ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
אחד האנשים האנטישמיים ביותר בעולם, שאפשר לזקוף לו חלק ניכר מהעלייה החדה בשנאת היהודים בשנים האחרונות, הוא הראפר קניה ווסט. האיש כתב שירים כמו "הייל היטלר" וכדומה, שנצפים במיליארדי צפיות ושרים אותם בהופעות ענק ברחבי העולם. הוא הפיץ חולצות עם כתוביות דומות, ומדבר באופן רגיל וגלוי על כך שהיהודים רעים, רמאים, שולטים בכל תעשיות העולם ועוד. אפשר גם לומר שהוא זה שנירמל את השיח הנאצי שתפס מקום כבוד לאחרונה באמצעי המדיה השונים.
והנה, להפתעת העולם, וללא שום סימנים מוקדמים, הוא הגיע לפתע בשבוע שעבר אל הרב ישעיה פינטו, כדי לבקש מהעם היהודי סליחה ולקבל אחריות על מעשיו. הרב פינטו כדרכו קיבל אותו בענוה, בידיים פתוחות ודיבר אל ליבו, ואחר שאמר לו שהוא איש טוב מאוד- עוד נתן לו חיבוק.
האירוע אכן לא פחות ממדהים. האיש שהפך לסמל הבוטה ביותר של שנאת יהודים בדורנו — מגיע לרב, כורע את ראשו ומבקש סליחה. בין אם מדובר בתהליך של שינוי כנה ובין אם לא, עדיין מוקדם לדעת, ובמיוחד שזו לא הפעם הראשונה שהוא מבקש סליחה מהעם היהודי ואחר כך חוזר לסורו באופן קיצוני עוד יותר. אמנם עצם המעמד שבו מי שנירמל את השיח הנאצי מבקש סליחה מהרב ומעם ישראל — הוא אירוע בעל משמעות עמוקה.
ויש לדון בזה, אם מעבר למשמעות הסמלית יש גם מבחינה הלכתית מחילה לאדם כזה שמוביל דעת קהל באופן גורף, ובין רגע רוצה למחוק את כל פשעיו. האם הקב״ה מקבל אותו? ראשית, יש לדון אם בכלל יש תשובה לגויים, ושנית — אם קיימת תשובה למי שגרם רעות רבות.
בפרשת השבוע (חיי שרה) אנו למדים שישמעאל עשה תשובה. הפסוק אומר שכאשר אברהם אבינו נפטר, באו יצחק וישמעאל לקוברו. אף שישמעאל היה גדול מיצחק — הקדים את יצחק לפניו. חז״ל ראו בכך שינוי מגמה, מעשה של הכנעה ותיקון. וכפי שכתב רש״י: מכאן שעשה ישמעאל תשובה.
עוד אנו מוצאים מקומות שמצופה מן הגויים לחזור בתשובה ממעשיהם הרעים. כך היה בדור המבול — ה' שלח את נח להזהיר את העולם ולקרוא להם לשוב מדרכם הרעה. במדרש תנחומא נאמר (נח ה): "מאה ועשרים שנה היה מתרה הקב״ה בדור המבול שמא יעשו תשובה; כיון שלא עשו תשובה — אמר לו: עשה לך תיבת עצי גופר". נח עצמו עשה תשובה, ולכן ניצל, דורו לא זכו- וניספו במבול.
הדוגמה המפורסמת ביותר לתשובת גויים היא אנשי נינוה בימי יונה הנביא. יונה נשלח לעיר גדולה, מרכזית ורשעה. שליחותו הייתה פשוטה ונוקבת- אם לא תעשו תשובה: "עוד ארבעים יום- ונינוה נהפכת".
הגויים בנינוה לא ביטלו את דברי הנביא, ולא ניסו להצדיק את מעשיהם אלא לקחו אחריות ושינו את דרכיהם הרעים. הפסוקים מתארים את תגובתם: "ויאמינו אנשי נינוה בא-לוהים… ויקראו צום"(יונה ג', ה) "וירא ה' את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה" (שם, י')
מכאן שתשובתם הועילה להם והתקבלה, וזאת מעקבות שינוי מעשי של התנהגות: החזרת גזל, תיקון עוולות, ותיקון מוסרי חברתי.
ולמדנו שתשובה איננה שייכת רק ליהודים, אלא גם גוי, כשהוא חוזר מדרכו הרעה מתוך אמת — הקב"ה מקבל אותו.
מאידך גיסא מצאנו דברים סותרים, שבספר מנחת חינוך (מצוה שסד): "והנה מצות התשובה נוהגת בכל אישי ישראל חוץ מחרש שוטה וקטן ככל המצוות. ואם תשובה נוהגת בבני נח, ראיתי בספרי דרושים שהאריכו בזה, ויש שכתבו שאין מועילה תשובה, ועל תשובת נינוה תירצו, ואין כאן מקומו".
וראיתי שרבים התחבטו בדבריו, ולפי עניות דעתי אין כאן סתירה, שהרי ברור שמצוות תשובה כחובה הלכתית- נוהגת בישראל בלבד. גויים אינם מצווים במצוות תשובה, כי אין זה בכלל ז’ מצוות בני נח, אלא שכמו ברוב שאר המצוות רשאים הם לקיימם (רמב״ם הל’ מלכים פ״י ה״י), ולכן אם הם חזרו בתשובה הקב״ה מקבלם. ומה שכתב שאין תשובתם מועילה מוסבר כדלהלן:
בגמרא ירושלמי (נזיר פרק ט הלכה א) מובא: "כתיב (במדבר ו, יא) וכפר עליו, את שיש לו כפרה, יצאו עכו"ם שאין להן כפרה". וגם דברים אלו אינם סותרים שכן אף שתשובת הגוי מתקבלת, אין הדברים אמורים שפשעיו נמחקים כאילו לא עשהם כשם שמתכפרים לעם ישראל, אלא כל שלא חוזר לסורו אין הוא נענש עבורם. וכל זה שגוי ששב מחטאו מקבל הגנה מהעונש, כמובן נוגע רק לעולם הזה. וכך כתב בפירוש המבי״ט (ספר בית אלקים שער התשובה פרק יד): "ואחר שנתבאר דרך כלל כי עיקר התשובה לישראל, אומר דרך פרט כמה הבדלים שיש בין תשובת ישראל לתשובת האומות שהיו בשנים קדמוניות, ההבדל הראשון והעיקרי- כי תשובת ישראל מועילה להם בעולם הזה ובעולם הבא, ותשובת האומות הנזכר כשאין שבים עד ה' בכל נפשם ובכל מאודם, אינה מועילה להם כי אם בזה העולם שלא יענשו על מה שחטאו, לא בעולם הבא".
וכן משמע מדברי הספר בני יששכר (מאמרי חודש סיון מאמר ימי הגבלה): "והנה אמרו רז"ל (תנחומא, האזינו פרשה ד) כתיב (במדבר ו, כו) ישא ה' פניו אליך, וכתיב (דברים י, יז) אשר לא ישא פנים. עשה תשובה, ישא ה' פניו. יכול לכל, תלמוד לומר אליך, אליך ולא לאומות העולם. הרי שהתשובה אינה מועלת רק לישראל ולא לאומות העולם, וכך פסק הרמ"ע מפאנו והמבי"ט בספר בית אלקים".

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.














