ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- חינוך ילדים ותלמידים
עם פתיחת שנת הלימודים שוב עולה על הפרק סוגית חינוך הילדים. ויש לדעת שחינוך אינו מסתכם רק בשליחת הילד לישיבה ברמה טובה והכוונתו במסלול הישר, אלא חינוך אמיתי דורש אסטרטגיה, מחשבה ותכנון, לצד ליווי תמידי המתאים את צורת החינוך לתכונות נפשו של הילד. פרשת השבוע מדגישה כמה מן הרעיונות הנוגעים בלב ליבה של סוגית חינוך הילדים, הבה נלמד כיצד התורה מדריכה אותנו וננסה להפנים את מסריה.
הפרשה עוסקת בבן סורר ומורה, התורה מתארת כיצד למרות התראות וענישה, הילד ממשיך בדרך של זלילה, פריקת עול וחוסר כבוד לסמכות. חז"ל מסבירים שאף שאין חטאיו לעת עתה גדולים, אבל ישנו חשש שהמסלול שהילד הולך בו מסוכן, והרגליו השליליים עלולים להובילו לאבדון אם לא יטופלו מיד.
אף שהמסר הפשוט הוא שעל ההורים והמורים להתערב מוקדם על מנת לעקור ממנו כל הרגל רע, לפני שתכונות רעות אלו יוקבעו בנפשו של הילד, אך ישנו כאן מסר עמוק ויסודי יותר.
התורה מתארת את הבן הסורר והמורה כמי שגונב מעט כסף מהוריו כדי לקנות בשר ויין. תגובת ההורים מתבטאת בהענשה, להפתעתם גישה זו אינה מניבה פירות, ורק דוחפת את הילד להתמרד, וכאן באה התורה ואומרת שלילד כזה אין תקוה. ובאמת שהדברים אינם מובנים, כיצד יתכן שהתורה מותרת על ילד יהודי בראשית חייו, האם לא היינו מצפים שהתורה תלמד שאין להתייאש לעולם משום אדם, כל שכן מילד רך בשנים, ולכן יש לעשות ככל יכולתנו להדריכו בדרך הישר. אלא שיש להבין שמה שהתורה רוצה ללמד כאן זה הפוך מההבנה הפשוטה שלנו בפרשה – שאנו מבינים שהאשם כאן הוא אותו הילד המרדן, ובאמת שהתורה תולה את האשמה לא בילד אלא בהורים.
במקום סבלנות, הבנה והכוונה בונה, הורים אלו בחרו בדרך של ענישה בלבד—אף שכל חטאו של הילד הוא רק גניבת כמה פרוטות למען מילוי רגעי של תאוות בשר ויין. לו היו נוהגים בתבונה, ולא מתוך כעס וחוסר סובלנות, יתכן שהיו יכולים לעזור לילד להתמודד עם קשיי גלאי הנעורים. האם לא היה נכון יותר להתעלם ממעידה קלה של ילד רך בשנים זה, ולשוחח עמו ברוגע, ולהכיר את רצונותיו ולנתב אותם באופן נכון. אם היו אומרים לו בדרך אוהבת שכאשר הוא צריך כסף שניתן לו בשמחה, כבר היינו פותרים את בעיית הגניבה, וכן אם היו אומרים לו שאם תחשק נפשו בהמבורגר או שוורמה, שנדאג לו גם לזה. ולגבי היין אפשר להסביר לו את נזקיו, ואם הוא מועד ולוגם לעיתים כוסית, לומר לו שאנו מאמינים שבפעם הבאה הוא יהיה חזק יותר ויתגבר על רצונותיו אלו.
התורה בפרשת בן סורר ומורה מלמדת שלעומת זאת, תוצאות ענישה פעמים רבות מולידות אצל הילד תחושות אשמה, חוסר ערך עצמי והעדר תמיכה מההורים, ובעקבותיהם מגיע בדרך כלל מרד. מה שהחל כסקרנות או שובבות נעורים לאכילת בשר ושתיית יין הופך למרד גלוי, ואם ההורים לא ישנו את גישתם – מענישה להדרכה אוהבת, מבינה ותומכת – יתכן שהילד לא ישתקם לעולם.
דבר זה נכון גם ביחס לרבנים ומורים, כאשר האווירה נוקשה מדאי בישיבה, לרוב אין היא משפיעה לטובה. ישיבה טובה אינה מתבטאת רק בלימוד, אלא בנתינת הרגשה תומכת ובונה, ולכן ההורים צריכים להכיר את טבע הילד – ואף שאין להם להכניסו למסגרת לימודים רופפת, מכל מקום גם אין לרשום אותו במוסד שבו המשמעת חונקת.
ייתכן שזה משמעות הפסוק: "אינו שומע בקול אביו ובקול אמו, ויסרו אותו ולא ישמע אליהם" (דברים כ"א, י"ח), שיש לשאול מדוע חוזר הפסוק פעמיים על כך שאינו שומע, אלא שהתורה מדברת כאן על הורים השוגים שוב ושוב באותה דרך כושלת של חינוך. שהיה עליהם להבין שאחר שלא שמע להם בתחילה, נדנוד וכפייה גוברת לא יועילו. ואף אם אמנם יצליחו לגרום לו בלית ברירה לציית, אין זה אלא משום שכפו עליו זאת בעל כרחו, ואין זה נקרא חינוך אלא אילוף, כשם שמאלפים חיות. ובדרך זו מיד שהבן יגדל הוא יפרוק מעליו את כל מה שכפו עליו, כי חינוך אמיתי נמדד בהפנמה פנימית, לא בציות חיצוני תחת לחץ.
עוד יש להבין את תיבות הפסוק "ולא ישמע אליהם", האם לא היה נכון יותר לומר שהוא אינו מציית, אלא יש לדעת שטבע האדם הוא שאם מבקרים ומאשימים אותו שוב ושוב הוא מפסיק לשמוע, שהוא מפתח לעצמו חסימה מפני אותם דיבורים הפוצעים אותו נפשית.
חז״ל אומרים שבן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות (סנהדרין עא, א), וטעם הדבר הוא מכיון שישנו תנאי שהאב והאם חייבים להיות שווים בקול ובמראה. ויש לעיין מדוע אם כן כתבה בזה התורה פרשה שלימה (ואף שתירצו, דרוש וקבל שכר, מכל מקום ישנם הרבה פרשיות שהם באמת למעשה, ושניתן לדורשם ולקבל עבורם שכר). אלא שהתורה באה להדריך איך למנוע מילד להיות כאותו בן סורר ומורה, שדבר זה אפשרי רק כאשר ההורים מדברים בקול אחד ובמראה אחד, היינו שהם נוקטים מסר ועמדה מאוחדת ברורה ועקבית. וחז״ל אומרים שאם אכן ההורים באים כגוף אחד במסר אחיד לא יהיה להם לעולם בן סורר ומורה.
אמנם, לא רק בבית יש לנהוג כך אלא גם ביחס לישיבה ולבתי הספר על ההורים והמורים לשתף פעולה ובכך להעביר מסר אחיד. ולדוגמא, אם הרבי לימד דבר תורה, יקפיד האב לשבח את הדברים גם אם יש לו פשט אחר, או הבנה אחרת, שאם לא כן המסר שהבן מבין הוא שהרב לא באמת ’ידען ולמדן’, ולא ממש צריך ללמוד תורה מפיו. וכן לא ימתח ביקורת על הנהגותיו של הרב, שמא יבין הבן שהרבי שלו אינו כזה ’צדיק’, והרי רק אם הרב כמלאך השם צבקות למוד תורה מפיו, וכו’.
ונסיים בתפילה שילדינו יזכו לשנה פוריה של לימוד תורה מתוך חשק ואהבת התורה, והתעלות במידות טובות וביראת שמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
