודים רופפת, מכל מקום גם אין לרשום אותו במוסד שבו המשמעת חונקת.
ייתכן שזה משמעות הפסוק: "אינו שומע בקול אביו ובקול אמו, ויסרו אותו ולא ישמע אליהם" (דברים כ"א, י"ח), שיש לשאול מדוע חוזר הפסוק פעמיים על כך שאינו שומע, אלא שהתורה מדברת כאן על הורים השוגים שוב ושוב באותה דרך כושלת של חינוך. שהיה עליהם להבין שאחר שלא שמע להם בתחילה, נדנוד וכפייה גוברת לא יועילו. ואף אם אמנם יצליחו לגרום לו בלית ברירה לציית, אין זה אלא משום שכפו עליו זאת בעל כרחו, ואין זה נקרא חינוך אלא אילוף, כשם שמאלפים חיות. ובדרך זו מיד שהבן יגדל הוא יפרוק מעליו את כל מה שכפו עליו, כי חינוך אמיתי נמדד בהפנמה פנימית, לא בציות חיצוני תחת לחץ.
עוד יש להבין את תיבות הפסוק "ולא ישמע אליהם", האם לא היה נכון יותר לומר שהוא אינו מציית, אלא יש לדעת שטבע האדם הוא שאם מבקרים ומאשימים אותו שוב ושוב הוא מפסיק לשמוע, שהוא מפתח לעצמו חסימה מפני אותם דיבורים הפוצעים אותו נפשית.
חז״ל אומרים שבן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות (סנהדרין עא, א), וטעם הדבר הוא מכיון שישנו תנאי שהאב והאם חייבים להיות שווים בקול ובמראה. ויש לעיין מדוע אם כן כתבה בזה התורה פרשה שלימה (ואף שתירצו, דרוש וקבל שכר, מכל מקום ישנם הרבה פרשיות שהם באמת למעשה, ושניתן לדורשם ולקבל עבורם שכר). אלא שהתורה באה להדריך איך למנוע מילד להיות כאותו בן סורר ומורה, שדבר זה אפשרי רק כאשר ההורים מדברים בקול אחד ובמראה אחד, היינו שהם נוקטים מסר ועמדה מאוחדת ברורה ועקבית. וחז״ל אומרים שאם אכן ההורים באים כגוף אחד במסר אחיד לא יהיה להם לעולם בן סורר ומורה.
אמנם, לא רק בבית יש לנהוג כך אלא גם ביחס לישיבה ולבתי הספר על ההורים והמורים לשתף פעולה ובכך להעביר מסר אחיד. ולדוגמא, אם הרבי לימד דבר תורה, יקפיד האב לשבח את הדברים גם אם יש לו פשט אחר, או הבנה אחרת, שאם לא כן המסר שהבן מבין הוא שהרב לא באמת ’ידען ולמדן’, ולא ממש צריך ללמוד תורה מפיו. וכן לא ימתח ביקורת על הנהגותיו של הרב, שמא יבין הבן שהרבי שלו אינו כזה ’צדיק’, והרי רק אם הרב כמלאך השם צבקות למוד תורה מפיו, וכו’.
ונסיים בתפילה שילדינו יזכו לשנה פוריה של לימוד תורה מתוך חשק ואהבת התורה, והתעלות במידות טובות וביראת שמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
