ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- ראש השנה
מספרים על רבי לוי יצחק מברדיטשב, שפרסם פעם שהוא מחפש בעל תוקע מתאים, שיתקע בבית מדרשו בראש השנה. באו אליו כמה וכמה בעלי תוקעים, שרצו לזכות בזכות הגדולה, והוא שאל את כולם – מה הם מכוונים בשעה שהם תוקעים?
היו שם כמה מקובלים, וכל אחד מהם הסביר לרבי לוי יצחק על הכוונות והייחודים שהוא מכוון בשעת התקיעות, אך רבי לוי יצחק לא רצה שהם יתקעו לו.
בסוף, נכנס אליו יהודי פשוט. היהודי התבייש להציע עצמו כבעל תוקע, אחרי כל בעלי המעלה שקדמו לו. כששאל אותו, רבי לוי יצחק, מה הוא מכוון בתקיעות?
פרץ בבכי והשיב: יש לי 7 בנות בבית שהגיעו לפרקן, ואין לי כסף להשיאן. אני מכוון שיהיה לי כסף ואזכה להשיאן.
אמר לו רבי לוי יצחק – אתה תהיה התוקע!
ההסבר המבקש לכך שרבי לוי יצחק העדיף את היהודי הפשוט, שאמנם הוא כיוון על דברים נמוכים ופשוטים, אך הוא היה אמיתי בכוונותיו. לעומתו, הבעלי תקיעה האחרים, אמנם כיוונו כוונות גבוהות, אך לא היו אמיתיים בכך עד הסוף.
במבט ראשוני, יש כאן סיפור חסידי קלאסי, המביט בעין טובה על מעלתו של היהודי הפשוט. אולם, אם נעמיק בסיפור נגלה שיש כאן תמיהה עצומה – רבי לוי יצחק מביט בעין טובה על היהודי הפשוט, ורואה את מעלותיו, אולם על בעלי המדרגה הוא מביט בעין קפדנית, ורואה את חסרונותיהם, שהרי הוא לא מעוניין שיתקעו לו.
והאמת היא, שזו תמיהה על הרבה מאוד מהסיפורים והמאמרים החסידיים, שדרכם ללמד זכות על היהודי הפשוט, ואף על עובר העבירה, ואילו את שומרי התורה והמצוות ובעלי המדרגות, הם מבקרים על כל מום וכל פגם.
התשובה מצויה בדברי הבעל שם טוב הקדוש (צוואת הריב"ש עמ' יד) שמבאר שיש שני סוגים של אנשים. יש אדם רשע שיודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו. לעומתו, יש מי שחושב שהוא צדיק גמור, אך באמת היצר הרע גורם לו לחשוב כך, כי האמת היא שאמנם הוא לומד ומתפלל בתמידות, אך אין לו דבקות ואמונה שלימה בבורא.
והנה, כשיתעוררו שני הסוגים הללו לתשובה, הרי שהסוג הראשון יודע שהוא רשע, ולכן כשיתעורר וודאי ישוב בתשובה. לעומתו, הסוג השני חושב שהוא צדיק, ולכן ימשיך בדרכו, ולא ישוב בתשובה וישאר רחוק מה'.
נראה שזו הסיבה לדרכה של תנועת החסידות, המלמדת זכות על יהודי רחוק, ומבקרת בחריפות יהודי קרוב. כי היא באה ללמד בכך את הקרובים, שיעמיקו בעצמם, ידרשו מעצמם יותר ויתקדמו!
שנזכה בעזרת ה', להכיר את עצמנו באמת, ולהתקדם ולהתעלות בעבודת ה', ונזכה להידבק באמת בה'!
ויהי רצון שנכתב ונחתם כולנו לשנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה לעם ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
