ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
והנה ברור הדבר שאהבת ההורים לצאצאיהם היא אהבה שאינה תלויה בדבר, והיא אהבה טהורה כנה ואמיתית שאין בה כל תערובת של פניות זרות או שיקולים אישיים. כי כל מטרתם רק טובתם ואושרם של ילדיהם בגשמיות וברוחניות. והוא הקו המנחה אותם ברציפות מתמדת לאורך כל הדרך הזרועה סבל עמל ותלאה אין קץ, בגידולם וחינוכם של ילדיהם. כי אין ספק שהתפקיד של החנוך המוטל על שכם ההורים, הוא תפקיד קשה מאד וממושך הרבה ודורש אורך רוח ותבונה רבה והבנה עמוקה לנפש הילד ותכונותיו, והוא חכמה ומלאכה גם יחד. ולכן להצלחת החנוך, על ההורים לדעת ידיעה מלאה של שלשה יסודות דלהלן ולפעול על פיהם, והם:א. תנאי החנוך.ב. גיל החנוך.ג. תכלית החנוך. והרי ביאורם בקצרה.
היסוד הראשון תנאי החנוך. יש בזה שני תנאים יסודיים ובלעדיהם כל עמלם לשוא, וכל דבריהם ומוסרם כקול קורא במדבר. התנאי הראשון, שתהיה השתוות דעות והתאמה בין ההורים ששניהם יהיו בדעה אחת, ולא אחד בונה והשני סותר, אחד מחייב והשני שולל, כי אי-ההשתוות ואי-ההתאמה בין ההורים בענין זה מהוה גורם ראשי ומכריע לחנוך קלוקל, ומשאיר רושם שלילי ופצע עמוק בלב הילד. והתוצאה היא תסכול ותסביך נפשי ופיצול אישיות ופסיחה על שתי הסעיפים. ומובן מאליו שאין מה לדבר על משמעת וציות מצדו לדברי ההורים ומוסרם. ברם היות שמצות חנוך הבנים מוטלת בראש וראשונה על האב ולא על האם, יש צורך מצד האם להתאזר בסבלנות, להתאפק ולהתגבר על רגשותיה, ולכבוש אהבתה ולאפשר לבעלה לחנך בניו על מבועי התורה והיראה מתוך הכרה ברורה שאך את טובתם הוא דורש. וגם האם תהנה בסופו של דבר מחנוכם הטוב והנאה ומאורחות חייהם הנעלים. התנאי השני, שההורים יהיו דוגמא טובה לילדיהם, במדותיהם הנעלות והאציליות, ובחיי משפחה תקינים שקטים ושלוים, וכן בהקפדתם בקיום המצוות והמנעותם מן העבירות והתרחקותם המוחלטת מן העבירות השכיחות, כגון לשוה"ר, רכילות, שקר, קללות, שבועות וכדומה, שמהם יראו וכן יעשו.
היסוד השני, גיל החנוך. רבותינו הקדושים היודעים ובקיאים בנפש האדם ונטיותיה, קבעו בחכמתם שעד גיל ט"ז או י"ח שנה לא להכביד הרבה בדברי תוכחה ומוסר, כי עד גיל זה שכל הבן טרם בשל דיו. ומגיל ט"ז עד כ"ב או מגיל י"ח עד כ"ד יש להרבות בתוכחה ומוסר, כי שכלו בשל ודעתו יציבה ואיתנה. ומגיל כ"ב או כ"ד יש להתנהג אתו רק בדרכי נועם, שלא יבעוט (מחלוקת היא בש"ס קידושין ל' ע"א ע"ש ובפירש"י ז"ל), והחנוך מתחיל מגיל שמתחיל להבין, שמחנכו לדברים טובים ולמונעו מדברים בלתי טובים כמ"ש להלן ביסוד השלישי בס"ד.
היסוד השלישי, תכלית החנוך. והוא מתפצל לשני ראשים. א. בריאות הגוף, היינו להאכילם, להלבישם לדאוג לבריאותם ולכל מחסורם כפי היכולת, וראוי מאד לחנכם ולהרגילם להסתפק במועט, וכעצת רבותינו הקדושים שאמרו לעולם יאכל אדם וישתה פחות ממה שיש לו וילבש ויתכסה במה שיש לו ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו, שהם תלוים בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם (חולין פ"ד ע"ב). ב. בריאות הנשמה, וזה קשה מן הראשון. כי בדרך כלל הילדים נוטים אחרי הדברים החמריים ונמשכים אחריהם, ולכן צריך הבנה גדולה מצד ההורים לדעת איך להטותם לדרך הנכונה. וראשית כל להשריש בלבם הרך את האמונה הטהורה והצרופה בבורא העולם ומנהיגו יתב"ש. וכן להסביר להם ולהחדיר בהם החיבה והחשיבות שיש בקיום המצוות, וכדברי רז"ל שאמרו במתק לשונם, קטן היודע לדבר אביו מלמדו תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב, ושמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד (סוכה מ"ב ע"א). ורצונם ז"ל להורות שילמדו חשיבות קיום המצוות וייחוד ה' יתב"ש. וכמו כן על ההורים לפקוח עין ולהקפיד מאד שילדיהם לא יתרועעו ולא יתחברו ולא יבואו בחברת ילדים אחרים שחנוכם והשקפותיהם בענייני אמונה ודת וקיום המצוות אינן זהות לחנוכם והשקפותיהם של ילדיהם.
ואין צריך לומר שלא למסור אותם בידי מורים חסרי אמונה ופורקי עול תורה ומצוות, לפי שכל מה שרואים ושומעים מהם נחרת בזכרונם ונקלט בתת הכרתם, ונמצא שההורים עצמם מביאים את ילדיהם לידי חטא ומכשול. וכבר אמרו רז"ל שהמחטיא את האדם עונשו גדול יותר מן ההורגו (במדב"ר פכ"א ד', תנחומא פנחס ד'). ואין ספק שהורים אלה עתידים ליתן את הדין על כל עבירה שיעשו בניהם בעתיד, וגדול עונם מנשוא. ולכן על ההורים למסור את הפקדון היקר שחננם יוצר הכל יתב"ש לידי מורים בעלי מדות טובות, יראי שמים ובעלי אמונה המקיימים מצוות התורה וחוקיה, שהשכלתם קשורה באמונתם ויראתם קודמת לחכמתם.
תכלית הדברים. האיש החפץ חיים בזה ובבא, ורוצה לרוות נחת מילדיו ולראות ברכה בעמלו, אל ילוזו מנגד עיניו הדברים האמורים למעלה, אשר תמציתם חנוך הבנים לפי תוה"ק הכתובה והמסורה שהיא הערובה היחידה שתוכל לשמור עליהם מפני כל רוחות זרות המנשבות ברחובות ומשתוללות בחוצות, ורק היא תנחה אותם בדרך טובה ונכונה, ותשפיע עליהם חיי אושר וטוהר. ובקיום מצוותיה הישרים טמון סוד כח העמידה וההתנהגות נגד כל זרם עכור ונחשול בלתי רצוי, וכדברי החכם מכל אדם באמרו יסר בנך וינחך ויתן מעדנים לנפשך (משלי כ"ט י"ז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
