ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
רש״י מביא את דברי חז"ל (בראשית רבה ס, ח): "יפה שיחתם של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שהרי פרשת אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה".
דברי חז״ל אלו מעוררים תמיהה גדולה: הרי התורה נועדה ללמד אותנו את תרי״ג המצוות, ומהי איפוא הרלוונטיות של שיחת עבדי אבות, ואם השיחה אכן יפה וחביבה לפני המקום- עדיין, הרי אין זה ספר של סיפורים. לשם מה הכפילות, לשם מה שיחה של עבד יפה ככל שתהיה.
ולדוגמא, הרי אין זה מתקבל על הדעת שבספר המצוות של הרמב״ם או בתוך השולחן ערוך, יובאו סיפורים של עבדי אבות או תחאורי מעשים וסיפורי מסעות. ובכן מדוע בתורה שנכתבה בקיצור ובדיוק, וכל אות וקוץ בה שקולה בפלס, ונכתבו על מנת ללמדנו את מצוות התורה, תכפול התורה את הדברים ללא צורך אחר מלבד שיפה שיחתן של עבדי אבות.
שאלה זו מתעצמת יותר: מדוע בכלל ישנם סיפורים בתורה, כגון סיפורי אבות, יציאת מצרים, הליכה במדבר ומלחמות כיבוש הארץ- מה מקומם בתוך ספר שנועד ללמד מצוות ועבירות.
שמעתי מהרב אליהו פיבלזון, ראש ישיבת פתחי עולם, ביאור נפלא המאיר את הדברים באור אמיתי המשנים לחלוטין את ההתבוננות שלנו על כל ספר התורה. הרב מסביר שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם למטרה ברורה:
הקדוש ברוך הוא ברא את העולם כדי ליצור מערכת של קשר וידידות עם ברואיו. מערכת כזו
אילו הייתה התורה בנויה כספר הלכות בלבד, בסגנון שולחן ערוך — פרקים, סעיפים וסימנים — היינו נותרים עם מערכת של מצַוֶּה ומצֻוֶּה, של אדון ומשרת. אמנם היינו יודעים מה לעשות, אך לא היינו מתקשרים ומתחברים עם מי שאנו עושים בעבורו.
לכן התורה איננה ספר הלכה קצר ותמציתי. התורה היא ספר של קשר.
הסיפורים שבתורה אינם תוספת שולית — הם התשתית שעליה עומד כל הקשר. המצוות מהוות כ־25% בלבד מן התורה, משום שעיקר התורה איננה רשימת הוראות, אלא תיאור מערכת היחסים שבין הקב״ה לאדם:
כיצד בחר באברהם, כיצד אוהב את יצחק, כיצד משגיח על יעקב — וכיצד מתנהל קשר של נאמנות, אמון, תפילה, ושיחה.
לכן דווקא סיפור שיחתו של אליעזר — עבדו של אברהם — זוכה להכפלה. התורה מלמדת שהקשר, הדיבור, היחס, האמון — חשובים לפני המקום עד כדי כך, ש"שיחת עבדי אבות" חביבה לפניו יותר מ"הלכות של בנים".
לא רק לבצע מצוות — לחיות קשר עם נותן המצוות.
נקודה נוספת יש לשים אליה לב היא בחירתו של הקב״ה באברהם כידידו ואוהבו.
הרמח״ל (דרך ה’ פרק ד’ אות ב-ג) מבאר שלאחר שחטא אדם הראשון ירד ממדרגתו העליונה למדרגה שפלה מאוד, וכלל המין האנושי ירד עמו. אז נפתח שלב חדש: ניתנה לכלל האנושות האפשרות לרומם את העולם, ולזכות בזה להיות השורש הנבחר. הבורא המתין לראות מי יזכה, ויכין את עצמו כראוי ויקבע בזה לשורש טוב ויקר, עד שהגיע אברהם אבינו, והוא לבדו נבחר במעשיו ונתעלה, ונקבע להיות האילן המעולה והיקר.
בספר שפתי חיים (אמונה והשגחה עמוד שא) ביאר את דברי הרמח״ל שאחר חטא אדם הראשון נפתחה האפשרות לדורות הבאים אחריו לגלות את הבורא לכלל העולם, ומתוך כך לזכות להקים את העם הנבחר שבחר בו הבורא, ויזכו צאצאיו אחריו להמשיך את דרכו. ועשרה דורות היו מכעיסין ובאין, עד שבא אברהם אבינו ומתוך החושך וההסתר הגדול עמד כנגד כל אנשי דורו "כל העולם מעבר אחד, והוא מעבר אחד" (ב״ר מב, יג). אברהם זכה לגלות את יחוד ה’ בבריאה, ומכח מסירות נפש זו זכה ליטול שכר כולם, שהוא הנבחר מכל אומות העולם, שהתפקיד בעבודת ה’- לגלות יחודו, ניטל מאומות העולם ונמסר לו ולזרעו אחריו.
דברי הרמח״ל מאירים באור חדש את דברינו לעיל. הקב״ה חיפש ידיד בעולם- אדם שיתעלה מעל שאר האנושות, במוסר, בטוב, ברגישות לזולת, ובעיקר ברצון אמיתי להתקשר בקשר של קיימא עם בוראו.
הראשון שיכל לעשות זאת היה אדם הראשון, אך בחטאו איבד את האפשרות להיות הנבחר. לאחריו המתין הקב״ה עשרה דורות עד נח. נח היה מועמד פוטנציאלי מועמד לכתר, אך נח לא הוכיח את עצמו, כנראה בזה שלא השתדל לצאת אל העולם ולהשפיע על דורו ולדרוש מהם לחזור בתשובה- איבד גם הוא את מעמד הבחירה.
שוב המתין הבורא עשרה דורות- עד שהגיע אברהם אבינו. אברהם עמד בעשרה נסיונות והוכיח נאמנות מוחלטת לאהבת הבורא באופן שאינו ניתן לספק. בכך נעשה הוא הידיד, והוא וזרעו אחריו נבחרו להיות המגלים את יחוד ה’ בעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
