ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
אחד האנשים האנטישמיים ביותר בעולם, שאפשר לזקוף לו חלק ניכר מהעלייה החדה בשנאת היהודים בשנים האחרונות, הוא הראפר קניה ווסט. האיש כתב שירים כמו "הייל היטלר" וכדומה, שנצפים במיליארדי צפיות ושרים אותם בהופעות ענק ברחבי העולם. הוא הפיץ חולצות עם כתוביות דומות, ומדבר באופן רגיל וגלוי על כך שהיהודים רעים, רמאים, שולטים בכל תעשיות העולם ועוד. אפשר גם לומר שהוא זה שנירמל את השיח הנאצי שתפס מקום כבוד לאחרונה באמצעי המדיה השונים.
והנה, להפתעת העולם, וללא שום סימנים מוקדמים, הוא הגיע לפתע בשבוע שעבר אל הרב ישעיה פינטו, כדי לבקש מהעם היהודי סליחה ולקבל אחריות על מעשיו. הרב פינטו כדרכו קיבל אותו בענוה, בידיים פתוחות ודיבר אל ליבו, ואחר שאמר לו שהוא איש טוב מאוד- עוד נתן לו חיבוק.
האירוע אכן לא פחות ממדהים. האיש שהפך לסמל הבוטה ביותר של שנאת יהודים בדורנו — מגיע לרב, כורע את ראשו ומבקש סליחה. בין אם מדובר בתהליך של שינוי כנה ובין אם לא, עדיין מוקדם לדעת, ובמיוחד שזו לא הפעם הראשונה שהוא מבקש סליחה מהעם היהודי ואחר כך חוזר לסורו באופן קיצוני עוד יותר. אמנם עצם המעמד שבו מי שנירמל את השיח הנאצי מבקש סליחה מהרב ומעם ישראל — הוא אירוע בעל משמעות עמוקה.
ויש לדון בזה, אם מעבר למשמעות הסמלית יש גם מבחינה הלכתית מחילה לאדם כזה שמוביל דעת קהל באופן גורף, ובין רגע רוצה למחוק את כל פשעיו. האם הקב״ה מקבל אותו? ראשית, יש לדון אם בכלל יש תשובה לגויים, ושנית — אם קיימת תשובה למי שגרם רעות רבות.
בפרשת השבוע (חיי שרה) אנו למדים שישמעאל עשה תשובה. הפסוק אומר שכאשר אברהם אבינו נפטר, באו יצחק וישמעאל לקוברו. אף שישמעאל היה גדול מיצחק — הקדים את יצחק לפניו. חז״ל ראו בכך שינוי מגמה, מעשה של הכנעה ותיקון. וכפי שכתב רש״י: מכאן שעשה ישמעאל תשובה.
עוד אנו מוצאים מקומות שמצופה מן הגויים לחזור בתשובה ממעשיהם הרעים. כך היה בדור המבול — ה' שלח את נח להזהיר את העולם ולקרוא להם לשוב מדרכם הרעה. במדרש תנחומא נאמר (נח ה): "מאה ועשרים שנה היה מתרה הקב״ה בדור המבול שמא יעשו תשובה; כיון שלא עשו תשובה — אמר לו: עשה לך תיבת עצי גופר". נח עצמו עשה תשובה, ולכן ניצל, דורו לא זכו- וניספו במבול.
הדוגמה המפורסמת ביותר לתשובת גויים היא אנשי נינוה בימי יונה הנביא. יונה נשלח לעיר גדולה, מרכזית ורשעה. שליחותו הייתה פשוטה ונוקבת- אם לא תעשו תשובה: "עוד ארבעים יום- ונינוה נהפכת".
הגויים בנינוה לא ביטלו את דברי הנביא, ולא ניסו להצדיק את מעשיהם אלא לקחו אחריות ושינו את דרכיהם הרעים. הפסוקים מתארים את תגובתם: "ויאמינו אנשי נינוה בא-לוהים… ויקראו צום"(יונה ג', ה) "וירא ה' את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה" (שם, י')
מכאן שתשובתם הועילה להם והתקבלה, וזאת מעקבות שינוי מעשי של התנהגות: החזרת גזל, תיקון עוולות, ותיקון מוסרי חברתי.
ולמדנו שתשובה איננה שייכת רק ליהודים, אלא גם גוי, כשהוא חוזר מדרכו הרעה מתוך אמת — הקב"ה מקבל אותו.
מאידך גיסא מצאנו דברים סותרים, שבספר מנחת חינוך (מצוה שסד): "והנה מצות התשובה נוהגת בכל אישי ישראל חוץ מחרש שוטה וקטן ככל המצוות. ואם תשובה נוהגת בבני נח, ראיתי בספרי דרושים שהאריכו בזה, ויש שכתבו שאין מועילה תשובה, ועל תשובת נינוה תירצו, ואין כאן מקומו".
וראיתי שרבים התחבטו בדבריו, ולפי עניות דעתי אין כאן סתירה, שהרי ברור שמצוות תשובה כחובה הלכתית- נוהגת בישראל בלבד. גויים אינם מצווים במצוות תשובה, כי אין זה בכלל ז’ מצוות בני נח, אלא שכמו ברוב שאר המצוות רשאים הם לקיימם (רמב״ם הל’ מלכים פ״י ה״י), ולכן אם הם חזרו בתשובה הקב״ה מקבלם. ומה שכתב שאין תשובתם מועילה מוסבר כדלהלן:
בגמרא ירושלמי (נזיר פרק ט הלכה א) מובא: "כתיב (במדבר ו, יא) וכפר עליו, את שיש לו כפרה, יצאו עכו"ם שאין להן כפרה". וגם דברים אלו אינם סותרים שכן אף שתשובת הגוי מתקבלת, אין הדברים אמורים שפשעיו נמחקים כאילו לא עשהם כשם שמתכפרים לעם ישראל, אלא כל שלא חוזר לסורו אין הוא נענש עבורם. וכל זה שגוי ששב מחטאו מקבל הגנה מהעונש, כמובן נוגע רק לעולם הזה. וכך כתב בפירוש המבי״ט (ספר בית אלקים שער התשובה פרק יד): "ואחר שנתבאר דרך כלל כי עיקר התשובה לישראל, אומר דרך פרט כמה הבדלים שיש בין תשובת ישראל לתשובת האומות שהיו בשנים קדמוניות, ההבדל הראשון והעיקרי- כי תשובת ישראל מועילה להם בעולם הזה ובעולם הבא, ותשובת האומות הנזכר כשאין שבים עד ה' בכל נפשם ובכל מאודם, אינה מועילה להם כי אם בזה העולם שלא יענשו על מה שחטאו, לא בעולם הבא".
וכן משמע מדברי הספר בני יששכר (מאמרי חודש סיון מאמר ימי הגבלה): "והנה אמרו רז"ל (תנחומא, האזינו פרשה ד) כתיב (במדבר ו, כו) ישא ה' פניו אליך, וכתיב (דברים י, יז) אשר לא ישא פנים. עשה תשובה, ישא ה' פניו. יכול לכל, תלמוד לומר אליך, אליך ולא לאומות העולם. הרי שהתשובה אינה מועלת רק לישראל ולא לאומות העולם, וכך פסק הרמ"ע מפאנו והמבי"ט בספר בית אלקים".

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.












